עולם ה- NGN [חלק ב'] 

הקדמה:

בחלק א' של הסדרה הבאנו בפניכם בצורה מרוכזת את ההגדרות של מעבר עולם התקשורת ל- NGN ול- IMS. ציינו, שמדובר באבולוציה של רשתות התקשורת המצויות כיום בעידן הישן של SDH ו- ATM (וחיבורי PRI שהם למעשה ISDN, לטלפוניה עסקית). הדגשנו, שבישראל יש פיגור של כשנתיים אחרי הנעשה בעולם המערבי, ושירותי FTTx (סיבים לכל מקום) הם עדיין בגדר חזון. הבאנו גם את תמונת המתחרים בתחום, נכון למחצית 2007.

סלקום תהיה, כפי המסתמן, חברת התקשורת הגדולה הראשונה שתיישם מערכת NGN בתחום שירותי המפ"א בישראל. מדובר בקדימות טכנולוגית, שתתורגם לחבילות שיווקיות חדשות בתחום המפ"א בדגש על המגזר העסקי ארגוני, כבר בשנה הקרובה. יצוין, שלחברות התקשורת הבינוניות והקטנות: 012-סמייל, גלובקול (כיום חלק מנטוויז'ן-ברק) ולמירס, יש כבר תשתיות NGN, אך אין להן גישה עצמאית משל עצמן ללקוחות העסקיים ב- Last Mile.

שירותים עסקיים צפויים ב- NGN

כמה שירותים למגזר הארגוני והעסקי בדור החדש כבר מוכרים בשוק העסקי, משום שהם היו קיימים בשוק הישראלי, שלא על תשתיות IP קצה לקצה.
דוגמה בולטת: IP-Centrex, שהחלה בבזק על התשתיות הישנות, וחלק ממסלול התקשורת בבזק יועבר ב- IP (לאחר קבלת האישורים ממשרד התקשורת, שמתעכבים זמן לא קצר).

נכיר כאן כמה שירותים חדשים, שרשתות ה- NGN תאפשרנה למגזר העסקי:
א. Hosted PBX. מדובר בשירות מיקור חוץ לטלפוניה ארגונית, לרבות שירותי הווידיאו, ושילובם במערכות תקשורת IP האחרות כמו מסרים מידיים, דואר אלקטרוני, נוכחות (Presence), ועוד. IP-Centrex הוא שירות מצומצם וטלפוני בלבד. כאן מדובר במיקור חוץ לכלל שירותי התקשורת לעסק.

ב. SIP Trunk. מדובר בזניחת החיבור הקיים ב- TDM בין מרכזיות, שיש בהן כבר IP, ומעבר לחיבור IP קצה לקצה. חיבור SIP Trunk הינו חיבור חדש יחסית, שמאפשר הוצאה / הכנסה של שיחות לרשת המפ"א ללא צורך במתאם ובממשק PRI
(ממשק ISDN) במרכזיה (חיסכון משמעותי בעלויות). החיבור אפשרי ללקוחות עם מרכזיית IP,שתומכת בטכנולוגיית SIP, ומאפשר העברת שיחות VoIP מקצה לקצה ללא המרות, תוך שיפור גם של איכות הקול. ה- SIP Trunk חוסך לא רק בעלות ההשקעה החד-פעמית ברכישת כרטיס PRI או במתאמים, אלא גם בעלות התחזוקה השוטפת, תוך ניצול אופטימאלי של רוחב הפס בין מפעיל התקשורת לחצר הלקוח.
לדוגמא: בקו מסוג SIP Trunk ברוחב פס של 2 MB ניתן להעביר עד 60 ערוצי קול (תוך שימוש במנגנוני דחיסת קול), לעומת 30 ערוצים בלבד בטכנולוגיית PRI. והעיקר: ניתן לחזות מה יהיה חשבון התקשורת והטלפון החודשי, כי שירותים כאלו מסופקים לרוב ב- Fixed Flat Price.

ג. FMC )Fixe Mobile Convergence):שילוב שירותים ניידים ונייחים על רשת אחת ומספר טלפון אחד.העיקרון המרכזי ב- FMC, ב- (UMA) -
Unlicensed Mobile Access וגם ב- Femtocell (שיטה חדשה שנמצאת בדרכה לשוק) זהה: הסטת תנועה סלולרית מהרשת הסלולרית אל רשת האינטרנט, באזורים מוגדרים ובמחירים נוחים, שזולים משמעותית ממחירי השיחה הסלולרית. בכך, ניתן לוותר על קווים נייחים (קווי בזק) ולהשתמש במכשיר הסלולר בכל מקום: בבית, במשרד, בקמפוס, בקניון, בבית הקפה, וכיו"ב, מבלי להזדקק לשני מכשירי דיבור: נייח ונייד. כך, המספר הסלולר הוא המספר היחיד של המשתמש, לכל צרכיו, בכל מקום ולכל שימוש.

ד. מיזוג רשתות קצה לקצה. לא רק ברמת הארגון פנימה מתמזגות רשת הטלפוניה ורשת ה- IT. זה קורה גם אצל ספק התקשורת. הגבול בין ה- LAN ל- WAN ייעלם. כך, ניתן לקבל למשל חיבורי אתרנט ג'יגהביט אתרנט עד 10 ג'יגהביט אתרנט קצה לקצה, בין כל הסניפים של הארגון, בארץ ובעולם, ללא צורך בכל המרות או מתגים יקרים בנקודות החיבור לרשת הציבורית. כל המתחרות בעלות תשתיות סיבים בישראל, סלקום, פרטנר, הוט ובזק, מציעות זה מכבר שירותי קישור באתרנט ישיר.

ה. מיזוג הרשתות יוביל להטמעת התקשורת כחלק מה- IT הארגוני. התקשורת תהפוך ליישום אחד מני רבים בעולם ה- IT. הנטייה היא ללכת לשילוב של התקשורת בתוך מערכות ה- IT לרבות ה- ERP הארגוני. פתרונות חדשים כמו אלו של מייקרוסופט בשם OCS-2007 )Office Communication Server 2007), או לחילופין פתרונות של קוד פתוח בתקשורת - אסטריסק (Asterisk), יהפכו תוך פחות מ- 5 שנים למקובלים ולמובילים במגזר הארגוני. יהיו לכך השלכות על המבנה הארגוני של התקשורת והעוסקים בה בתוך הארגונים.

ו. גלישה סלולרית בדור 3.5 ומעלה תשולב בחיבורי הפס הרחב בארגון, הן לצרכי גיבוי לחיבורים הקוויים והן למתן שירותים לעובדים ומנהלים ניידים, שנמצאים בתנועה מחוץ לקמפוס או למשרד. חברות סלקום ופרטנר נמצאות בשלב של פריסת רשת HSUPA כרשת משלימה ל- HSDPA, שכבר פרוסה בחלקים המרכזיים של מדינת ישראל. מהירות הורדת הנתונים ושליחתם (Download & Upload) כיום היא של 1.4 מסל"ש (מגה סיביות לשנייה), ובעתיד הקרוב תגיע ל- 14 מסל"ש בהורדה (Downlink) ו- 5 מסל"ש בשליחה (Uplink). מהירויות בהחלט טובות למגזר העסקי.

ז. שינוי השיטה של הפעלת מרכזי שירות: נראה תהליכים של התרוקנות מרכזי השירות הקיימים והעברת העמדות לבתים של העובדים נותני השירות. כך, לא יהיה לעובדים צורך להגיע למרכז צפוף כדי לתת שירות. הם יקבלו סט של כלים משוכללים שיביאו לשיפור חווית מקבל השירות, לרבות שיחות וידיאו של המוקדן מול הלקוח. הפיתוחים הללו יתבססו על SIP, תוך ניתוח התהליכים העסקיים והטמעת התקשורת בתהליכים אלו. המושג החדש שנכנס כאן קרוי: (CEBP)
Communication Enable Business Processes). תהליכי התקשורת ישתלבו במגמת שירותי SOA) Service Oriented Architecture), והתקשורת תנוהל כ- Process (הליך) אחד מכלל התהליכים העסקיים בארגון. כיוון התפתחות נוסף הוא CCOD) Contact Center On Demand): שילוב של שירותי Hosted PBX למרכזי שירות טלפוני גדולים ומרכזי תמיכה גדולים ללקוחות, במיקור חוץ של ספק התקשורת. השירות עצמו יכול להינתן בכל מקום, אפילו במדינה חיצונית רחוקה.

ח. שירותי ערך מוסף רחבי פס: בכללם, שירותי DRPBCP (התאוששות מאסון המשכיות עסקית), שירותי אבטחה, שירותי ניטור וניהול רשתות, שירותי VPN נייח ונייד, ועוד. הכוון הוא של One Stop Shop לכל שירותי התקשורת, אצל ספק התקשורת.

לסיכום:
כפי שראינו, יש ספקים שכבר התקינו אצלם מערכות NGN (כמו מירס, גלובקול ו- 012-סמייל), וחברות אחרות מצויות בשלבי מכרז לקראת כניסה לתחום זה. בזק לא תיכנס לתחום בשנה הקרובה, אך תשדרג את רשת הגישה שלה (Access) ל- IP.
התחרות בתחום נמצא רק בראשיתה, והיא תתפשט לכל תחום במגזר העסקי.
המעבר ל- NGN הוא שלב במעבר ל- IMS, שיכול להיות חלק מההתפתחות ל- Quadruple Play (שחקן תקשורת מרובע, שמספק על תשתית אחת, תחת מעטפת שירות אחת, ארבעה שירותי תקשורת: טלפוניה קווית, טלפוניה סלולרית, אינטרנט Data ושירותי וידיאוטלוויזיה). כל הסימנים מראים, שזה המסלול שכל ספקיות התקשורת בישראל הולכות בו. היתרונות הגלומים בו למגזר העסקי ברורים, וזה המסלול של ההתפתחות שיקרה בישראל בכל הארגונים, בעקבות העולם הרחב.