חשיבותה של צוואה 

חשיבותה של צוואה

על פי הדין הישראלי קיימות שתי אפשרויות להעברת עזבונו של מנוח ליורשיו, שהינן:

1.)    חלוקת נכסיו בהתאם לחוק הירושה התשכ"ה 1965 (להלן: "חוק הירושה").

2.)    או לחילופין עריכת צוואה בחיים.

עריכת צוואה, הינה אחת מההחלטות החשובות ביותר שמקבל אדם בחייו. הצוואה משקפת את רצונו האחרון בכל הנוגע לחלוקת רכושו בין יורשיו, שהם בדרך כלל, האנשים הקרובים אליו ביותר. ויודגש כי עריכת צוואה כדין הינה הדרך היחידה בה יכול אדם להבטיח את חלוקת רכושו לאחר פטירתו. בכל מצב אחר (כגון: פסילת צוואה, אי עריכת צוואה וכיוצ"ב) יחולו הוראות חוק הירושה ללא כל התחשבות ברצונו של המנוח.

בהתאם להוראות חוק הירושה (במקרה והמנוח לא השאיר אחריו צוואה, כאמור) היורשים על פי הדין הינם בדרך כלל, בן/בת הזוג של המנוח, היורש/ת מחצית מרכושו של המוריש. במחציתוהשנייה של העיזבון יתחלקו ילדי המנוח בחלקים שווים בניהם.

במקרה והמנוח לא השאיר אחריו ילדים - מלוא רכושו של המנוח יעבור לבני משפחתו בהתאם לקרבתם אליו, עפ"י ההוראות הקבועות בחוק הירושה. כן, במקרה ולא ימצאו בני משפחה, באשר הם, למנוח, המדינה תירש ותנהל את עיזבונו של המנוח.

לפיכך, המעוניין מסיבה כזו או אחרת, שרכושו לאחר פטירתו יתחלק באופן שונה מהמפורט בחוק הירושה, חייב לערוך צוואה אשר תגדיר את אופן חלוקת הרכוש לאחר פטירתו מן העולם. שכן, בהעדר צוואה אין שום דרך משפטית לחרוג מההוראות הקבועות בחוק הירושה.

מהאמור לעיל יוצא, כי צוואה הינה מסמך משפטי משמעותי, בעל ערך גבוה, המגשים באופן הטוב ביותר את רצונו האחרון של עורך הצוואה באשר לחלוקת עזבונו לאחר מותו. כמו כן, ערכו הגבוה של מסמך זה מתבטא בכך שלאחר פטירת המוריש הדברים נהירים וברורים ליורשים, ובכך, מן הסתם, נמנעים סכסוכים מיותרים ומייסרים בניהם.

עוד לעניין זה, יש לציין כי בתי הדין ובתי המשפט נוהגים לשפוט במחלוקות הקשורות לצוואות בקפידה ובחשדנות רבה. וזאת כדי למנוע סטייה, ולו הקטנה ביותר, מרצונו של המצווה. על כן, צוואות רבות נפסלות בשל פגמים שונים (מהותיים ו/או צורניים) שנוצרו בשל עריכת צוואה באופן לא מקצועי – צוואות אלו נפסלות על אף שהן מבטאות, לכאורה, את רצונו של המוריש.

לצורך הבנת חשיבות עריכת צוואה, להלן מספר דוגמאות לתרחישים העלולים להתרחש במקרה בו המנוח לא השאיר אחיו צוואה תקפה עפ"י דין:

1. צוואה הדדית– לזוגות נשואים ו/או לידועים בציבור, מומלץ לערוך צוואות הדדיות כדי להבטיח את זכויותיו של בן הזוג שיוותר בחיים, אל מול זכויותיהם של ילדיהם המשותפים ו/או ילדי בן הזוג שנפטר (במידה ואלו ילדים מנישואים קודמים וכיוצ"ב). כך לדוגמא: רבקה שלה ילדים מנישואים קודמים, מורה בצוואתה ששמעון בעלה יקבל את זכויותיה (50%) בדירת המגורים שבבעלותם, כך שרק לאחר פטירתו של שמעון, ילדיה מנישואיה הקודמים יקבלו את חלקה בדירה בחלקים שווים בניהם. בכך, מנעה רבקה מצב בו ילדיה יגישו, למשל, נגד שמעון תביעה לפירוק שיתוף בדירה, מכוח זכויותיהם המשותפות בדירת המגורים.
2. דוגמא נוספת: נניח שלשמעון יש ארבעה בתים וארבעה ילדים. במידה ושמעון לא ערך צוואה כל ילד יקבל 1/4 מהזכויות בכל אחת מארבעת דירות המגורים. כך,  שאם ניקח למשל סיטואציה בה מי מילדיו יכנס לקשיים כלכליים, או לחילופין יהא מעוניין למכור את נכסיו על מנת לרכוש דירת מגורים מפוארת יותר, הוא יתקל בקשיים ויאלץ להסתדר עם אחיו ואחיותיו השותפים איתו, באופן יחסי, בכל דירות המגורים. יוצא כי, היה ושמעון התכוון בחייו לייחד לכל אחד מארבעת ילדיו דירה, ולצורך כך אף רכש את ארבעת הדירות, רצונו לא יתממש ולו בשל הסיבה שלא הניח אחריו צוואה.
3. דוגמא נוספת: שמעון עזב את ביתו אך מטעמים אלו ואחרים טרם התגרש מאשתו, לאה. אולם, שמעון מצא את בחירת ליבו, הלוא היא רבקה, ויחדיו הם שוכרים דירה, מנהלים משק בית משותף וחיים באושר רב. משמע... רבקה הינה ידועתו בציבור של שמעון אשר עדיין נשוי לאחרת, כאמור. שמעון מצידו רוצה שכל רכושו יועבר לרבקה אך הוא אינו יודע כי על מנת שרבקה תירש את עזבונו עליו להיות גרוש עפ"י דין. כך, שיכולה להיווצר סיטואציה שבשעת פטירתו שמעון עדיין יחשב לנשוי ללאה, ורבקה, חברתו לחיים, לא תוכל לרשת את עזבונו. לפיכך, במקרה שמי מהצדדים נשוי (שמעון) מומלץ לו לערוך צוואה לצורך הבטחת זכויותיה של רבקה בעיזבונו.
4. באופן עקרוני בישראל אין מס על העיזבון ו/או מס על ירושות. לפיכך, ישראל מהווה מעין "מקלט מס" עבור יהודי הגולה. אולם, בעת חלוקת העיזבון בין היורשים, לעיתים עלולה לקום חבות במס אצל כלל היורשים או לפחות חלקם (בעת החלוקה או המימוש). לכאורה, החוק מתיר ליורשים לערוך הסכם חלוקת עיזבון שבתנאים מסוימים לא יהווה אירוע מס. אולם, מומלץ מאוד לערוך תכנון מס מסודר טרם עריכת הצוואה, שכן תכנון מס נכון עשוי לחסוך ליורשים העתידיים כסף וזמן רב (לצורך כך, טרם עריכת צוואה מומלץ להתייעץ עם עורכי דין המתמחים בתחום המיסוי בכלל ומיסוי מקרקעין בפרט).

לסיכום : סכסוכי ירושות מטבעם הינם סכסוכים רגישים מאוד וטעוני יצרים. ברוב רובם של המקרים הנקודה המשפטית הנידונה כלל לא נובעת משיקולים כלכליים, אלא היא רק הטריגר של מערכת רגשית מורכבת סבוכה וטעונה הכוללת בין היתר, קנאה רבת שנים, רגשי הפלייה וקיפוח בין בני המשפחה. ברוב המקרים אחים ו/או בני משפחה אחרים המסוכסכים סביב עיזבון, גוררים אחריהם מטען רב שכלל לא טומן בחובו שאלות כלכליות ו/או משפטיות אלא מהווה מקור לרגשות טעונים שנסחבים לעיתים שנים רבות. לפיכך, מומלץ לערוך צוואה בחיים כדי להבטיח את חלוקת העיזבון ביום הפטירה לפי רצון המוריש.

כמו כן, יש בעריכת צוואה כשרה עפ"י הוראות הדין, כדי למנוע סכסוכים בין יורשים ובכך לחסוך מהם את עוגמת הנפש הרבה אשר יכולה להיווצר במהלך דיונים מיותרים בבתי המשפט.

אין בתוכן דלעיל משום המלצה, חוות דעת משפטית או יעוץ משפטי; התוכן דלעיל אינו מתיימר להיות מדויק ו/או מקיף ו/או עדכני, והמסתמך על המידע עושה זאת באחריותו ועל דעת עצמו בלבד.