חשיבותה של הצהרת מבוטח למוסד לביטוח לאומי 

בשבוע שעבר ניתן בביה"ד הארצי לעבודה פס"ד בעניינו של ד"ר מרק אידלמן (להלן: "המבוטח") (עב"ל 511-09). 

רקע עובדתי

המבוטח היה עובד שכיר ועובד עצמאי, לעניין חוק הביטוח הלאומי. המבוטח הצהיר באוקטובר שנת 2002, כי בין התאריכים 1/7/2002 - 31/12/2002 הינו נמצא בהשתלמות בארה"ב, ולא תהיה לו הכנסה כעובד עצמאי. המבוטח לא קיבל פנקס מקדמות לשנת 2003. בטופס "דין וחשבון רב שנתי" מתאריך 3.3.2003 הצהיר כי  הכנסתו כעצמאי החל מ-1/1/2003  תהא 8,000 ש"ח לחודש. 

המבוטח חוייב במקדמות לשנת 2003 על פי הצהרתו זו. שומת מס הכנסה לשנת 2002 (ובה הכנסה חייבת גבוהה יותר מן המוצהר לשנת 2003) התקבלה במל"ל ביום 22/7/2003 .

המבוטח נפגע בעבודה ביום 28/9/03 והמל"ל אישר לו קצבת נכות מעבודה.

המל"ל חישב את קצבת הנכות על פי הכנסותיו ברבע השנה שקדם לאירוע: בהתאם לשכרו ובהתאם להכנסתו כעצמאי שממנה השתלמו מקדמות למל"ל, שנקבעו על פי הצהרתו .

ביה"ד האזורי קיבל את תביעת המבוטח לפיה הכנסתו לצורך חישוב הקצבה, תחושב על פי בסיס הכנסותיו כעובד שכיר, ועל פי הכנסותיו כעובד עצמאי המחושבות על פי השומה הסופית של מס הכנסה לשנת המס 2002, בסטיה מתקנה 11 לתקנות הביטוח הלאומי  (מקדמות) תשמ"ד – 1984. ("גמלה חוסמת").

עמדת המל"ל

בתקופה יולי 2002 עד דצמבר 2002 המבוטח לא היה עובד עצמאי והוא שינה את מעמדו רק עם שובו ארצה בינואר 2003.

המבוטח יכול היה לבקש להגדיל את המקדמות לשנת 2003 ובחר שלא לעשות כך, גם לאחר קבלת השומה ממס הכנסה.

משפנה המבוטח בתחילת  2003 והצהיר על הכנסתו הצפויה - שומת 2002 אינה רלוונטית, "כשומה מטיבה". יש לפעול על סמך הצהרה עדכנית שמסר המבוטח למל"ל ביום 3/3/2003 ולא על פי השומה הסופית לשנת 2002.

עמדת המבוטח

המל"ל סגר את תיקו כעובד עצמאי מבלי שהתבקש לעשות כך. מאחר ותיקו נסגר, אולץ לפתוח את התיק מחדש.

המל"ל התייחס אליו כאל מבוטח חדש, והחתים אותו על הצהרה בדבר הכנסתו השוטפת.

המל"ל היטעה את המבוטח בכך ששינה מעמדו שלא כדין.

משנתקבלה השומה לפני מועד התאונה יש לסטות מהוראות תקנה 11, ולחשב את הקצבה על פי בסיס השומה הסופית לשנת 2002, בהיותה "שומה מטיבה" ("הלכת סדיק").

דיון והחלטה

לפי הלכת סדיק ניתן לסטות מהוראות תקנה 11 באם המבוטח מסר דוח עדכני בנוגע להכנסותיו טרם התאונה למס הכנסה או למל"ל.

הנסיבות בעניין סדיק אינן דומות למקרה הנדון.

מקדמות 2003, לא נקבעו על פי בסיס שומה זו, כי אם על פי הצהרתו.

המבוטח יכול היה מלכתחילה לבקש לשלם מקדמות לשנת 2003 לפי שיעור הכנסתו בשנת 2002 (167,434 ש"ח) ולא עשה כן, בין לפני קבלת השומה הסופית ובין לאחר קבלתה.

בית הדין הארצי קבע בנסיבות המקרה, שאין הצדקה לסטות מהוראות תקנה 11 לעניין הגמלה, ולפיכך יש לחשב את הגמלה על פי בסיס ההכנסה בסמוך לפגיעה.

חשיבות הלכת אידלמן הינה במשקל הרב שנותן ביה"ד להצהרות המבוטח למל"ל , תוך השפעה מהותית על סכומי גמלה שעשוי לקבל המבוטח לכל חייו.