ושמחת בכל הטוב 

בפרשת כי תבוא כתוב " .. וייתן לנו את הארץ הזאת ארץ זבת חלב ודבש" ובהמשך- "ושמחת בכל הטוב אשר נתן לך ד' אלוקיך..."

הקב"ה הביאנו אל ארצנו הברוכה , נתן לנו את התורה, זכינו בזכותו למולדת שמעולם לא הייתה לנו, ראשית פרי האדמה הביכורים מובאים לפני הקב"ה לבית המקדש בירושלים כאות תודה על יחסו הנפלא של בורא עולם כלפינו.

התודה מובאת- בפסוק מרתק: " ושמחת בחגך בכל הטוב אשר נתן לך ה'" כאשר האדם מתבונן גם לעבר, הרי הוא מכיר תודה על העשייה, כדי שההווה והעתיד יהיו וורודים וטובים, עליך להוקיר תודה- ע"י השמחה שבך, "ושמחת בכל הטוב שנתן לך" זו שמחה כמו שמחת החג- "ושמחת בחגך". חסד הטוב שניתן לך והאושר המשפיע עליך יימצא את ביטויו בהתרוממות רוח הגורמת להגברת השמחה.

הקטיף הקציר והאסיף של הפירות נותנות לנו שמחה בלב האדם, שמחה זו משמחת את הלב. עמל הקרקע כדי לגדל פירות גורם לשמחה בשני היבטים- התוצרת הטובה מתנובת הפרי המצוין והארץ שלנו מולדתנו  שם אנו מגדלים צמחים פוריים אלה.

בפס' כתוב " ולביתך" היינו השמחה תהייה מושלמת כאשר הכול מגיע לבית- לאישה לילדים כאשר כולם זוכים לראות פרי מולדת "ארץ זבת חלב ודבש" או אז השמחה מושלמת. היהדות אינה מסתפקת באושרו של האדם וביתו שלו עליך לדאוג גם לאחרים עליך לתת "ללוי לגר ליתום ולאלמנה ואכלו בשעריך ושבעו" הטוב והשמחה האמיתית תחול כאשר גם הזולת- שאין לו יזכה לקבל ממך ?כדי שכולם יישבעו אומר הרש"ר  הירש כי עלינו לנצל את נכסינו החומריים למטרות שהותוו להם בידי ה', מטרות הרוח ,הגוף, ושלום הרע ?החבר.

כנגד מעשר ראשון, שני ומעשר עני- כך בונים עם ומדינה זו התגשמות עשייתנו וחיינו בארץ.

כך נטפח עצמנו- נתקדם נתחדש אך נהא משוחררים מאנוכיות ונהא  נקיים מהשחתה מוסרית, נהייה בריאים ומשלמים מבחינה אנושית

כן, נכון עלינו להתאמץ כדי למלא משימות אלה, אך לשלב בקשה מבורא עולם שייתן לנו ברכתו-כך ניישם את השאיפה הלאומית בארצנו- עלינו לקיים את החוקים ואת המשפטים, החוקים גודרים את החיים הפרטיים מבחינה מוסרית ואילו המשפטים מסדרים את חיי האדם עם חברו.

לכן, מציין הכתוב  לשמור ולעשות ?" ושמחת ועשית" עלינו להבטיח את קיומם ע"י פעילות רוחנית ולקיים הלכה למעשה לכן נאמר בכל לבבך ובכל נפשך ללמוד, להשכיל, להוסיף דעת וחכמה, לקרוא, להתפתח, לפתח השכל- המחשבה.

התחושות והמחשבות, לשאוף להגיע לכל יעד ומטרה, לעשות ולבצע מתוך תבונה מוחית או אז הארץ תהפוך לארץ זבת חלב ודבש כאשר קיימת האמונה בקב"ה להיות לו לעם סגולה לשמור מצוותיו.. או אז תהיו..  לתהילה לשם ולתפארת.. האמונה מחדירה בנו חכמה ובינה, תקרין אור לכל הגויים, לכל האנושות, התנ"ך- המקור הייחודי שלנו הוא המקור של חיי רוחו מעשיו וקיומו של עמנו.רק ברוח איתנה זו יכירו בנו כל העמים, המודעות של עמינו ? בארצנו שלנו תהא לשם

ולתפארת לכולם, במוסר, בהתנהגות ובחכמה, בהתרוממות רוח זו, יחוש על עמנו- שמחה. כך גם? "ובאו אליך כל  הברכות" כשאר תקיים מצוות- המוסריות והחברתיות ייתברכו משפחותיך קהילותך ושדותיך הכול יצליח וישגשג לך מפני שאתה עושה שאתה מיישם רצונות ומעשים.

באמונתך ובנאמנותך זו שלך- יגיעו אליך הברכות והשיגך- הם ישיגו אותך.יהפכו אותך למנהיג, למוביל ,למשפיע, ל"ראש ולא לזנב". אתה תהא דוגמא ומופת לחיקוי, ממך יילמדו אחרים "והיית רק למעלה" מכל הבחינות בגוף, ברוח, במוסר, ובכל הליכי החיים.

מטרת העל, המשימה העיקרית שלנו-  היא להיות הטובים ביותר, לשאוף ולרצות מתוך אמונה פנימית עמוקה לשמור ולעשות, להגות לחשוב ולקיים, או אז יתגשמו כל הרצונות וכל המטרות המבוקשות.

הרש"ר הירש מדגיש בעצמה חשיבות קיום מצוות ואמונה פנימית וחיצונית כאמור- לשמור  להחכים ולעשות. מה שאנו נעשה מתוך מוח גדוש בתבונה ומתוך אמונה- יתקיים כל עוד נהיה נחושים בדעתנו ובתפיסתנו, הביטחון, העוצמה הרוחנית שתהא מופנמת בתוכנו יהוו מחסום מפני נגישות העמים שמסביב. עוצמתנו הרוחנית האמונית וגופנית הם הם  הכלים החשובים ביותר  אל מול אויבנו שהרי ללא אמונה בבורא עולם, בארצנו במולדתנו ובעשייתנו- לא נוכל לנצח אויבנו הרשעים.

הקב"ה נותן לנו לבחור בין הטוב והרע, בין האמונה לחוסר האמונה, בין הנחישות לרפיון, בין הרצון לאפאתיות , אך קיימת המלצה חמה וחכמה- ובחרת בחיים בדרך הטוב והישר אומר הגאון מוילנה שעל כל אחד מאיתנו מוטלת חובה אישית לבחון את הדרך הטובה לא ללכת בעיניים עצומות גם אם רבים הם ההולכים בדרך מסוימת.

צריך לבחור הדרך הטובה והאמיתית חשוב שהבחירה הטובה תעשה מתוך שמחה, כאשר תאחד את אישיותך, מעשיך שלך, עם התחשבות בסובב אותך, בגר, ביתום ובאלמנה. או אז נבין טוב יותר את הפס' "ושמחת בכל הטוב" קיום המצוות של מתנות לאביונים יגרמו לך שמחה  השמחה היא תגובה ספונטאנית של האדם הזוכה לראות פרי עמלו. התורה מדגישה חשיבות השמחה, כאשר לעיתים,גם כשטוב לנו אנו מתאוננים ומקוננים. היכולות לשמוח על הטוב מוסיפה עוצמה

 וברכה להתנהגות האדם, נאמר בפרשה "תחת אשר לא עבדת את ה' אלוקיך בשמחה ובטוב לבב" כאשר  העמל האמוני ? התורני אינו נעשה בשמחה ולב טוב אין ברכה שורה. רבי שמחה בונים מפשסיחא מדגיש כי העובדים את הקב"ה המאמינים בבורא עולם, הרי השמחה שורה גם בחיפוש, בתהליך, בשלבי הביניים של הטיפוס בסולם הערכי, המוסרי והמעשי שהרי העצבות גורמת לדיכאון ולפאסיביות.

מדגיש החפץ חיים כאשר אדם עומד לפגוש מלך או אישיות נכבדה, הוא מתמלא אושר ושמחה,אושר יגדל אומנם עשרות מונים אם ייוודע לו כי המפגש היה מצוין, השמחה תעודד אותו ותחפה ותשכיח ממנו בעיות שפקדוהו. כאשר נופלת בחלקנו הזכות לעמול בעבודת ה', באמונה, ללמוד תורה ולקנות דעת.  הרי כל העשייה התורנית מחדירה בנו השמחה המגבירה בנו את הרצון האדיר להמשיך ולהוסיף דעת.

פתאום הגוף הגשמי שלנו באמצעות השמחה, מתמלא בחכמה ובעוצמה להוסיף עוד ועוד דעת, ראו כמה חשוב לנו "קביעת עיתים לתורה" שאז המפגש שלנו עם לימוד מתוך שמחה- הוא קבוע. אני מזמין כל שיחפוץ, לראות הלכה למעשה, תכונת השמחה בקרב לומדי ה'דף היומי'  בבוקרו של כל יום ב-6 וחצי עת מתאספים כארבעים איש ללמוד וללמוד  והכול בשמחה ובטוב לבב- לכל

העשייה במהלך היום משמעות איכותית ומצוינת מוזמנים גם בימי שלישי לראות כ-40 מנשות אלקנה והסביבה הלומדות במדרשה- הקונות תורה ודעת באיזו שמחה וגיל הן לומדות ומשכילות שהרי לימוד התורה מפנים בתוכנו ידע, השכלה,והמון המון שמחה.