משה-איש האלוקים 

לפרשת "וזאת הברכה"

הפסוק הראשון בפרשת וזאת הברכה מגדיר את משה כאיש האלוקים.

" וזאת הרכה אשר ברך משה איש האלוקים את בני ישראל לפני מותו".

בפעם היחידה בתורה נקרא משה "איש האלוקים".באשר כל דברי משה בתורתנו-נאמרו על פי הקב"ה. הפעם הוא ברך את בני ישראל מליבו. דבריו של משה בא ללמדנו הפעם שיש להם ערך גבוה וחשוב-יותר מכל דברי אדם רגיל. היינו- משה שהיה הקרוב ביותר לבורא עולם נחשב כאיש אלוקים גם בברכתו זו-שכאמור נאמרה מליבו.

בהמשך הפרשה קיימים מספר פסוקים מדהימים המבהירים חשיבות התורה שניתנה בסיני לעולם ועד-לתמיד. כמו בפסוק ד-"תורה ציווה לנו משה מורשה קהילת יעקב", היינו התורה שניתנה לנו על ידי משה רבנו חייבת לעבור בירושה מדור לדור,"תורה היא מורשה", התורה היא הנכס העיקרי העובר בירושה.

אנו יודעים שבמשך אלפי שנים חייו היהודים במקומות שונים ורבים בעולם, מה שהחזיק אותם כיהודים טובים וחכמים היו שני גורמים עיקריים:

1.תורתנו הניצחית-אותה למדו בכל אתר ואתר, בכל מקום בו נמצאו יהודים-למדו תורה, תורה שירשנו מאז קבלתה ממשה רבנו.

2.בניית קהילה-גם במקומות הנידחים, תפילה ולימוד תורה הייתה מבוצעת כל אלפי השנים בצוותא- הקהילה, כך עודדו אחד את השני וכך הפכו היהודים להיות חכמים.באשר למדו בעצמם אך גם מאחרים, הלימוד בחברותא- נעשה בדרך של שאילת שאלות, הכלי המתודי העיקרי שהפך את העם היהודי לעם החכם בעולם מאז ומתמיד.

התורה מועברת מדור לדור – רק ע"י הלמידה, כפי שמצויין בפרקי אבות : משה קיבל תורה מסיני ומסרה ליהושע ויהושע לזקנים, וכו',,,מדוע כתוב "ומסרה"...ולא "ונתנה"... באשר הנתינה מועברת מאחד לשני ממש.

המסירה היא "פיקדון" , מוסרים תורה מדור לדור כפיקדון וכל דור חייב להמשיך במסורת להעביר הפיקדון לדורות הבאים. בכל דור – כל קהילה חייבת להנחיל תורה לדור הבא אך קודם כל עליה להגשים לימוד תורה בקהילתה שלה.

אנו יודעים שבזמנו – היו שבטים, בהמשך הדורות היה שוני בין הקהילות המגוונות בעם היהודי, התורה הניצחית מהווה את הקשר היחיד המאחד את כל שבטי ישראל – ואת כל הקהילות בכל אתר שבעולם.

התורה מלכדת ומאחדת את העם- לכל אחד ואחד חלק מהותי וחשוב בקהילה ובעם היהודי. לכל פרט יש חשיבות אך ההתלכדות לקהילה-לעם תוך שמירה על תורת ישראל מהווה המוקד החשוב ביותר ליומו של העם היהודי לנצח נצחים.