מתבגרים ומשמינים 

ישנן שתי תקופות בחיינו בהן הגוף עובר תהליך התפתחות מואץ. התקופה הראשונה היא במחצית השנה הראשונה לחיים והתקופה השנייה היא בגיל ההתבגרות.

ייחודה של תקופת ההתבגרות הוא בהתפתחות הבלוטות הפנימיות.

בנות מקדימות את הבנים בתחילת התבגרותן בכשנתיים. בנות מתחילות את גיל ההתבגרות בגיל 11 ובנים בגיל 13. במהלך התקופה הזו עובר הגוף שינויים דרמטיים ומהירים במיוחד:  העצמות מתארכות באופן מואץ ומגיעות לאורכן הסופי. ההתפתחות המינית מגיעה להבשלה,  אצל בנות חלה התרחבות בירכיים ואצל בנים באזור הכתפיים. קצב התפתחות האיברים אינו אחיד, מה שמקנה לגוף מראה לא פרופורציונלי, לעיתים.

תקופת ההתבגרות מסתיימת בגיל 18-20. על פי רוב, בסוף תקופה זו, ובהשוואה לגיל 10, מוכפל משקל הגוף.

השינויים הפיסיולוגיים אינם היחידים ונוספים אליהם שינויים אישיותיים, רגשיים ופסיכולוגיים התורמים לעיצוב האישיות כאדם בוגר.

הילד הקטן התלוי בהוריו הופך להיות אדם בוגר ועצמאי האחראי להחלטותיו.

גיבוש האישיות הבוגרת כרוך בשינויי מצב רוח קיצוניים, תחושות מתח ולחץ, שיכולים להשפיע על הרגלי האכילה של המתבגר. מצבי הרוח המשתנים יכולים לבוא לידי ביטוי השינויים קיצוניים בתאבון ולכן לאכילת יתר מצד אחד והימנעות מאכילה, מצד שני.

בגלל תהליך הגדילה המואץ, זה אך טבעי שהצורך לאכול בין הארוחות יגדל. זה מצב תקין ואינו משפיע לרעה על התיאבון בארוחות עצמן. לא יוצא דופן לראות נער מתבגר האוכל ביום אחד מה שמבוגר אוכל ביומיים, ואינו משמין.

יחד עם זאת, חשובה מאד בחירת המזון אותה אוכל המתבגר. במובן הזה, להרגלי האכילה המשפחתיים יש השפעה עצומה. במשפחות בהן המזון הנקנה הביתה ואופן הכנתו מושפעים מעקרונות התזונה הנכונה, יאכל המתבגר מזון בריא.

השינויים המואצים בגודל ובמבנה הגוף והרצון להשיג מבנה גוף חטוב ורזה, גורמים לא פעם לבני נוער לפצוח בדיאטות שונות ומשונות ובעיקר לא בריאות. הדיאטות מאופיינות בצמצום קיצוני של כמויות המזון ובהימנעות גורפת מקבוצות מזון כמו שומנים ופחמימות. צמצום הכמויות והימנעות מאבות מזון כאלה ואחרים עלולה לפגוע בהתפתחות הגופנית ובגביהה. הנסיונות האלה על פי רוב נוחלים כישלון חרוץ. הרבה בני נוער מנסים לרדת במשקל במטרה לשפר את דימוי גופם, בעוד רק  כ 15% מהם סובלים באמת עודף משקל אמיתי.

מראה הגוף ומשקלו הינם נושאים המעסיקים מאד בני נוער. משקל עודף נחשב כמפריע למעמד החברתי. בגלל הצורך של המתבגר להיות חלק מקבוצת השווים לו ולהזדהות איתם, כומר בני גילו, הוא נוטה להתלבש "כפי שמקובל" ולאמץ את הרגלי האכילה והעדפות המזון המקובלות.

מתבגר הסובל מעודף משקל עלול לסבול מקשיים חברתיים שישפיעו על מצבו הרגשי וכמובן על דימוי הגוף והדימוי העצמי שלו.

בגיל הזה, מקובלות חברתית היא בעלת משמעות עליונה. חוסר היכולת להתלבש ולהתנהג כמו כולם, הרגשת הדחייה והשונותגורמים לירידה בהערכה העצמית. ירידה בהערכה העצמית והרגשות השליליים המלווים לה מעלים את הצורך בנחמה והאוכל משמש כפיתרון  וכמפלט. ההשמנה ומציאת הנחמה ממנה באוכל יוצרים מעגל מרושע המחריף את הבעיה עוד ועוד.

על מנת לצאת מהמעגל הזה המתבגר זקוק לתמיכה משפחתית. התמיכה צריכה להיות גם בנושא המזון והרגלי האכילה, אבל גם בהבנת  הצרכים הפסיכולוגיים והרגשיים.

איך ניתן לעזור לנער השמן?

¨       לצמצם את השיח בבית על נושא ההשמנה ולא להפעיל לחץ לכיוון עשיית דיאטה.

¨       לא להתעניין באופן אינטנסיבי במצב המשקל ולא "להסתכל בצלחת" שלו

¨       אין להתווכח איתו על אכילה מחוץ לבית, עם החברים. הקושי להיות חריג ולא להתפתות לאכילה עם החברים הוא עצום. קשה לו לוותר על המאכלים שגם חבריו הרזים אוכלים. הוא יצמצם בעצמו כמויות אוכל משמין במידה ותהיה לו מוטיבציה משל עצמו.

¨       להחזיק בבית מזון בריא ומגוון וצמצם ככל שניתן את הפיתויים ואת המזונות העשירים בסוכר, שומן וקלוריות. (ממתקים, חטיפים, שתייה מתוקה וג'אנק פוד)

¨       כדאי לדאוג שיהיו בבית תחליפים דלי קלוריות כמו מעדני חלב דיאט, גבינות רזות, לחם קל, ירקות ופירות טריים וכו').

¨       מומלץ להנהיג בבית ארוחות מסודרות במשך היום וכדאי לקיים לפחות ארוחה אחת במסגרת המשפחתית.

¨       חשוב ביותר לאכול ארוחת בוקר מזינה לפני שיוצאים לבית ספר.

¨       יש לעודד פעילות גופנית. אפשר לצאת ביחד להליכה או לרכיבה על אופניים או לחילופין לאפשר מסגרת פעילות המועדפת עליו, כגון חדר כושר.