ושמתם... על לבבכם 

דור זה מאופיין בתוצרים, בתוצאות, ביעילות, ובתהליכי שינוי מתמידים לשיפור נוסף על כל הקיים. כל מוצר, כל אובייקט המופץ, מיד מתוכנן לו תחליף גדול, חזק ואיתן יותר, בעל פונקציות יעילות וגבוהות מהקודם.

בכל מפעל מוקם גוף מתכנן, המשקיע מאמץ עליון בחשיבה יצירתית. כדי לקבל תוצר סופי איכותי.

בחינוך המצב דומה במקרים רבים אך גם שונה. כפי שמבהיר לנו הרבי מקוצק יגעת ומצאת תאמין, יגעת ולא מצאת גם תאמין, תאמין שרגעי היגיעה הם המציאה, היינו התהליך, היגיעה, המאמץ, הדרך, מציאת הנתיבים, ההליכה במסלול, במבוך גם היא חשובה. ה"מה" מהווה תשתית חשובה בהצלחה, לתוצאה יש משמעות גדולה, אך לעיתים בעיצוב דמות אדם קיימת חשיבות לתהליך – ל"רגעי המציאה".

במוצר תעשייתי ניתן לקצר את הדרך - ככל שהאנשים חכמים יותר ויצירתיים כן זוכים להגיע לתוצר הסופי בפחות עמל. לא כך בפדגוגיה – אנו נוהגים לומר, שאין קיצור דרך בחינוך, הרמב"ם מדגיש כי ה"הרגל" הינו התכונה הראשונה והחשובה בחינוך. יש לתרגל כל יידע, כל מצווה וכל מהלך חינוכי. אי אפשר להפוך תלמיד ב"מבצע" לבעל חסד, לחברותי כלפי הזולת, לאדם אוהב הבריות, קשה להקנות תהליכי חשיבה בדילוגים. צריך לעגן אותם היטב בראשו של הילד, כדי שהתכונה תהפוך לקבע. להקניית תכונות אנושיות דרוש זמן איכות ותרגול. לא בכדי אנו לומדים המושג "ושננתם", אין דומה שונה פרקו מאה לשונה פרקו מאה ואחת.

לכל אדם ובודאי לכל ילד יש קצב קליטה משלו, הקב"ה ברא אותנו שונים בצורה, אך גם באופי בדיבור, בשכלנו ובקליטת תכונות. ככל שנשקיע חינוך בדרכים מגוונות תוך שימוש באלטרנטיבות שונות, בדרך מרתקת, חווייתית, מתוך שירה וניגון, המביאים לידי שמחה, כך יוטמע החומר הנלמד ביתר שאת. היינו, עלינו לתכנן בצד היעד אותו אנו רוצים להשיג - גם את הדרך הנכונה, חובה עלינו לתכנן נתיבים רבים שיתאימו למגוון התלמידים.

יש הלומדים מצוין בהקשבה, ויש שהחומר נקלט טוב יותר בכתיבה. יש גאונים איטיים ויש זריזים יותר. עלינו לבנות את התשתית ולעטוף עם מעטפת מדהימה את כל העשיה, לכל אחד ואחד יוחדר החומר הנלמד בזמן אחר ובקצב שונה.

אנו אומרים בקריאת שמע: "ושמתם את דברי אלה על לבבכם", שואלים חז"ל, מדוע לא לשים הדברים לתוך לבבכם?, אלא שהשונות הקיימת בין כולם לא מאפשרת החדרת הלמידה מיידית פנימה, לתוך הלב. לכל תלמיד יופנם החומר בקצב שלו בזמן היחודי לו.

מצאנו תלמידים שהפעילו את יכולתם הרוחניות והגשמיות, האמוניות וההתנהגותיות רק כעבור מספר שנים הם היו מסוגלים להשתנות, להתנהג בדרך מסוימת רק אם הנלמד היה מונח "על לבבכם", הפעפוע פנימה מן החוץ אל תוך הלב לוקח זמן, האופייני לכל יצור.

תפקידנו שלנו אנשי החינוך ואף ההורים בביתם שוהה הילד זמן רב יותר מבית הספר להבין תהליך ערכי חינוכי זה. מתן הוראות, תקנון, יתר סמכותיות לא יביאו לידי תוצאות שיקום, באשר במצב למידה כזה הנלמד אינו נמצא "על לבבכם" הוא נדחה מן הלב, נזרק ונעלם. או אז גם כשהקרקע תהא בשלה לשינויים, גם כאשר הנקבים של הלב יורחבו, לא יהא שום תחום מונח "על לבבכם" כך שלא תהא ספיגה פנימה, גם כאשר התנאים החיצוניים בשלים לכך.

כל השקעה חינוכית שלנו הנעשית בדרך חכמה ויעילה, מגוונת, רגועה ומתוך אהבה תיצור אינטראקציה של הידבקות, התפיסה תתקיים, החדירה אל תוך הלב תעשה אף יותר מאוחר.

מעולם לא יוכלו לנבוט זרעים כדי ליצור צמח נושא פרי נפלא אם לא יהיו זרעים בקרקע. כאשר הקרקע תהא מזובלת ומדושנת, חרושה ומושקה במים יש סיכוי מצויין לגדילתו של צמח, רק אם הזרעים קיימים להם בקרקע.

הר המצדה, השוכן במדבר יהודה יבש ברוב השנים, ללא צמחיה כלל, בגלל חוסר מים במקום. בעת החפירות של פרופ' יגאל ידין בהר זה ירד גשם, או אז לפתע אורו עיניהם של הארכיאולוגים אשר התפעלו עמוקות מהצמחיה שגדלה לה על הר המצדה. במשך שנים רבות היו מונחים להם הזרעים "על הקרקע" משהגיע הזמן הנכון והתנאים בשלו - נבטו הזרעים לתפארת.. קרקע נקיה מזרעים לא היו גורמים לפריחה מרגשת כפי שראינו על המצדה.

מערכת החינוך ובית ההורים צריכים כל הזמן להשקיע בתשתית החינוכית, הערכית, ההתנהגותית והחברתית, עלינו לעשות זאת מתוך שמחה ואהבה ובשיטות דידקטיות היעילות ביותר, בשילוב עידוד, הקשבה, אופטימיות, דיאלוג ואיכפתיות, בנחישות, בהעזה מתוך אמונה בנו שאנו מסוגלים להתגבר על כל קושי ולהצליח.

ככל שנשקיע יותר בביטחונו העצמי של הילד ככל שנטפח בו דימוי עצמי חיוב כן נזכה באיזה שהוא שלב לראות הנבטים הצומחים לתפארת. אל לנו להתיאש אם אין רואים תוצרים מיידים כמו בתעשיה בעסקים אסור לברוח מאחריות גם אם התוצאות אינן חיוביות בשלב הראשון והמיידי . צריך כל הזמן להשקיע מכל הכיוונים כאשר אין אנו יודעים מתי איך ובאיזה דרך ה"על לבבכם" הופך ומוחדר ל"תוך לבבכם" חשוב שנדע היטב כי הכלים ה"חינוכיים" שונים מ"העסקיים".

עלינו לאתר נקודות החוזק של כל תלמיד ולהעמיק לעסוק דוקא בהם, כך נצליח להצמיד היטב דרכינו החינוכיים. שילוב המוסיקה, האומנות, השירה, החדוה, ההומור, הרוגע, השקט, הנעימות, כל אלה מוסיפים שמחה, כאשר לומדים מתוך שמחה הנלמד נתפס מעוגן בדפנות עם דבק חזק ואיתן. בשלב מסוים הנלמד מוחדר פנימה אל הלב המצפה לקולטו בכל עת.

חובה עלינו המחנכים לזכור, כי הדרך ה"איך" מהווים את הקרקע היצוקה את התשתית הבסיסית לקליטה איתנה של בנית בית לתפארת. ה"מה" חשוב - הוא היעד הוא התוצאה, אך הבית יקרוס החדירה ללב תהא צולעת ולא תיקלט אם הקרקע הבסיס של הבית לא יהא חזק כדבעי.

כולנו – מורים והורים חייבים לבנות את התשתית האנושית לפני כל יצירה חכמה ובונה, בהמשך צריך לשלב את שתי העקרונות החשובים ביצירה.

חשוב לזכור, "שהשילוב החכם" יעיל בכל גיל ובכל שלב. לומדי הדף היומי אצלנו לומדים ביתר שאת ובחדוה גדולה יותר, כאשר משולב כוס תה עם לימון ועוגיות לשיעור יומי קבוע זה. היחס והכבוד התנאים שמסביב מוסיפים גוון נפלא לפיתוח המוטיבציה והרצון, או אז הקליטה והספיגה יהיו הרבה יותר יעילים.