לג בעומר 

לג בעומר:

לג בעומר - ספר התודעה - מענייני הרשב"י ו לג בעומר לחצו וצפו בתלת מימד באתר לג בעומר! לג בעומר; הילולא דרבי שמעון בר יוחאי; נרות אבוקות ומדורות; מנהג תספורת לקטנים; קשת לג בעומר; עוד עניינים ב לג בעומר; לג בעומר יום י"ח באייר שלשים ושלשה יום בספירת העומר, יום הילולא (כלומר, יום שמחתו) של רבי שמעון בר יוחאי, עשאוהו ישראל יום טוב באמצע ימי הצער שלפניו ושלאחריו. אין אומרים בו תחנון. עושים בו שמחת נישואין ומסתפרים בו - כמנהג האשכנזים, וכמנהג הספרדים - ביום שלאחריו כנזכר לעיל, ולובשים בו בגדים חדשים (שבימי הספירה נמנעים ללבוש בגד חדש כפי דעת 'יש אומרים', אף על פי שאינה הלכה), ומרבים בנרות בבית הכנסת, ותינוקות של בית רבן יוצאים עם רבותיהם לטיל מחוץ לעיר, וקשתות וחצים עשויים עץ בידיהם, ומורים בחצים ומטילים להנאתם ולשמחתם - כמנהג חוץ לארץ: וביותר חוגגים יום זה בערי הקדש בארץ ישראל, ו לג בעומר נעשה שם יום טוב של שמחה וריקודים וזמירות הרבה ומדורות אש גדולות ומסביב להן מחולות שירה וזמרה, לכבוד התנא האלקי רבי שמעון בר יוחאי; -: ואין צריך לומר במירון, מקום קברו של ר' שמעון בר יוחאי והתנא ר' אלעזר בנו של רשב"י. מי שלא ראה שמחה גדולה שנעשית ב לג בעומר במירון, לא ראה התלהבות של שמחה ומחול של אלפים רבים. ורבים מאד המתקדשים והמטהרים ביום זה בכל דבר שבקדושה וב תורה ובתפילה, והכל שרים שירי זמרה לכבוד התנא ר' שמעון בר יוחאי, ושירתם בוקעת לשמים ומשואות האש שמעלים שם נראות למרחקים: ענינו של יום טוב זה, ושמחת ההילולא, כשמחת החופה של התנא רשב"י שהיא קשורה עם יום זה - הכל עטוף מסתורין, מסוד חכמי הקבלה מדורות הראשונים ועד האחרונים. אכן, הילולא זו כשם שהיא נעשית לכבוד רשב"י, כך היא נעשית לכבוד תורתו שלמד לתלמידיו ושהיא כתובה על ספר הזהר הקדוש, ואותו ספר קדוש, כולו סוד, וכל חכמתו חכמה נסתרת ולאו כל מוחא סביל דא: ואולם פשוטו של היום, הוא מה שמובא בספרי ההלכה הראשונים, שביום זה פסקו תלמידי רבי עקיבא מלמות. וכן כתב הרב המאירי בספרו 'בית הבחירה' למסכת יבמות: 'וקבלה בידי הגאונים ז"ל שביום לג לעומר פסקה המיתה (של תלמידי רבי עקיבא), ומתוך כך נוהגין שלא להתענות בו': וכן נמצא בספר 'המנהיג' בשם רבנו זרחיה הלוי שמצאו כתוב בספר ישן שהובא מספרד, שמתו מפסח ועד פרוס העצרת. ומאי פורסא? - פלגא, כלומר, חצי חדש לפני העצרת, והוא לג בעומר: והמהרי"ל כתב שהמגפה נמשכה כל ימי הספירה מפסח ועד העצרת כפשט הגמרא. אלא שבכל הימים של פגרא שיש בספירה ושאין אומרים בהם תחנון, באותם הימים לא מתו; והם: שבעה ימים של פסח (ואחרון של פסח בכלל), שני ימים של ראש חדש אייר, יום אחד של ראש חדש סיון, ושבע שבתות - הרי שבעה עשר יום שבהם לא היתה המגפה. הורד מספר שבעה עשר מארבעים ותשעה ימי הספירה, נמצא שלא מתו אלא בשלשים ושנים יום בלבד. ולזכר זה אנו עושים את יום השלשים והשלשה בספירה, יום של הפסקת אבל: ואולם ענין ההילולא דרבי שמעון בר יוחאי לא נזכר בדבריהם של הראשונים עם זכר היום:

ועוד הרבה על לג בעומר במדור לג בעומר באתר ברסלב מידות באתר לג בעומר...