26 יוני 2011
התותח המקולל
גם לרצח אפשר וקיימות נסיבות מקילות אך עדיין רצח הוא רצח הוא רצח. בארוע הטבעת ושרפת אנית האצ"ל 'אלטלנה' לפני 63 שנים בחוף ימה של תל-אביב, יש נירצחים ויש רוצחים ודבר לא יוכל לשנות זאת. אנשי 'אלטלנה' (אצ"ל וניצולי שואה יחדיו), נירצחו בכוונת מכוון בעודם נסים על נפשם מהאוניה המופגזת והבוערת וניפגעו מכדורי "אחיהם" המרצחים בעודם במים מנפנפים בגופיותיהם הלבנות כאות כניעה. לפי כל דין, לאומי ובינלאומי הדבר מהווה רצח לכל דבר וענין, פשע שעליו על הפושע לשלם. אך אנו הרי כבר יודעים, במדינת הגמדים, כל ממזר מלך, כל ראש כנופיה סלב, כל גנב של תפוח לכלא וכל גנב של עשרות מליונים מקבל ההזדמנות לגנוב עוד עשרות רבות של מליונים. במדינת הקומבינה ו"הצטל'עך" הוענק לרוצחים כבוד ויקר, משרות מתגמלות, אתננים חוקיים ושאינם כאלו.
פעולת הטבעתה, פיצוצה באש פגזי "התותח המקולל" ושרפתה של אלטלנה בהוראת בן-גוריון, כוונה לכאורה למטרות ממלכתיות, לאיחוד השורות וסתימת פרצות לאומיות (טיעון זה היה שיקרי, האצ"ל מעולם לא תכנן הפיכה בישראל, גם לפי עדות מאוחרת של בן גוריון עצמו), , אך פעולה זו היתה מלווה בפעולה של רצח. ניתן להבין את מניעי ההנהגה של אז אך לא לקבלם. ולכן, הפעולה אפשר והיוותה מעשה רצח עם נסיבות מקילות. מאסר עולם אולי לא היינו משיתים על הרוצחים אך את העונש המכסימלי בעוון הריגה חייבים היינו להשית.
למען הפרופורציה ומבלי לערוך כל שמץ השוואה בין הנפשות הפועלות, כך בדיוק פעל החמאס בעזה כנגד "הפורשים" מהפת"ח בהשליכם אותם מראשי הגגות בשם "הממלכתיות" החמאסית. מקובל עלינו?
הנשק והתחמושת אשר היו על האוניה הוענקו לאצ"ל ותומכיו בצרפת (אשר לא נטשה את חלומה לחזור ללבנט) והיה מיועד, בהתאם להסכם פנים אל פנים בין בגין לבן-גוריון, בחלקו המכריע, 80% ממנו, עבור ההגנה (אשר הפכה כבר לצה"ל בעת מסע האוניה לחופי הארץ), ואילו 20% הנותרים היו מיועדים ליחידות אצ"ל בתחום ירושלים בעת מערכת הדמים על העיר העתיקה. מערכה זו ניכשלה מחוסר אמצעי לחימה (כעת ברור מדוע) ונטישת הפלמ"ח את המערכה על העיר העתיקה במפתיע וללא כל הסבר וצידוק. האם הדבר מרמז כבר אז על הסכם לחלוקת ירושלים בין הליגיון להנהגת היישוב?
שינאת החינם בנינו הביאה את בן-גוריון (בעידודו והכוונתו של הארכי-נכלול ישראל גלילי), להפר את ההסכם שערך עם בגין לגבי חלוקת הנשק שעל האלטלנה כניזכר לעיל ובאורח חד צדדי, בוגדני וכוחני למנוע מאנשי האצ"ל ומיחידות צה"ל-ינוקא אשר הפכו לצבא אחד ואשר שיוועו לנשק ותחמושת, את צרכי המלחמה הבסיסיים ביותר והכל בעבור מה? בעבור שינאת חינם.
דהיינו, הנהגת המדינה ירתה לכולנו ברגל. כפי שהיה ידוע אז, גם ידוע כיום, בגין ואירגונו האצ"ל לא היו מרימים יד על יהודי, באשר הוא. הצהרות ברוח זו ומעשים אשר גיבו הצהרות אלו נישמעו באורח תדיר בידי מנהיגי האצ"ל. כך שהנהגת ההגנה וצה"ל-ינוקא ידעו ידוע היטב כי טיעוניהם בדבר "פוטש" הזוי של האצ"ל כנגד הנהגת המדינה אשר לכאורה עליהם למנוע היו אך מסך עשן, סחריר נכלולי המזין מאבק פוליטי לשליטה על המדינה החדשה שבדרך. בדיעבד, ולפי עדותו של דן אבן - מח"ט חטיבת אלכסנדרוני ד'אז, חששו של בן גוריון היה מניסיון הפיכה של הפלמ"ח כנגד הממשלה הניבחרת, האצ"ל כלל לא עמד לדיון בהקשר זה. למעט שאיפתו הבוערת של בן גוריון ובתידלוקו של ישראל גלילי לחסלו ויהי מה באשר הוא ראה בו מתחרה פוליטי, בוודאי לא צבאי (בניגוד לפלמ"ח אשר היווה מתחרה פוליטי וצבאי כאחד להנהגת הישוב).
הנהגת המדינה עמלה קשות ליצור מצג שוא של דה-לגיטימציה ודמוניזציה של ארגוני האצ"ל והלח"י ומצג זה קרוב לוודאי הוא שהידק את האצבעות לוחצות ההדק של חבורת מרצחי הפלמ"ח כנגד אנשי אלטלנה (כן, כמובן, הם מילאו פקודה). הפגזת 'אלטלנה' ורצח אנשיה במים ועל החוף יצרה פילוג נורא בעם אשר עקבותיו המדממים ניכרים עד היום. ללמדך מהי שינאת חינם ותוצאותיה ההרסניות לכולנו.
ראוי לציין כי ארוע אלטלנה ורצח יהודים בידי יהודים בו, גרם למרידות זוטא בצה"ל שזה אך הוקם ומרבית אנשי מח"ל (מתנדבי חו"ל), הודיעו על כוונתם לחזור לארצותיהם באשר אינם מוכנים לתת יד לרצח יהודים. חשוב לציין כי אלו אשר נטלו חלק בטבח דהיינו יחידות הפלמ"ח, לא הגיעו לכלל חיבוטי נפש, לא הדירו שינה מעיניהם עקב המעשה הניפשע. ללמדך את סוג האוריאנטציה הפוליטית והאידאולוגית אשר רבים שם היו שטופים בה.
לאור "מכחישי אלטלנה" אשר קמו לנו ומנסים לציין כי לא היו דברים מעולם, לא נורו אנשים במנוסה במים, לא נורו אנשים בדם קר על ידי שלוחי הפלמ"ח ומפקדיו חשובה עדותו של אדם שהיה מעורב עד צוואר בטבח. אורי ירום, לימים אל"מ, ממקימי טייסות המסוקים של צה"ל, אשר היה בין אלו שהצטוו לירות על מנת להרוג את ניצולי אלטלנה המפרפרים במים בין האוניה לחוף. לפי עדותו:
"נקראתי למטה הפלמ"ח במלון ריץ שהשקיף לים בעת שאירעה הטרגדיה, נצטוויתי לירות לעבר אלה שמילטו את נפשם. יריתי. איני יודע אם פגעתי, אם פצעתי, אם הרגתי, אולי כן אולי לא, אבל יריתי בניצולים. אני מבקש סליחה ומחילה".
כמובן כי אל לנו לפסוח על עדותו של מפקד הטבח, יצחק רבין אשר נאמרה בנימת גאווה והתיהרות על פועלו "המוצלח", גם עשרות שנים לאחר המעשה: "דפקנו אותם באוניה, דפקנו אותם גם במים".
בן גוריון עצמו בדברים שנשא לאחר פרשת אלטלנה גרס כי סכנת מפלגת מפ"מ והפלמ"ח אשר תחת השפעתה המוחלטת, הם: "הסכנה הגדולה ביותר שנתעוררה מאז הוקמה המדינה". הוא האשים את מפ"מ וזרועה הצבאית הפלמ"ח בניסיון לתפוש השילטון ולפלג את העם, מלה לא נאמרה על ידו בהקשר זה לגבי האצ"ל. מקימי ותומכי הפלמח הראשים היו חברי מפ"מ וקיבוצי השומר הצעיר אשר חפרו בהסתר בשנות החמישים המוקדמות אין ספור סליקים לנשק בחצרות קיבוציהם ליום פקודה דהיינו, תפיסת השלטון בישראל בכח הזרוע והשלטת משטר קומוניסטי, בולשביקי-סטליניסטי בישראל.
לכל מאחזי העינים המנסים לטשטש דעתנו בתואנה כי משיית שברי ה'אלטלנה' כיום אינו מעשה ראוי באשר זה יפתח פצעים ישנים ומוטב להשאירה לכן במקומה במעמקי הים, הרי ברי כי על ראשם בוער הכובע. הללו מודעים למעשה הטבח שנערך באנשים שוחים במים ומנופפים בגופיות לבנות לאות כניעה. הללו מודעים לתאוות הרצח עקב שנאה תהומית לבעלי דעות שונות ובשלילתם את המשייה מנסים לסתום את הגולל ולהנציח מיתוסים שיקריים באשר לארוע 'אלטלנה'. הללו מתעלמים במודע מהעובדה כי אין אפשרות לפתוח פצע אשר מעולם לא ניסגר. פצעי 'אלטלנה' מעולם לא אוחו, הם בוערים בלבבות רבים, מנציחים את האיבה בין מחנות השמאל לימין ובכך ממשיכים לפלג את העם גם 63 שנים אחר ארועי הטבח.
מענין כי מתנגדי המשייה מאחזים עינינו בטיעונים "ממלכתיים" צבועים המובאים כעזר כנגדם לתרץ את חוסר התוחלת במשיית שרידי 'אלטלנה'. הללו מאחזים את עינינו שהרי לא נעלם מעיניהם כי אלפי אנשי שמאל ושמאל קיצוני, הנימנים על מחנם הם, משוטטים ברחבי העולם בעודם ניזונים, שמנים ועבים מכספי אתנן של עמותות אויבות למדינת ישראל כ"קרן לישראל חדשה" ודומותיה ובאורח "ממלכתי להלל" משמיצים, מכפישים, קוראים לחרמות ומאררים את מדינת ישראל.
יוסי (הפודל האירופי) ביילין גרס השבוע כי סיפור 'אלטלנה' הוא "ניצחונה של הממלכתיות". הוא התכוון להעתיר לגיטימציה למעשה רצח של יהודים בידי יהודים למען מטרה לאומית. ביילין הפך עצמו נילעג ואף מטופש באשר אכן סיפור 'אלטלנה' הוא ניצחון הממלכתיות אך לא של בן גוריון אלא של מנחם בגין אשר מנע מאנשיו להחזיר מלחמה שערה, מנע בנחרצות פרוץ מלחמת אזרחים בעיצומה של מלחמת השחרור. זו ממלכתיות.
משיית השרידים תהיה שלב אחד בחיסול הנגע ההיסטורי המדמם הזה המפלג בעם. השלב השני והחשוב מכל יבוא לאחריו. חייב יהיה איש בכיר ומקובל בציבור מתנועת העבודה, המזוהה עם אסון 'אלטלנה', לקום ובקול רם וצלול להתנצל ולבקש, גם בדיעבד - בפרט בדיעבד - באשר את הנעשה אין להשיב, את סליחתם של נירצחי 'אלטלנה' ובני משפחותיהם. אם המדובר ביישור ההדורים הלאומיים והממלכתים, זו הדרך.
ראוי היה כי "התותח המקולל" יועמס אחר כבוד על סיפון אוניה ויושלך לשכחת עולם באפלת הנצח ב"תהום של רודוס", בלב הים התיכון. מקומה של ה'אלטלנה' הוא באנדרטה על החוף ומקומו של התותח הזה תחתה במעמקי הים.
אין בכוונתנו להצביע כאן תוך פירוט שמי לעבר הרוצחים ושולחיהם אשר קיפדו חיי היהודים על ה'אלטלנה' ובמים, באשר רובם אינם בין החיים. יבחן כל קורא לעצמו את גישתו לדברים ויחליט עבור עצמו את מי תשפוט ההיסטוריה לחומרה.
מאידך-גיסא, הנושא חייב ללהיות מובא לפני הציבור ללא כחל ושרק. רק התיחסותנו אליו בעינים פקוחות לרווחה אפשר ויביא מזור לנשמות הניפגעים ומשפחותיהם ולחלקים נרחבים בעם אשר עדיין לא נוחמו.
'התותח המקולל' אולי הביא תועלת קצרת טווח למחנה השמאל, אך בטווח הארוך הביא אסון על כולנו. זה התותח שהציב חומה גבוהה לשנים ארוכות כמחסום לנירמול היחסים בין השמאל והימין, הקיים עד עצם ימינו אלה. ברי כי אחדותו של העם הינה הערובה המוצקה ביותר לשרידותנו במרחב השמי. בכך שהתותח המקולל הזה הביא לקרע עמוק בעם הרי שסיכויי שרידותנו במרחב אינם כה מזהירים.
אכן "רק לא מלחמת אחים" כדברי בגין ז"ל לאנשיו הן בתקופת הסזון (44-45 ) והן בארועי אלטלנה, בשלט זיכרון המוצב ליד התותח המוצב בבסיס פו"מ, אך חובה זו מושתת על כל הצדדים כאחת, שווה בשווה. הגיע הזמן כי נתבגר כבר מהעיסוק בשמאל וימין ונעסוק במהות, אלו ההבדלים בין חובבי-ציון לבין מקעקעי-ציון.
הרחבות:
שלמה נקדימון – היכן התותח – "הארץ" 24 יוני 2011
http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1232296.html
אהרון רול – "אבדן השכל הישר"
אהרון רול
המחבר הינו יועץ אירגוני ודירקטור ניהול פרויקטים בכיר לחברות ואירגונים בענף המחשבים http://www.aaronroll.com http://www.global-report.net/aroll/>
