דמנציה 

חוש הטעם: אנו מתמקדים בתזונה דלת טעמים - מתוק, מלוח ואולי גם מעט חריף או חמוץ. אנו נמנעים מלגרות את כל הטעמים בכל ארוחה כפי שנחוץ. הטעמים מהווים תדר מסוים הנחוץ לגוף ובחוסר, אנו לוקים למעשה בתת-תזונה של תדרי הטעמים. חבל מאד יען כי בקלות רבה ניתן לפתור בעיה זו בעזרת, מרכיבי המזון והתבלינים. כדאי להימנע מכל האבקות והתוספים המלאכותיים אשר מטעים את הגוף אך בפועל נותנים מעט טעמים.

חוש הריח: חוש הריח גם הוא לא פועל די הצורך. הריחות המלאכותיים מסתירים את מרבית הריחות. המזונות השונים והלא בריאים לנו יוצרים גודש בנחירי האף ומונעים מאתנו להריח. הזיהום ההולך וגדל בגין התעשייה, הרכבים והעישון גם הם בולמים את יכולת רירית האף להפריד בין הריחות השונים. חוש הריח הוא הפרימיטיבי ביותר מבין החושים, אזור הביטוי שלו במוח הוא הרחב ביותר. ושוב אנו לוקים ב"תת-ריח" ובחוסר פעילות של שטח נרחב ביותר של המוח.

שמיעה: הצלילים שאנו שומעים הם בודדים ובעוצמה שעל סף הנזק השמיעתי. שוב איננו נהנים משלל הצלילים אשר הטבע והמוסיקה הקלאסית מציעים. במוסיקה המודרנית אנו מקשיבים למעט צלילים צורמניים ובעוצמה רבה מדי. כיום ישנן עבודות רבות המציגות את הנזק הרב הנגרם מרעשים מוגברים. התעשייה עצמה מרעישה ביותר והמיגון לעובדים לא מתאים או לא נאכף כיאות. רעש המכוניות החולפות מהווה מטרד קבוע הממסך על הצלילים האחרים.

חוש הראייה: איננו מנצלים את חוש הראייה שלנו במידה הנדרשת. אנו לא יוצאים די אל הטבע בכדי להנות משלל הצבעים והגוונים. החשיפה שלנו לכל קשת הצבעים הקיימת בטבע מועטה ביותר הואיל ואנו סגורים בארבע קירות הבית או מקום העבודה. שוב איננו יוצאים לצוד את לחמנו בטבע. אזור נרחב בחלקו האחורי של המוח, באזור גזע המוח , לא מתפתח ואף מתנוון, לאורך הזמן.

חוש המישוש: שטח המגע של העור עם העולם החיצון הוא רב ביותר. במקום לאפשר לעור לחוש את האוויר, את הריחות והצלילים, את השדות האלקטרומגנטים ולהתחכך כך סתם בטבע הנפלא, אנו מטעים את הגוף בבגדים הסינטטיים אותם אנו לובשים.הבד הסינטטי נטען בשדות החשמל הסטטי האופף אותנו ומטעין את הגוף בשדות חולניים. אנו פוסעים עם נעליים בעלות סולית גומי המבודדת את השדה האלקטרומגנטי המגיע מן האדמה שהוא חיוני ביותר לגוף. בה בעת איננו פורקים שדות חולניים בגין אותן סוליות. בעבודות של השנים האחרונות הולכת ומתבהרת החשיבות הרבה של אותן שדות המגיעות ממעמקי האדמה וחודרות אל הגוף.

בהיעדר חמישה חושים פעילים, כיצד נוכל לדבר על ביטוי החוש השישי? מן הסתם הוא לא יבוא לידי ביטוי ויכולת האינטואיציה, הביטוי של העצמי הגבוה, כלל לא יתממש. אנו נמשיך להתבוסס בבוץ של החיים האפורים והקשים, נטולי הברק וההתחדשות נפנה אל אחרים לעזרה בכל נושא ונדשדש הרחק מאחורי אלו אשר מפעילים כל העת את החושים והחוש השישי שלהם בא לידי ביטוי מלא.

עד כה דברנו על חמשת החושים המכסים לנו את רוב המוח. ניוון שלהם יגרור מן הסתם, ניוון של אזורי הביטוי שלהם במוח. האזורים הללו הם - קדמיים, צידיים, מרכזיים ואחוריים. למעשה אנו נותרים עם הפעילות האוטונומית בלבד אך ללא היכולות הגבוהות יותר שהם כה חשובים ובלעדיהם, אנא נגיע?

הרפואה הסינית גם היא נותנת את דעתה ובהרחבה על נושא זה. הואיל והמוח הוא איבר "חיצוני" ולא אינטגרלי של הגוף. אין לו שום תפקיד ייחודי בדומה לאיברים של חמשת היסודות, כמו הלב, הכליות, הכבד, הריאות והטחול. הווה אומר, המוח ניזון ופועל על סמך מסלולי האיברים החוצים את הגולגולת. לכל איבר יש את החלק הנפשי הייחודי לו. המוח משמש למעשה מעין תחנת ממסר פעילה ויעילה. נתק של המוח, על רקע של נזק, יפגע בהרמוניה של פעילות הממסר המוחי מן האיברים השונים. בכך יגרם נזק גופני ונפשי בהתאם למיקום הנזק. בנוירו-אנטומיה אנו מכירים את תמונת האומונקילוס, הגמד המפורסם לו גולגולת גדולה, ידיים ענקיות וגוף עם רגליים זעירות. על פי מיקום הנזק במוח ניתן לדעת מה נפגע תפקודית באדם. כך גם ברפואה הסינית, על פי מיקום הנזק אנו מכירים את האיבר שמסלולו נפגע ויכולים לנסות ולטפל בהתאם. וכמו כל תחנת ממסר, חייב להיות גורם מזין ותומך של המוח. המזין הכללי של המוח הן הכליות. לא סתם נכתב ביהדות - "בוחן כליות ולב". הלב הוא החלק של הנשמה והכליות הן החלק של המוח. מכאן נבין עד כמה הכליות חשובות למוח וזאת בנוסף לכל יתר התפקידים הגופניים החשובים שלהן. אי לזאת עלינו לשמור על הכליות ולאורך כל החיים. פיסיולוגית, רמת האנרגיה של הכליות פוחתת בהדרגה עם התקדמות הגיל. על כן חשוב מאד לתמוך בכליות של האנשים הבוגרים. הכליות ושלפוחית-השתן עוברים דרך גזע-המוח, באזור המוח הארוך, האחראי על הפעילות האוטונומית של הגוף. ומגיע במעט למוח הקטן האחראי גם על שיווי-המשקל ומגיע עד לעיניים. בדרכו הוא חוצה את המוח הקדמי. אי לזאת תתכן גם פגיעה בזיכרון, חשיבה ואינטגרציה של נתונים. הכבד וכיס-המרה עוברים דרך מרכז הראייה וגזע-המוח, חוצים את כל המוח הקטן והקדמי ולכן ייתכנו סחרחורות, הפרעות התנהגותיות, חשיבתיות ובזיכרון. הטחול והקיבה מגיעים אל המוח הקדמי ולכן תתכן הפרעה התנהגותית, חשיבתית ובזיכרון. הלב הוא הקיסר של כל המסלולים. פגיעה בלב יכולה להביא לפגיעה בכל הנתינים ובממלכה עצמה. מכאן אנו מבינים כי פגיעה בלב, אשר אחראי בין היתר על אספקת הדם, יביא בהכרח לפגיעה כלל מוחית, הן תפקודית והן נפשית.

מבחינה תפקודית, פגיעה באיבר מסוים אשר חוצה את המוח על פי תוואי המסלול המוכרים ברפואה הסינית, יגרור פגיעה תנועתית ו/או נפשית בהתאם. הפגיעה בכליות למשל תתבטא בקשיי בליעה, בקשיי הליכה עם נזק של חולשה או שיתוק צד בגוף. פגיעה בכבד ובכיס-המרה יתבטא בפגיעה בראייה באופנים שונים, פגיעה בצדדים הקוגניטיבים ואף בהנעת גפיים ועד כדי שיתוק.

מבחינה נפשית, בפגיעה באיברים שונים ימצאו נזקים אחרים. בפגיעה בכליות, נאבד את כושר הרצון שלנו, את המוטיבציה לבצע פעילות ו/או לנוע בכלל. בפגיעה בכבד, נהפוך לרגזנים, דיכאוניים ואף נאבד את היכולת הרוחנית שלנו ועד כדי פגיעה מלאה בזה.בפגיעה בטחול, כל האינטלקט שלנו יכול להיפגע. לא נוכל להבין, ללמוד ולבצע פעולות המחייבות חשיבה. בפגיעה בלב, המאכסן של הנפש והנשמה, נאבד את יכולת המודעות שלנו ועד כדי אובדן-הכרה ומוות.

כיצד אם כן ניתן להתמודד ביעילות עם תופעות ההתבגרות שכולנו חפצים להגיע לשם אך במצב תפקודי, גופני ונפשי טוב?

א. נחיה נכון, לפי הכללים של הרפואה הסינית, במהלך כל החיים. זה מחייב יעוץ מתאים של רופא סיני מוסמך וכושר עמידה בפיתויים לא מעטים.
ב. . נפעיל את חמשת החושים והרבה ככל האפשר וכמובן לאורך זמן. אנו ניזום את גירוי החושים ולא נמתין לגרייה מזדמנת.
ג. נשתדל להימנע מנזקי הסביבה האופפים אותנו. משימה לא קלה בתנאי החיים של המאה שלנו.
ד. נאבחן את מצב האנרגיה של האיברים השונים. נתמוך באלו החלשים והלא מאוזנים. באוכלוסיה הבוגרת נתמוך בכליות כדי להמנע מחוסר בולט מוקדם מן הרגיל.

מהו הטיפול הסיני למצבים הללו? נמליץ על שינוי אוח החיים בהתאם לכללי הרפואה הסינית. מהחשובים בהמלצות הללו אנו נתייחס אל התזונה, הפעילות הפיסית והנפשית של האדם וכן גם נטפל באדם לפי הצורך. הטיפול יכלול - מדיקור וצמחי-מרפא. משך זמן הטיפול תלוי במצב הבסיסי של האדם.

האם ניתן למנוע לחלוטין את הנזקים הללו? קרוב לוודאי שאת רובם המכריע אך, כל זה מותנה מתי אנו מתחילים במניעה ואחר כך גם בטיפול הנכון, כל עוד התהליך הפיך. כאשר הנזקים מלאים, קשה מאד לשנות את המצב ולהשיבו לקדמותו.

האם מצבי הרוח יכולים להשפיע על התהליך? ודאי, כי החלק הנפשי של כל איבר יכול להוציאו משיווי-משקל ובכך לגרום לנזק בו עצמו, ולפי חמשת היסודות גם באיברים ותפקודים נוספים אחרים.

האם תרופות נפשיות יכולות לסייע בכך?ודאי שלא, יען כי הן מתפרקות בכבד ומתפנות דרך הכליות והשתן. הן יכולות לפגוע בכבד ובכך בחלק הנפשי שלו. הפגיעה בכליות יכולה להפחית את הזנת המוח ובכך ירידה תפקודית כללית של המוח בכל ההיבטים, הגופניים והנפשיים.

האם יש תקווה לעתיד? ללא ספק. אנו נסגל לנו אורח חיים נכון ומתאים לנו. ניעזר בטיפולים במידת הצורך והעתיד יהיה יותר ורוד.

אין סיבה לחשוש מפני "גיל הזהב".עלינו להפוך אותו ליקר ערך ובעל תכונות אצילות בדומה לתכונות המתכת זהב. ככל שנקדים להלך בדרך הנכונה ונשמור על המסלול, השביל יתארך ויתארך עד אשר יגיע לסיומו. לא ניתקל במכשולים רבים ובלתי עבירים והיכולת שלנו להתמודד עם ההיתקלויות הללו תהיה גבוהה. ולאלו שכבר נמצאים בגיל ההוא, ודרכם לא הייתה סוגה בשושנים, נתמוך טיפולית ונביא אותם לדרגת שיפור אתה יוכלו לחיות בכבוד ובנחת.