ביום 12 בינואר 2011, נכנס לתוקפו תיקון מס' 181 לפקודה, כך שבהגדרת "עולה" שבסעיף 35 לפקודה ייכלל גם יחיד ששב והיה לתושב ישראל מיום 16/5/2010 ועד ליום 30/9/2012 לאחר שהיה תושב חוץ במשך 6 שנים רצופות לפחות (להלן: "תושב חוזר מוטב"). קרי, הענקת נקודות זיכוי שהיו ניתנות בעבר רק לעולה, ינתנו גם ל"תושב חוזר" כהגדרתו בסעיף 14(ג) עובר לתיקון 168, אם חזר לישראל בתקופה האמורה. עוד נקבע בתיקון כי מי שבידו תעודת תושב חוזר ממשרד הקליטה, לפיה שהה מחוץ לישראל 6 שנים לפחות, יחשב לתושב חוץ באותה תקופה גם לעניין קבלת נקודות הזיכוי האמורות. ביום 2 ביוני 2011, פרסמה רשות המסים נייר הבהרה בעניין.
בעקבות התיקון, תושב חוזר מוטב יהיה זכאי ל- 7.5 נקודות זיכוי הניתנות באופן מדורג במשך 3.5 שנים מיום ההגעה לישראל או מיום 1/1/2011, לפי המאוחר, כאשר ערך ההטבה הכולל (במשך 3.5 השנים), בהנחת ניצול מלא של כל נקודות הזיכוי, עומד על 18,810 ש"ח (עפ"י ערך נק' זיכוי ב- 2011). לצורך קבלת ההטבה, יצהיר התושב החוזר המוטב על מעמדו בדוח השנתי על גבי טופס מיוחד שפורסם לשם כך, וכן נקבעו שני מסלולים אלטרנטיביים המיועדים בעיקר לשכירים שאינם חייבים בהגשת דוח שנתי.
נזכיר כי בחינת מעמד תושבותו של יחיד לצורך מס נעשית בהתאם להגדרת "תושב ישראל" בסעיף 1, כאשר ככלל, "מרכז החיים" של היחיד הוא זה הקובע את מקום התושבות. כמו כן נקבעו שתי חזקות מספריות חלופיות המצביעות על מקום מרכז חיים של יחיד, כאשר אלו ניתנות לסתירה הן על ידי היחיד והן על ידי פקיד השומה.
נייר ההבהרה קובע כי לצורך קביעת הזכאות לקבלת נקודות הזיכוי (למי שאין בידו תעודת תושב חוזר או למי שאין בידו החלטת מיסוי מרשות המיסים, אשר קובעת את מעמדו כתושב חוזר), ניתן יהיה להיעזר במבחנים אחרים לקביעת מעמד של יחיד כתושב חוזר.
לפי מבחנים אלו, די בכך שהיחיד לא שהה בישראל יותר מ- 120 ימים בכל שנה במהלך 6 השנים הקודמות לחזרתו לישראל (כאשר מובהר שמדובר ב- 6 תקופות בנות 12 חודשים הנמדדות עד ליום החזרה לישראל), וכי היחיד או בן/בת זוגו לא היו מועסקים בחו"ל במהלך התקופה לעיל על ידי מדינת ישראל, רשות מקומית בישראל, הסוכנות היהודית בישראל וכד'. בכך, יצרה למעשה רשות המסים זהות בין התנאים הטכניים הנדרשים לקבלת תעודת תושב חוזר ממשרד הקליטה לבין אלו המקנים את הזכאות לנקודות הזיכוי מכוח סעיף 35 לפקודה, זאת מעין הרחבת "סל" ההטבות הניתנות לתושבים חוזרים על ידי משרד הקליטה.
הגם שנאמר במפורש בחוזר כי עמידה בתנאים אלו אין בה כדי לקבוע את מעמד התושבות של היחיד לצורכי מס ובכלל זה את מעמדו כתושב חוזר או כתושב חוזר ותיק, הרי באותה נשימה נאמר, כי סביר להניח שאם עמד היחיד בתנאים המזכים בקבלת נקודות הזיכוי, ייחשב אותו יחיד כתושב חוזר מוטב לכל דבר ועניין.
מכאן שבעוד שהתיקון האמור בא להקל על יחידים השבים לישראל בקבלת נקודות הזיכוי כאמור, הוא עשוי לגרום לבלבול וסרבול מיותר בקרב אלו שמעוניינים לקבוע את מעמד תושבותם לצרכי מס, בלבול הקיים ממילא לאור חוסר האחידות במבחנים לקביעת תושבות בין הרשויות השונות. לדעתנו, ראוי שהמחוקק ורשות המיסים ישקלו אימוץ מבחנים טכניים במהותם לקביעת תושבותו של יחיד, כנהוג בין השאר בארה"ב ובבריטניה.
נכתב ע"י עו"ד ורו"ח גדי אלימי
