אימון וסוכרת / מאת איריס פלג
התנהגות פיזיולוגית במצבי לחץ
לחץ(סטרס) הוא התגובה הפסיכולוגית-פיזיולוגית המתרחשת כאשר מישהו חש חוסר איזון בין התביעות שעומדות בפניו לבין יכולתו לעמוד בתביעות אלו. גוף האדם סיגל לעצמו מנגנונים להתמודדות עם מצבי סטרס מזדמנים. עוד בתקופת האדם הקדמון, מצבי הלחץ היו סכנות כגון חיות טורפות ושרפות. במצבי סכנה אלו, האדם יכול להחליט האם להתמודד עם הבעיה או לברוח (הלחם או ברח). הגוף נערך באופן דומה עבור שתי האופציות:
- קצב הלב עולה כדי להזרים חמצן לאזורים החשובים.
- מערכות שאינן נחוצות בעת משבר, כגון מערכות העיכול, מורידות את פעילותן כדי לאפשר הזרמת דם מוגברת לגפיים.
- האישונים מתרחבים כדי לשפר את הראיה.
- יצור מוגבר של הורמוני סטרס שמטרתם לשחרר גלוקוזה מהתאים כדי לספק עוד מקורות אנרגיה לגוף.
יש לזכור, כי האדם הקדמון לא היה שרוי בלחץ מתמיד וגופו חזר לתיפקוד רגיל בין הסכנות. האדם המודרני, לעומתו, שרוי בלחץ מתמיד בעבודה ומאחר ולעיתים, בעולם המודרני, העבודה נמשכת גם בבית, אין הרפיה ממצבי הלחץ. לכן, רבים נמצאים במצב סטרס רוב הזמן וגופם אינו חוזר לתפקוד רגיל. לאט לאט המצב הבריאותי מתדרדר: לחץ הדם עולה, רמת הסוכר בדם עולה, מערכת העיכול אינה מתפקדת כהלכה ועוד.
השפעת לחצים בחיי היומיום על הסכרת:
הורמוני הסטרס פועלים בניגוד לאינסולין. לכן במצבי לחץ רמת הסוכר עולה ללא קשר לאכילה או לתרופות הנלקחות.
מצבים נפשיים רבים מכניסים את הגוף למצב סטרס וגורמים להפרשת הורמוני הסטרס לדוגמת:
- עומס יתר בעבודה - חוסר סיפוק בעבודה
- אובדן אדם קרוב
- פיטורים
לכ,ן מצבי לחץ ומצבים נפשיים משפיעים על רמות הסוכר של אנשים עם סכרת סוג 1 וסכרת סוג 2.
השפעת הסכרת על אורח החיים
ישנן שלוש דרכים בהן הסכרת משפיעה על החים:
- אנשים עם סכרת, שהסכרת השתלטה על חייהם והכל כעת נע סביבה והם חשים חולים ומוגבלים. עוד לפני גילוי הסוכרת, הם חיו בחוסר סיפוק בבית ובעבודה ועתה נוספה בעיה חדשה המחריפה את המצב. אין זה משנה אם יש להם סוכרת סוג 1 או סוכרת סוג 2. אין זה משנה אם הם מטופלים בכדורים או אינסולין. ההרגשות והתוצאות דומות.
- אנשים עם סכרת, הממשיכים באורח חייהם הרגיל. כעת, נוספו מספר מכשולים לחייהם אך אין הם נותנים לדבר להשפיע על חייהם. הם עוקפים את המכשולים וממשיכים בדרכם. סוכרתיים אלו מאופיינים בסיפוק אישי ומשפחתי. הדבר נכון הן לסוכרת סוג 1 והן לסוכרת סוג 2.
- הורים לילד עם סכרת. הורים אלו עוברים טראומה קשה עקב מצבו החדש של ילדם ולעיתים אף מאשימים עצמם במצבו. בשלב הראשוני, ההורים שרויים במצב בו הסכרת של ילדם משתלטת על חייהם וחיי שאר בני המשפחה. השאיפה של כל משפחה, היא להגיע למצב בו הם מפסיקים לחיות את הסכרת ולומדים לחיות עם הסכרת. זמן המעבר מהשלב הראשון לשלב השני שונה ממשפחה למשפחה.
ילדים עם סכרת
לפני 20 שנה נערך מחקר בארה"ב שבדק 50 משפחות חדשות שגילו לילדם סוכרת סוג 1. הצוות המטפל בדק פרמטרים שונים אצל המשפחות כדי לבדוק מה הדבר שהשפיע ביותר על איזון הילד. שני הפרמטרים המשמעותיים ביותר שעלו במחקר היו:
1. הדימוי העצמי של האמא במשפחה ( אישה ואמא)
2. נכונות המשפחה להתגייס וללמוד אייך להתמודד עם המצב החדש.
שילוב הסכרת בחיים
אם מנסים למצוא את המטרה האישית והמשפחתית ללא התיחסות לסוכרת, קל יותר לשלב את הסכרת בתוכניות להגיע לשם. בצורה זו לא שמים את הסכרת במרכז אלא משלבים אותה בחיים ובתוכניות. חיים עם הסכרת ולא חיים את הסכרת. דוגמאות לשילוב הסכרת בתכניות:
1. אין סיבה להמנע מטיול של כמה חדשים בחו"ל. יש לערוך מחקר על הבעיות שעלולות להתעורר שם ולהתארגן בהתאם. לדוגמא:
? הצטיידות במלאי של אינסולין וכדורים לתקופה המתוכננת
? הצטיידות במזרקים, מחטי בדיקה ומקלוני בדיקה לתקופה המתוכננת
? הצטיידות במכשיר בדיקה ומשאבה רזרביים
? הצטיידות במכתב מהרופא על התרופות שמקבלים ועל המצב הרפואי
2. אין סיבה להמנע מטיולים רגליים של מספר ימים בנופים מרהיבים. יש להצטייד ב:
? מזון ליותר ממספר הימים המתוכננים
? הצטיידות במלאי של אינסולין וכדורים לתקופה המתוכננת
? הצטיידות במזרקים, מחטי בדיקה ומקלוני בדיקה לתקופה המתוכננת
למה אימון אישי וסכרת?
מטרת האימון היא להפוך מחולי סכרת לסוכרתיים. דבר זה קורה כאשר מכירים בעובדה שסוכרת היא לא מחלה ולא מגבלה אלא מצב שצריך להתמודד איתו ולא להלחם בו. מחלה מנהלת את החיים לעומת מצב שלומדים להסתדר איתו. צריך ללמוד לחיות עם הסכרת ולא את הסכרת.
עוסקת ב אימון אישי, אימון עסקי ואימון להתמודדות עם סכרת.
- מאמנת "אימון לחיים" (Life-Coaching) עיסקי ואישי, בעלת הסמכה של "מאמן מומחה" ((MCI - Master Coach Israel חברה בארגון איק"א
- מטפלת NLP, NLP Master Practitioner
- יועצת אירגונית מוסמכת, אוניברסיטת בר-אילן
- מנחת קבוצות, "מיכללת גישות"
- בעלת תוארBsc במתמטיקה ומדעי המחשב, אוניברסיטת בן-גוריון