אני מוכנה להיות אתך במחלוקת 

 אני מוכנה להיות אתך במחלוקת!

אתם מופתעים מהאמירה שלי? אינכם צריכים להיות מופתעים, כי באמת אני מוכנה להיות עם כל אחד מכם במחלוקת השאלה היא:

איך אנחנו מנהלים את המחלוקות?

ידועות המחלוקות  בין בית שמאי ובית הלל שהכוח המניע של המחלוקות שלהם היה מבוסס על יראת שמים. היו אלה בירורים נוקבים, אף קשים – אך כולם היו לשם שמים. ההבדל בין מחלוקות אלו לבין מחלוקות שאינם לשם שמיים הם דקים מאד, ממש כחוט השערה. לעיתים המחלוקת יכולה להתחיל באופן תמים וראוי, אך המשכה יכול להיות הפוך, והמעבר  - הוא כגשר צר מאד.

מהו אבן הבוחן?

רצוי, חיוני  ואף רצוי להתווכח ואין להיבהל ממחלוקות, כי אלו מפרים ומולידים בירורים, הבהרות, דיוקים, שכלולים ותובנות חדשות.

רבי יונתן אייבשיץ (יערות דבש ח"ב, נג) טען שאם האהבה שרויה בין החולקים, אהבה גמורה בלב ובנפש, זולת המחלוקת שבגינה נחלקים – הרי סימן הוא שהמחלוקת היא לשם שמיים, אך אם, ע"י המחלוקת, נעשים החולקים אויבים ונוטרי שנאה זה לזה, זהו סימן שהמחלוקת אינה לשם שמיים.

כשנפגע השלום בין המתווכחים, או כשאדם מתענג על ניצחונו בויכוח ושמח שהוא יצא 'הצודק' ומתגלה כ'חכם יותר', הרי שברור שהמחלוקת אינה לשם שמיים.

שורש חטאם של קורח ועדתו

בשבת האחרונה קראנו את פרשת "קורח". קורח מתגלה כאדם שהקנאה בערה בעצמותיו. הוא אמנם בא ממעמד גבוה, אך הוא לא הסתפק בכך וקיבץ סביבו אנשים שילכו עמו על-מנת להתנגד למשה רבנו. קורח פשוט לטש עיניו למקום ולמעמד שאינו שלו וקנאתו העבירה אותו על דעתו.

מה אמר קורח?

"כל העדה כולם קדושים ובתוכם ה', ומדוע תתנשאו על קהל ה'"?

אנו יודעים שכל הפוסל – במומו פוסל וכאן הדבר בא לידי ביטוי באופן מאד גלוי.  קורח סבר שגם הוא יכול להיות במעמד של כהן כמו אהרן,  והוא ולא הסתפק במעמד שהיה לו. אם זו לא התנשאות – מהי התנשאות? גם הוא ידע שמשה רבנו לא רצה בתפקיד שהוטל עליו, אך  הוא קיבל את התפקיד, רק על-מנת לשמש ככלי לבורא. לכן בינו לבין התנשאות לא היה דבר.

אנשים לוטשים עיניים

מתוך הרצון להיות בעלי עמדה ו'מצליחנים', אנו מוצאים גם את עצמנו, לא פעם, לוטשי- עיניים ובעלי רצון להגיע למקומות שאינם שלנו.

איך נדע מה באמת שלנו?

1.    כל אדם אמור לדעת מהי התועלת הייחודית שהוא מביא לעולם.
2.    אם את תועלתו ואת ייעודו הוא עושה בשמחה, בהתלהבות, במאור עיניים – הרי זה
ברור שהוא עושה את התפקיד המיועד לו, ואז אין צורך להתחרות או להשוות את עצמו למישהו אחר.

התנשאות ורצון להיות יותר מ....

תחושת ה'אני שווה יותר', 'טוב יותר' , 'צודק יותר', 'חכם יותר' וכו' וכו' – עשויה להעיד על כך שהמרחק בינינו לבין קורח ועדתו, עשוי להיות קטן, ומוטב שהתנשאות, כל התנשאות שהיא - לא תנהל אותנו.

ההבדל הטמון, כאמור, בין מחלוקת עניינית ונקייה לבין מחלוקת שהאגו וההתנשאות גלויים או מסתתרים בין השורות – היא דקה מאד ויש להיזהר בה עד מאד.

התנאים ההכרחיים למחלוקת:

1.    עין-טובה
2.    התבטאות חיובית ללא האשמת הזולת ותחושת זלזול וקלות ראש
3.    שחרור מכל אינטרסנטיות אישית
4.    יחס של כבוד והכרת ערך באחר
5.    נקיות השכל-הדעת ונקיות הרגש.
6.    הבנת התועלת .
7.    חיפוש האמת ולא הבלטת ה'אני'.

וכתמיד, אגע "בציפור הנפש" שלי –  בזוגיות. כן, אלו הכללים גם בזוגיות שלנו. נחדול מלבקר, להעיר, להאשים ולרצות לתקן את השני ולשנות אותו. מקסימום – נוכל לתקן את עצמנו ולשם כך מומלץ "להפשיל שרוולים"