טאי צ'י - מדיטציה בתנועה, כלי להתמודדות עם כאבים כרוניים 

לאנשים שסובלים מכאב כרוני, הפיתוי לוותר על פעילות גופנית הוא גדול. אבל הרבה פעמים פעילות גופנית יכולה לסייע להפחית את הכאב ולשפר את איכות החיים. זה לא אומר שצריך לרוץ מרתון. מצד שני, זה גם לא אומר שזה יהיה קל. בתנאי שמקשיבים לעצמכם וגם למה שיש לאיש מקצוע להגיד, פעילות גופנית יכולה לא רק להפחית את תחושת הכאב, אלא גם להתגבר על תפקוד מוגבל. היתרונות הבריאותיים של פעילות גופנית המשלבת גוף ונפש, כמו טאי-צ'י ויוגה, הינם משמעותיים. למעשה, מחקרים מראים כי לפעילות גופנית מסוג זה יש יותר ויותר יתרונות. טאי-צ'י, לדוגמה, הוכח כמסייע בטיפול בכאבי גב תחתון ובפיברומיאלגיה (תסמונת הפוגעת בעיקר בשרירים וברקמות המחברות אותם לעצמות, והגורמת לכאבי שרירים ולתשישות). שיפור בגמישות, ביציבות, בקואורדינציה, ביציבה, בכוח ובניהול לחצים הם רק חלק מהתוצאות הפוטנציאליות של פעילות גופנית המשלבת גוף ונפש. הטאי צ'י היא אומנות סינית עתיקה התורמת לשיפור הבריאות. השיטה מפעילה את הגוף באופן רגוע ושליו, ללא מאמץ ניכר או שימוש בכוח.בלימודי הטאי צ'י יש חשיבות רבה לתשומת הלב, המודעות לתנועה אותה מבצעים או לאופן שבו מגיבים, מבחינה זו הטאי צ'י הוא סוג של מדיטציה.מילולית המונח טאי צ'י צ'ואן מתורגם: האגרוף הגדול חסר הגבולות (טאי - גדול, צ'י או ג'י - חסר גבול, צ'ואן - אגרוף מסמל אמנות לחימה). טאי צ'י הוא גם השם של סמל היין-יאנג, הכוונה לצמד ניגודים המשלימים זה את זה. תאוריית היין והיאנג עומדת בבסיס של פילוסופיה סינית והרפואה הסינית, דבר המתבטא היטב בעקרונות היציבה והתנועה הנלמדים בתבנית הטאי צ'י צ'ואן. מבחינה זו הטאי צ'י הוא סוג של צ'י קונג - אומנות תנועה בריאותית המאזנת את הגוף והנפש על פי התפיסה של הרפואה הסינית. צ'י גונג- הפרוש המילולי של צמד מילים זה הוא עבודה על הצ'י (אנרגית החיים). זהו תרגול המלמד שליטה על הצ'י בעזרת ה YI (כוונה) לעתים נעזרים בתנועות, נשימות ותנוחות גוף. הצ'י גונג יכול לשפר את החיות, הבריאות יכול לפתח עוצמה ואף להוביל להתפתחות רוחנית. כיצד זה עובד? הצ'י גונג עבד בעוצמה על נוזלי הגוף כולל דם, לימפה, הנוזל הסינוביאלי (נוזל המפרקים) ועל נוזל השדרה.על זרימת הדם, הצ'י גונג משפיע לא ע"י הגברת פעימות הלב כי אם ע"י הגמשת המערכת הוסקולארית. כאשר כלי הדם יכולים להתכווץ ולהתרחב בעוצמה רבה יותר , הדבר תורם לפעולה מאומצת פחות של הלב. נוזל הלימפה, מונע בעיקר ע"י שרירים זעירים. הצ'י גונג פועל על אותם שרירים הקרובים 'לקשרי הלימפה' הגדולים הנמצאים בבית השחי, מאחורי הברכיים והתעלה האינגינלית. פעולה זו ממריצה את זרימת הלימפה דבר אשר מחזק את המערכת החיסונית. חיזוק המערכת החיסונית נעשה גם ע"י הגדלת הצ'י בגוף.נוזל המפרקים, זהו נוזל הנמצא בתוך המפרק 'משמן' את תנועתו מאפשר את גמישות המפרק וכאשר הוא פועל ביעילות הוא עוזר במניעת דלקת פרקים וראומטיזם. אולם הטאי צ'י הוא לא רק צ'י קונג הוא גם אמנות לחימה. את הבסיס ליכולת להלחם רוכשים בתרגילי זוגות. אין הכוונה לקרבות כמו אלה הנהוגים באמנויות הלחימה הקשות, כי אם שיפור היכולת לחוש ביריב/בן הזוג ולנוע ביחד איתו. תרגילי הזוגות מלמדים לא להתנגד ללחץ המופעל עלינו ולא לברוח. על סמך יכולת זו נבנת אמנות הלחימה הכוללת את כל סוגי הטכניקות: אגרופים, בעיטות, דרך בריחים והטלות ועד שליטה מוחלטת בתוקף. מתוך הפן הלחימתי צמח הפן התנועתי ובמהלך השנים עבר הדגש מלחימה לתנועה. תנועות הלחימה המהירות והחדות חברו לשרשרת ארוכה של תנועות איטיות, עגולות וזורמות, המתבצעות תוך מודעות ותוך שמירה על עקרונות שונים כיציבה, שחרור, נשימה עמוקה וטבעית, השתרשות, סינכרוניזציה - תאום תנועות האיברים המשתתפים בתנועה, ריכוז - הן בתנועה החיצונית והן פנימה. התנועה בטאי-צ'י, אם כן, היא שילוב בין צורה - תנועות כמו לחימתיות - "קאטה" - ובין עקרונות.תרגול איטי, אופייני לאמנות הטאי-צ'י, הוא סוג של מדיטציה בתנועה. יחד עם זאת, תרגול צ'י-קונג כולל תרגילי מדיטציה בעמידה. טאי-צ'י הוא כלי רב עצמה לפיתוח האישיות דרך מודעות עצמית, חיזוק בטחון עצמי, שיפור בריאות גוף ונפש. התרגול המתמיד עוזר להורדת מתחים, לריפוי בעיות גב ומפרקים ועוד ועוד.אומנות זו בנוסף מפתחת זריזות,גמישות,עוצמה, קואורדינציה,ריכוז.בניגוד לפעילות גופנית אחרת הגיל אינו מהווה מגבלה ביכולת ההתקדמות, להיפך. בחיי היום-יום התחרותיים והלחוצים מוצא המתרגל רוגע ושלווה לצד אסתטיקה. עקרונות הטאי צ'י ניתנים ליישום בכל תחומי החיים ומפתחים יכולת התמודדות ההולכת ומשתפרת עם השנים.