בכל בית ישראלי יש חדר אחד, חדר שאין באף מדינה אחרת והוא ייחודי לחיים הישראלים- ממ"ד.
בתקופת מלחמת המפרץ הובנה חשיבותו של חדר ביטחון בכל בית ישראלי ופיקוד העורף הוציא הנחיה כי בכל בניה חדשה יש לבנות מרחב מוגן. את המרחב המוגן ניתן לבנות כמקלט משותף לבניין או כחדר בתוך הבית המשמש כחדר מגורים כאשר העדיפות היא בבניית חדר בפנים הבית אליו ניתן להגיע בזמן קצר יותר ותחזוקתו היא שוטפת.
כיצד בנוי המרחב המוגן?
מטרתו של ממ"ד הוא לספק הגנה מפני טילים או גזים רעילים ולכן על החדר להיות בגודל של לפחות 9 מ"ר, על הקירות להיות עשויים בטון מזוין, חייב להיות חלון אטום ועמיד בפני הדף וכן דלת אטומה גם היא לכניסת גזים ועמידה בפני הדף.
הבניה של שנות ה-90 השאירה בתים רבים עם חדרים להם דלתות ממ"ד כבדות ומסורבלות, הנפתחות כלפי חוץ ואין אפשרות לנעול אותן. עם השנים הועלו תלונות רבות הנוגעות לדלתות אלו והובן כי החדרים משמשים לרוב לילדים אשר אינם מתמודדים עם הדלת הכבדה או למתבגרים אשר מעוניינים בפרטיות ואינם יכולים לנעול את חדרם במידה ויש דלתות ממ"ד.
היום כבר מובן שאנו לא עומדים במתקפת טילים יום-יומית וכי ישנו סיכוי טוב כי אותו חדר ישמש לאורך כל חיינו רק כחדר ולכן שונו התנאים והממ"ד הותאם לצרכי המגורים. בבנייה החדשה ניתן לראות דלתות ממ"ד אך בנוסף אליהן ישנן דלתות רגילות המתאימות לשאר דלתות הפנים של הבית. דלתות הממ"ד נשארות תמיד פתוחות (בדרך כלל בסוף המסדרון או בפינה של הבית בה הדלת הפתוחה אינה מפריעה לזרימה של הבית) ואילו הדלתות בהן משתמשים הינן הדלתות הרגילות, דלתות פשוטות עם אפשרות נעילה וכן אפשרות פתיחה הן כלפי פנים והן כלפי חוץ- לפי דרישת הלקוח. כמו כן החלונות הותאמו לפונקציונליות וכעת ניתן לפתוח ולסגור אותם בנוחות ובקלות.
חדר הממ"ד של היום משמש כחדר לכל דבר- ניתן לצבוע את קירותיו, לשים פרקטים או שטיחים מקיר לקיר ואפילו ניתן להעביר גם אליו את המזגן המרכזי.
