חכמה ועין טובה במנהיג 

רש"י מבהיר לנו בתחילת פרשת קורח משפט עקרוני וחשוב-" פרשה זו יפה נדרשת " - בכל הדורות.

כפי שמציין הרב יעקב אריאל, אין לך דור שאין לו "קורח" משלו, כשם שאין לך דור שאין לו "משה"

משלו. משה וקורח הם בבחינת אור וצל ?קיומו של האור מחייב הופעת צל.

אף כי מודגש ע"י חז"ל שקורח איש פיקח היה,למד תורה והחכים פעיל ושואל שאלות שהרי ממנו ?מקורח נולד שמואל הנביא.

מעבר לחכמה- יש צורך "בעין טובה" ,לראות העולם הסובב אותנו ברוח חיבית, ללא ביקורת שלילית

על הכל, צריך לקחת אחריות  מתינות וזהירות בהחלטות.

כן יש צורך בשחרור אינטרסנטיות אישית וראיית חשיבות הכלל. לא לשאוף לשררה ולכבוד על חשבון אחרים, כאשר לא נוהגים נכון- כשהכוונה בעשיה אינה טהורה- הרי הביקורת אינה אמיתית . קורח צדק באומרו ?" כל העדה כולם קדושים" שהרי התורה שלנו נילמדת על ידי כל העם, כולם קדושים- כולם סופגים " רוחניות" למוחם הפורה - כך פורחת הרוחניות בכולם.

החוכמה- הרוחנית הספוגה באנשים מעודדים אותם לשאול שאלות- חכמות ואיכותיות, עצם שאילת השאלות מבהירה שיש לשואל חכמה- אך גם מעגנת המתודה שהחכמה קיימת גם אצל הנישאל.

לכן חכמינו מאז ומתמיד ניקראו תלמידי חכמים, ייהנו כל חייהם הם תלמידים-לומדים ומלמדים.

זילזול באחרים, הכרה  עצמית מנופחת, אי הקשבה לאחרים, מניעת קליטה של דעות אחרות וביטחון עצמי מופרז- באנשים כאלה אין חכמה פנימית איכותית, אסור לבזות תלמידי חכמים.

המבזה- מחשיב רק את עצמו-ואינו שומר תורה ורוחניות כדבעי.תלמידי  חכמים תמיד...תמיד...מרבים שלום בעולם.

צריך כל הזמן ?בכל דור- להיזהר מדמויות קורח שלא יהיו מנהיגים. שהרי פיקח היה. אלא שעינו הטעתו. הלך אחר העינים ולא אחר המוח.

חשוב לציין ולהדגיש שקורח לא היה מפשוטי העם, אלא מנשיאי העדה-אנשי שם. קורח היה בעל תפקיד והשפעה על אחרים שהצטרפו אליו, אך לא הבחין בחולשותיו שלו-מאחר שהלך אחר עינו.

מדהים לחשות עד כמה קורח טעה בשיקול דעתו והתנהגותו, את מי קורח מבקש להדיח- את משה ואהרן- שכל תכלית חייהם היתה להיטיב עם העם היוצא ממצרים. התייצבו בעוצמה ובזקיפות קומה ובאומץ לב ואמונה בפני פרעה הם מוסרים לו את עצמם להנהיג את ישראל.משה שופט את העם כל הזמן מבוקר ועד ערב