תיאטרון בובות לילדים- כל אחד יכול!
האומנם? תשאלו.
גם בבית? בלי ניסיון במשחק והפעלה?
והתשובה שלי היא : כן!
טוב, לא כל הצגה שתציגו לילד שלכם לפני השינה או כשהוא משתכשך באמבטיה תהפוך לשוברת קופות והצלחה מסחררת , אבל היא תהיה עבורכם ועבור הילד שלכם חוויה שיש בה הכל-
משחק, דמיון, שיתוף, יצירה, אתגר, ואולי אפילו הצפה ופיתרון של בעיות יומיומיות.
אבל...., אתם תגידו, אין לנו מבנה מיוחד עם חלון ואין לנו כישרון לבנות כזה /כסף לקנות כזה/מקום לאחסן את זה .......
אז, שימו לב- לי יש תיאטרון בובות מקצועי. ואני מופיעה ברחבי הארץ בגנים, בתי-ספר, ספריות וגם פסטיבלים וימי הולדת. ( וזו רק רשימה חלקית...) לפני 15 ילדים או 150 ילדים.
ואין לי "מבנה". לא קטן ולא גדול. לא מתקפל ולא נייד ואין לי היכן להתחבא כשאני מופיעה!
השולחן הוא הבמה שלי! לפעמים אני יושבת לפני השולחן, לפעמים- מאחוריו, לפעמים עומדת בחלק מההצגה ולפעמים לא משה ממקומי... ואני מבטיחה לכם- כל שולחן או שרפרף ?יכול להיות במה נפלאה, גם עבורכם.
אני גם מאמינה, שהעובדה שהילדים רואים את השחקן מוסיפה ואינה גורעת. הרי יכולת ההבעה של הבובות מוגבלת מאד. כשהילד רואה את הבעות הפנים של ההורה או השחקן, הוא משליך אותן מיד על הדמות המוצגת .ולדעתי, זה מעשיר את יכולת ומנעד ההבעה של הבובה
והבובות? כמה בובות צריך - ואיזה - איפה קונים? מי יכין לנו בובות תיאטרון?.....
רגע, תירגעו!
נכון, אפשר לקנות בובות יפיפיות ?בובות כפפה או מקל ואפילו מריונטות מוכנות.
והמוכשרים ביניכם- יכולים גם להכין במו-ידיהם. כהפתעה לילד או כחלק מהפעילות המשותפת.
אפשר להכין בובות מנייר, או לתפור בובות אצבע קטנטנות או בובות כפפה.
אני לא אלמד אתכם כיצד. את זה תוכלו למצוא בחיפוש קצר באינטרנט.
אני רוצה לחשוף בפניכם איך אפשר לעשות תיאטרון בובות עם הבובות שהכנתם, קניתם או פשוט לקחתם מהאוסף הפרטי... כל בובה יכולה להציג- בובת פרווה או בובת ברבי או בראץ , בובה קטנה או גדולה. בובה שאפשר להניע את כל אבירה ואפילו לפתוח ולסגור את הפה או בובה סטטית . בובה שיכולה לעמוד בכוחות עצמה עם תמיכה או כזאת שתיפול, לא משנה מה תעשו איתה....
ואפשר גם , לשים גרב על היד.... עם אביזרים או סתם בצבעים שונים.
ככל שתתנו לדמיון לעבוד יותר ותתקבעו פחות על ה"מה"- כך יפתחו לפניכם עולמות חדשים-ישנים ולילדכם יפתח עולם קסום של דמיון, שהכל בו אפשרי!
לפני כמה שנים , כשעוד הקראתי לבנות שלי סיפורים ( עכשיו, הן כבר מקריאות לי ... ואני גם נרדמת...) כל אחת מהן, בתורה, אהבה סיפור מסוים שיכולנו לחזור עליו כל ערב.
אני מאד אוהבת סיפורים שיש בהם הרבה דיאלוגים , כי זה מאפשר לי לשחק עם הקול שלי.
בשלב מסוים , הייתי יושבת ומכינה איתן את הבובות. על שיפוד או מקל של ארטיק. וקופסת נעליים, שקישטנו, שימשה גם בתור התפאורה של ההצגה וגם קופסת האחסון של הבובות.
(חלק מההצגות האלה , עם בובות מקצועיות, נכנסו לרפרטואר ההצגות שלי....)
היינו מחלקות תפקידים ומתחילות בהצגה. בהתחלה, נצמדנו לטקסט של הסיפור, אבל, בהמשך זרמנו , המצאנו, אלתרנו ובעיקר- צחקנו!
אז נגיד שכבר עברתם את כל השלבים האלה- יש לכם סיפור אהוב, יש לכם בובות , יש לכם שולחן וחילקתם תפקידים. עכשיו, נסו להרחיב ולפתח כל סצנה בסיפור.
אם כתוב ש"הארנב יצא לטייל לבדו, עם הבלונים שאמא נתנה לו"- אתם יכולים לפתח את כל השיחה של האם ובנה, איך ולמה היא נותנת לו בלונים, למה הוא יוצא לטייל לבדו, לאן ובאיזה כללים ( כדי שהילד הפרטי לא יבקש מחר לצאת לבד ועוד ידרוש בלונים לדרך...) ואיך הם נפרדים זה מזו . זה לא קשה. פשוט, דמיינו מה קורה אצלכם, או אולי איך הייתם רוצים שיקרה אצלכם....
נצלו הזדמנות כזאת להצפה ופיתרון של בעיה שלכם- אם הילד נפרד מכם בבקר בדמעות ובכי- נסו להציג את הארנב ככזה ותנו לילד שלכם להיות בתפקיד האמא. או להיפך, הציגו את האפשרות ההפוכה, של ארנב שנפרד בחיוך וחיבוק מאמא.
נסו לבחור את הקול שמתאים לדמות. אל תחששו להישמע שטותיים. להיפך. ככל שתקצינו, ככה המשחק הדרמתי ישתפר וההנאה של כל השותפים- תגבר! אפשר גם לבחור בדרך ההיפוך- לתת לדמות המפחידה קול רך ונעים. אולי הוא רק נראה מפחיד - ולהיפך- לבובה חביבה נעניק קול מרושע. כך נלמד לזהות את הכוונות האמיתיות שלה....
אולי אנחנו צריכים להכיר והתבונן פנימה ולא להחליט ולשפוט על פי המראה החיצוני?
זה ילמד את שני הצדדים שיעור חשוב .....
וכשהדמות צוחקת- צחקו בקול! זה מדבק!!! וזה כיף!!!
וכשהדמות בוכה- בכו בכי קורע לב. ( אלא אם כן, גם הילד מתחיל לבכות... זה סימן , שהגזמתם!) זה מגביר את ההזדהות אבל גם משמש קתרזיס נפלא, למי שהיה לו יום קצת קשה בעבודה.....איזה זיכוך!
ודרך אגב, אם אין לכם את הבובות המופיעות בסיפור ( לכל אחד יש ארנב או דובי, אבל לא לכל אחד יש באוסף בובת דרקון/לטאה/מכשפה/דג/צפרדע ועוד ועוד....)ואם אין לכם חשק להכין- אפשר לשנות ולהחליף לפי מה שיש. כל דובון יכול להיות גם בתפקיד איש או ילד , כל ברבי יכולה להפוך למכשפה...
ואל דאגה- ככל שאתם תשתחררו ולא תיצמדו לשום "אין דבר כזה " או " אי אפשר" , ככה הילד שלכם ישתחרר גם הוא וינסוק על כנפי הדמיון!
אפשר, כמובן, גם להמציא סיפורים לבד ולא להישען על סיפור מוכר.
במקרה כזה, אתם יכולים להתאים את הדמויות בסיפור לבובות שיש לכם בארגז הצעצועים..
אפשר להמציא סיפורים שנשענים על "מקרים מהחיים" ולפתור בעזרתם בעיות ( כמו הדוגמא שנתתי קודם, לגבי פרידה בבקר ובעיות נוספות- כמו בעיות הרטבה, פרידה ממוצץ , שינה במיטה הפרטית ועוד.) או לבחור בפנטזיה ולהמציא סיפורים על יצורים ,דמויות ומצבים מעולמות רחוקים.
אז למה אתם מחכים?!?!?
קדימה לתיאטרון!
ובהצלחה!
אבישג תיאטרון הבובות של אבישג שחקנית אחת, הרבה בובות והמון דמיון http://www.avishagtbubot.co.il/>
