דמי לידה לבעל שהתפטר מעבודתו 

ביום 1 ביוני 2011 דן ביה"ד האזורי לעבודה (ב"ל 2615-02-09) בתביעתו של מר אורן בריין (להלן: "המבוטח") לתשלום דמי לידה, לאחר שהמוסד לביטוח לאומי (להלן" "המל"ל") דחה את תביעתו לתשלום דמי לידה בשל התפטרותו של המבוטח וסיום עבודתו בחברה בה עבד.

רקע עובדתי

אשת המבוטח שהתה בחופשת לידה מיום 10/2/08 ועד ליום 24/3/08. תביעתה לתשלום דמי לידה אושרה על ידי המל"ל.

המבוטח התפטר מעבודתו ביום 7/2/08 וסיים את עבודתו בחברה ביום 8/3/08.

לאחר סיום העבודה, שהה המבוטח עם רעייתו ובנו בתקופה 9-24/3/08 ומיום 25/3/08 ועד 17/5/08 טיפל בבנו לבדו, לאחר שאשתו שבה לעבודתה.

ביום 22/6/08 שב למעגל העבודה.

התנאים הטכניים הנדרשים בחוק נתמלאו: האישה טיפלה בילדה במשך 6 שבועות הראשונים והמבוטח צבר תקופת אכשרה, כנדרש בחוק.

עמדת המל"ל

סעיף 49 לחוק קובע כי ישולמו דמי לידה כאשר "לרגל חופשת הלידה או חופשת הלידה ולצורך הטיפול בילדו המבוטח אינו עובד".

לטענת המל"ל, התפטרותו של המבוטח מעבודתו באה על רקע יחסיו העכורים עם החברה, ולאו דווקא לצורך הטיפול בבנו.

כן נטען כי העדר סמיכות הזמנים בין מועד סיום העבודה ב- 8/3/08 לבין מועד בו החלה חופשת הלידה שלו ב- 25/3/08, שולל את הקשר הרציף הנדרש בין סיום העבודה, לטיפול בילד.

דיון והחלטה

המבוטח טיפל ברך הנולד מיום 25/3/08 ועד לסיום חופשת הלידה ב- 17/5/08. בתקופה זו לא עבד במקום אחר.

המבוטח הודיע על התפטרותו מעבודתו ביום 7/2/08 יומיים לפני הולדת בנו. המבוטח הצהיר כי התפטרותו ממקום העבודה הייתה בין השאר על מנת להחליף את אשתו בחופשת הלידה.

בית הדין התרשם שהעדויות של בני הזוג היו אמינות ומהימנות וציין כי תכלית חוק ביטוח הלאומי וחוק עבודת נשים לאפשר לנשים המעוניינות לוותר על חלק מחופשת הלידה ולאפשר לבני הזוג להתחלק איתן בנטל ההורות.

מאחר והאישה שבה לעבודתה עם תום ששת השבועות הראשונים לאחר הלידה, והמבוטח המשיך לטפל ברך הנולד, הגיע בית הדין למסקנה כי המבוטח מילא אחר דרישת סעיף 49 (ה) (1) לחוק.

בית הדין שוכנע כי קיימת סמיכות זמנים בין מועד סיום עבודת המבוטח לבין חופשת הלידה כנדרש בחוק, ואין במספר הימים בהם שהה עם אשתו בבית כדי לנתקה.

בית הדין קבוע אמירה חשובה :"משעסקינן בתביעה מתחום הביטחון הסוציאלי, הרי ככל שקיים ספק, מן הדין לפרשה לטובת המבוטח...".

התביעה נתקבלה.