על התמודדות מנטאלית עם פציעות בספורט: המקרה של רונאלדו, אינטר ונבחרת בראזיל 

פציעה היא תמיד אירוע משמעותי בחייו של ספורטאי. פציעה, קשה או קלה ככל שתהיה, היא תמיד שינוי, לא רצוי ולא קרוי. שינוי כזה מביא עימו מידה מסוימת של אי ודאות, מצב חדש הדורש הסתגלות והתמודדות לא פשוטה. ההתמודדות עם הפציעה משפיעה על כלל הווייתו של הספורטאי ומתרחשת לא רק בחדרי הטיפולים הרפואיים, אלא, לא פחות מכך, גם בתוך ראשו ונפשו של הספורטאי. ההתמודדות הפסיכולוגית עם הפציעה, כפי שנראה בהמשך, הינה מרכיב חשוב ביותר המשפיע הן על מצבו הרגשי של הספורטאי הפצוע והן על יכולת וקצב ההחלמה שלו.  במקרים מסוימים, כאשר הפציעה היא קשה או חוזרת ונשנית, עצם האפשרות להמשיך ולעסוק בספורט שהינו חלק כה חשוב ומרכזי בזהותו העצמית של הספורטאי, מוטלת בספק. במקרים כאלה, האימפקט הפסיכולוגי של הפציעה הופך דרמטי אף יותר ובהתאם לכך מתעצמת גם החשיבות של ההתמודדות הפסיכולוגית עם תהליך ההחלמה מהפציעה. מאמר זה מספק הצצה על ההתמודדות המנטאלית עם פציעות בספורט ומציג בקצרה כמה מהגורמים הפסיכולוגיים המשפיעים על תהליך ההחלמה.  

רונאלדו הברזילאי, אחד החלוצים המוכשרים ביותר בכל הזמנים, עבר דרך ארוכה ומייגעת בהתמודדות עם פציעות שאיימו לסיים את הקריירה שלו בשלב מוקדם מאוד. כבר לאחר גמר המונדיאל ב-1998 נוצרה לו תדמית של שחקן המתקשה לעמוד במצבי לחץ, כאשר התמוטט באורח מסתורי לילה לפני הגמר מול צרפת. רונאלדו, שעד לאותו שלב במונדיאל הרשים עם ארבעה שערים, עלה לשחק כשהוא חולה, הפגין יכולת חלשה מאוד, וברזיל הובסה 3-0 ע"י צרפת. לאחר מכן הגיעו הפציעות שאיימו לחסל את הקריירה של השחקן הצעיר והמבטיח. ב-1999 במשחק במדי אינטר, קרע את הרצועות הצולבות בברך. הוא נותח והחלים אך כשחזר לשחק קרע שוב את אותן רצועות. כולם סברו כי לאחר פציעה זו רונאלדו כבר לא ישוב לשחק, על אף היותו בן 24 בלבד, וכי ההבטחה הברזילאית הגדולה כבר לא תמומש. אלא שרונאלדו חשב אחרת. הוא עבד קשה ושם לעצמו למטרה לחזור בגביע העולם של 2002. סקולארי, מאמנה של נבחרת ברזיל שדשדשה עד אותו זמן במוקדמות, נתן אמון ברונאלדו וזימן אותו לסגל. רונאלדו חזר בגדול וגמל בענק על האמון שניתן בו. הוא הוביל את ברזיל לזכייה במונדיאל, תוך כדי שהוא זוכה בתואר מלך השערים, עם שמונה כיבושים, שניים מהם במשחק הגמר מול גרמניה.

הסיפור של רונאלדו מספק דוגמא למאבק קשה וארוך בפציעות שהסתיים בטוב. לא תמיד זה כך. במקרים אחרים, פציעות מסוג זה, גם אם אינן מביאות לסיום הקריירה בטרם עת, עלולות למנוע מהשחקן לחזור שוב ליכולת ולהישגים שאפיינו אותו לפני כן, שלא לדבר על האפשרות להמשיך ולהתקדם אל עבר שיאים חדשים. מהם אותם גורמים פסיכולוגים שסייעו לרונאלדו להחלים מהפציעות, לצאת משנתיים כה אומללות, להתייצב בראש הנבחרת הלאומית שלו ולהובילה לאליפות העולם?

כדי להבין מהם הגורמים הפסיכולוגים המסייעים להתמודדות עם פציעה, יש להבין קודם כל מהם האתגרים הפסיכולוגים העומדים בפני הספורטאי הפצוע. פציעה, כאמור, כרוכה במצב של אי ודאות וחוסר יציבות. אי הודאות קשורה באופן שבו הפציעה משפיעה על עתידו הקרוב והרחוק של השחקן. כמה זמן ייקח להחלים מהפציעה? האם יבואו פציעות נוספות בעקבותיה? כיצד תשפיע הפציעה על התקדמותו המקצועית? האם יוכל לחזור לאותה רמת ביצוע שלפני הפציעה? בנוסף, אי הודאות משפיעה גם על חייו של השחקן בהווה. כל שגרת החיים משתנה - השחקן מוצא עצמו לפתע מחוץ למסגרת אינטנסיבית ומובנית של אימונים, נסיעות, תחרויות וסביבה חברתית מוכרת. הוא עשוי לחוש בודד ומבודד, אבוד וחסר אונים מבלי יכולת לעסוק בשגרה המוכרת ובעלת המשמעות שהיה נתון בה עד כה. כמו כן, חייו של השחקן הפצוע מתמלאים בדאגות חדשות - טיפולים רפואיים, כאב פיסי ולעיתים אף אי ודאות כלכלית.

כפי שניתן להבין, אי הודאות הגדולה בעקבות הפציעה עשויה רק להגביר את העומס המנטאלי והלחצים הנפשיים של הספורטאי. לרוע המזל, הדבר עלול לפגוע בעצם תהליך ההחלמה שכן יכולת הריפוי הטבעית של הגוף מושפעת ממצבנו המנטאלי. מחקרים רבים בפסיכולוגיה הראו שיכולת הריפוי העצמי של הגוף האנושי מושפעת ממידת הלחץ שהאדם נתון בו. כאשר אנו נמצאים בלחץ רב, מודאגים וחסרי שקט, המערכת החיסונית נחלשת וקצב בניית והתחדשות הרקמות בגוף מואט. הטיפולים הרפואיים ששחקן פצוע מקבל, טובים ומקצועיים ככל שיהיו, לא יוכלו להביאו להחלמה הרצויה, ללא משאבי הריפוי הטבעיים של הגוף שלו. דווקא אז, כדי להחלים זקוק הספורטאי ליכולות התמודדות מנטאלית מפותחות בכדי למצוא אמונה, ביטחון ויציבות בתוך אי הודאות הרצינית שהפציעה מעמידה בפניו. ספורטאי המצויד בכלים המנטאליים המתאימים, יוכל ליהנות ממצב רגשי טוב ויציב יותר שיסייע לו להתקדם מהר יותר בתהליך ההחלמה. הכלים המנטאליים הללו אינם נתונים מולדים, אלא כלים שניתן לרכוש ולפתח. להלן כמה דוגמאות לגורמים פסיכולוגיים המשפרים את ההתמודדות עם פציעה וההחלמה ממנה.

קביעת מטרות - קביעת מטרות קצרות טווח היא דרך מצוינת להתקדמות מקצועית בחייו של ספורטאי. באותה מידה, קביעת מטרות יכולה לסייע בהחלמה מפציעה. מטרות קצרות טווח נותנות תחושה של התקדמות הדרגתית, מפחיתות את הלחץ ומספקות כיוון חיובי להתמודדות. רונאלדו, למשל, עבר שלבים רבים בתהליך ההחלמה שלו, וחזר לשחק באופן הדרגתי במדי אינטר בעונה שקדמה למונדיאל. ייתכן שהמטרות שעמד בהם בדרך סיפקו לו את היכולת לממש את המטרה הגדולה שהציב לעצמו - להוביל את נבחרת ברזיל במונדיאל.

יכולת רגיעה והרפיה - שימוש בטכניקות רגיעה המבוססות על נשימות והרפית שרירים מפחיתות את הלחץ, מחזקות את יכולת הריפוי של הגוף ומקלות על ההתמודדות עם כאבים פיזיים. למשל, אימון עם תוכנות ומשחקי ביופידבק (ביופידבק - כלי המספק משוב על מדדי עוררות גופנית הקשורה למצבים רגשיים) מסייעות לספורטאי להכיר את מצבי המתח וההרפיה של הגוף שלו ולפתח שליטה בהם.

חשיבה חיובית - האופן שבו אנו חושבים על מה שקורה לנו משפיע על מצבנו הרגשי ומכאן שגם על מצבנו הפיזיולוגי. ספורטאי החושב כי בגלל הפציעה "לעולם לא אצליח לחזור למה שהייתי" - מטפח רגשות שליליים שיחלישו את יכולת הריפוי העצמי שלו. לעומתו, ספורטאי החושב כי למרות הפציעה  "אני חזק ואוכל להתגבר על הפציעה כפי שאחרים התגברו לפניי" - מטפח רגשות חיוביים שיחזקו את יכולת הריפוי העצמי שלו.

תמיכה חברתית - תמיכה רגשית בספורטאי חשובה ביותר בתהליך ההחלמה שלו. כאשר הספורטאי מוצא בסביבה הקרובה שלו מי שילווה אותו, מי שיוכל לדבר איתו ומי שייתן בו אמון, הוא חווה רשת של ביטחון רגשי המסייעת להתמודדות שלו. בנוסף, ספורטאים עשויים להרגיש בודדים ומבודדים מסביבתם החברתית המוכרת בתקופת הפציעה. שמירה על קשר הדוק עם החברים לקבוצה, המאמן והצוות המקצועי, מסייעת לתחושת השייכות והיציבות הנחוצים לספורטאי כדי להחלים מהר יותר. אפשר בהחלט להניח שהאמון שרונאלדו חש שהוא מקבל מצד הצוות המקצועי באינטר, האוהדים והמאמן של נבחרת ברזיל, שיחקו תפקיד משמעותי בחזרה המרשימה שלו ב-2002.   

מציאת משמעות - פציעה, כאמור, עשויה להיות אירוע מטלטל עבור הספורטאי, אירוע המערער את תחושת הביטחון והיציבות שמספקת לו ההתקדמות במסלול הרצוי של חייו. היכולת של הספורטאי למצוא משמעות במה שקורה לו ולראות את תקופת ההחלמה, על אף היותה קשה ובלתי צפויה, כחלק ממסלול חייו, יכולה להשיב תחושה חשובה של כיוון ויעוד. למשל, תהליך ההחלמה מספק הפוגה והאטה בקצב החיים שהספורטאי יכול למצוא בהם הזדמנות להעריך את הדרך שעשה עד כה ולהרהר באופן שירצה לחזור לאחר הפציעה ולשכלל את משחקו. 

לסיכום - פציעות בחייו של ספורטאי מצריכות לא רק תהליך של החלמה פיזיולוגית, אלא גם תהליך התמודדות מנטאלית. בין שני התהליכים קיים קשר הדוק. ככל שנדע לדאוג ולטפח את שניהם, כך נוכל לשפר את סיכויינו לצאת מאירוע הפציעה המורכב והכואב בריאים ומחוזקים ולהמשיך במסלול של מימוש עצמי ספורטיבי.

נכתב על ידי אלעד פזי, ספורטדוק - המרכז לפסיכולוגיית ספורט בשיטת ד"ר אלן כ"ץ