שייכות אמיתית, שייכות מזויפת וריפוי יצירתי 

קיימים מקרים רבים בהם מה שמכונה "שייכות" מסייע לאדם להימנע מלעשות את המעשה הנכון בעבורו אך הדבר אינו נראה ואינו מאובחן בעין "בלתי מזוינת". חווית השייכות היא נושא חשוב ועמוק בחיי האדם וניתן לפתח אותה, להבין אותה, לחקור אותה ולעשות בה שימוש מועיל ומרפא. מצד שני, שימוש לא נכון ויצירת חווית שייכות שכעת נקרא לה "מזויפת" עלול לגרום להפרעות בצמיחה, לקשיים ולתקיעות.

להיות "שייך" פירושו להיות "חלק" ממשהו גדול ממך, כאשר הקשר עם הדבר הזה הגדול ממך מתואר ומורגש כסוג של "שותפות" כמעט "גורלית". כשמישהו אומר "אני שייך ל.." הוא למעשה מציין מצב חווייתי שפירושו – "אני מהווה חלק בלתי נפרד מ.." או במילים אחרות – "איני רואה כעת שום מצב להפרדה ביני לבין...". חווית השייכות היא חוויה חזקה וחד משמעית, לעתים חזקה מדיי ולעתים חד משמעית מדיי. לא אחת נלחמים בני אדם זה עם זה עד זוב דם ואף הרג במאבקי שייכות. סכסוכי שכנים יכולים להתרחש על רקע השאלה "למי שייך השטח הזה?", סכסוכי עמים מתרחשים על רקע דומה, סכסוכי בני זוג שקשורים לשייכות למשפחת המוצא, לעדה האתנית ממנה בא כל אחד ועוד. האדם מתנהג בצורה רכושנית ולעתים אף נגרר לקיצוניות עקב מה שהוא חש שמהווה תחושת השייכות שלו. נראה שמדובר באחת מאושיות הקיום של האדם, מכיוון שעל נושא זה הוא מוכן להילחם ואף להקריב את חייו. מדינת ישראל קמה מתוך ההכרה שהעם היהודי זקוק למקום אליו יהיה שייך. הרעיון הזה הפך למסע מייגע וקשה, עתיר קורבנות וכאב, עד לקיומה של ישות אליה היהודים יכולים להשתייך. הדבר מתרחש גם במקומות אחרים בעולם ומוביל לתמורות היסטוריות שמעצבות את פני העולם כולו.

האדם זקוק להשתייך. הוא זקוק להרגיש שהוא חלק בלתי נפרד ממשהו גדול ממנו, שמכיל אותו. אוהדי קבוצת ספורט חווים שייכות עזה לקבוצה שלהם, עד כדי ביטויי זעם על הקבוצה עצמה, כשאינה מצליחה באופן שרצו. אחרים מוותרים על אירועים משפחתיים, על זמן עבודה ועל נושאים אחרים לטובת ההשתייכות הזו, שלא חולפת עם השנים, גם כאשר כל הספורטאים באותה קבוצה התחלפו ולא נותר זכר לקבוצה אותה אהדת לפני עשר שנים.

אדם זקוק למקום שלו, למרחב שלו. הוא זקוק לטריטוריה בה הוא מרגיש "בבית", בה נעים לו להיות, להסתובב, לדבר, לעבוד, להקים משפחה והמשכיות, להוליד, להזדקן, למות ולהיקבר. האדם זקוק לזה, לפי התורה הפסיכו קריאטיבית, כחלק מהצרכים של האנרגיה הנשית החזקה הפועמת בו. לפי התורה הפסיכו קריאטיבית שיצרתי ושגיליתי, שני כוחות מרכזיים משפיעים על האדם ועל החברה – האנרגיה הגברית והאנרגיה הנשית. חוסר איזון וחוסר הרמוניה בין שני אלה מוביל להפרעות וקשיים. איזון, הרמוניה ומימוש כל אחד מהחלקים תוך שיתוף פעולה ביניהם מוביל את האדם ליצירתיות, הגשמה עצמית וחיים מלאים יותר. אלמנט השייכות הוא אלמנט נשי מובהק. זהו האלמנט של להרגיש בבית, של להיות מוכל ומקובל, של להיות נאהב, שייך ורצוי. החוויה הנשית קשורה בדימוי הרחם, שאליו אנחנו תמיד כמהים. זהו מקום שאמור לתת לנו הזנה מכל מיני סוגים, לתת לנו תחושה שאפשר גם לנוח, להירגע, להתחזק, להתרענן ולהתארגן מחדש. האדם זקוק לשייכות משום שהאנרגיה הנשית שבו זועקת לחוויה נשית בסיסית וחזקה, חוויה של שיוך למקום גדול שמעניק מכל טוב, ככל הניתן. מכאן גם הגעגועים לבית, למדינה שלך, לעיר שלך ולכל דבר שאי פעם חשת שאתה "שייך לו".

צורך השייכות הזה יכול להוליך אנשים להתחברות לזרמים דתיים, פילוסופיים ואחרים. זה יכול להשפיע על בחירת המקצוע, בחירת בני זוג ועוד פעולות רבות וחשובות בחיים. הצורך הזה חשוב, משמעותי אך ראוי שיהיה לו קיום ומשמעות כביטוי חיובי של יכולות האדם, כזה שמקדם ומטפח את האדם ולא כובל אותו בצורה מזויפת למקום מסוים או לחברה מסוימת, כשאין שם באמת את אלמנט השייכות אותה רצוי לקיים.

שייכות אמיתית היא כזו שאינה יוצרת תלות, מעניקה לאדם כוח ומותירה לו מקום ואפשרות למרד, שינוי ואף עזיבה. שייכות אמיתית מרוממת את האדם ומספקת לו מרחב צמיחה, ייחודיות ויצירה. שייכות אמיתית אינה אלא כלי חשוב ומשמעותי, סוג של כלי רכב שמאפשר לאדם לנהוג בו בדרכו להגשמת הפוטנציאל.  זהו כלי הכרחי שלא ניתן להתקיים בלעדיו, אך חיוני עד כדי הכרחי להפוך אותו לכלי שאכן משרת את המטרות הנעלות שלשמן הוא קיים.

שייכות אמיתית אצל האדם הבוגר מוכרחה להתחיל מאהבה עצמית. האדם משתייך בראש ובראשונה לעצמו. בעודו מתבונן במראה ומחייך אל עצמו מתחיל האדם לחוש שייך ורצוי. ברגע שאדם מתחיל למצוא את דרכו האישית, מתוך אהבה עצמית, הוא מייצר לעצמו מרחב אותו הוא מגדיר בעצמו, המרחב האישי שנכון לו ושהופך שייך לו.

כל חוויית שייכות שאינה מגיעה בעקבות אהבה עצמית ואינה נבחנת באור של אהבה עצמית עלולה להתברר, כך או אחרת, כשייכות מזויפת, כזו שאינה באמת משרתת את יעדיה. שייכות שלופתת את האדם יתר על המידה וגורמת לו שלא יוכל לצאת ממנה ולהגדיר את עצמו, גם באמצעות מרד, אינה שייכות כדאית לאדם המבקש להתפתח ולצמוח. שייכות שאינה דורשת מהאדם להתמודד עם אתגרי האהבה העצמית שלו, עם יכולתו לפרגן לעצמו, לנחם את עצמו ולעודד את עצמו, אינה שייכות בריאה בשום אופן.

אדם המבקש לעצמו שייכות בריאה מוכרח למצוא אותה תחילה אצל עצמו. עליו למצוא ולחפש את היצירה האישית שלו, את דרכו לומר משהו מיוחד כלפי העולם. עליו למצוא שייכות בתוך דרך אותנטית שטובה בראש ובראשונה בשבילו. מתוך המקום הזה יכול האדם להרחיב את השייכות שלו ולהביא אל עולמו אנשים קרובים שעמם נוצרת אווירה של שייכות שמיטיבה עם כולם. מתוך אהבה עצמית מזהה האדם את תשוקתו לחיבור (תשוקה לחיבור גם היא ביטוי של אנרגיה נשית)  ומתוך נאמנות ושייכות לעצמו הוא הולך ומגשים את זה, מייצר לעצמו סוגים נוספים של שייכות עשירה יותר ורחבה יותר. כל זה יקרה רק אם יצליח לעשות את מה שנדרש ממנו, והוא למצוא את שביל השייכות שלו אל עצמו.

על מנת לייצר שייכות חיובית הכרחי שהאדם יזהה את קיומה של האנרגיה הנשית הפועמת בו והמבקשת ביטוי הולם, של 50% מסך האנרגיות החשובות המשפיעות עליו. זיהוי האנרגיה הזו וצרכיה עשוי להוביל את האדם לעשות את המעשים הרלוונטיים שיספקו את האנרגיה הזו ויגרמו לה להעניק מטובה לאדם. כשאדם מזהה את תשוקתו הנשית להשתייכות ולחיבור וכאשר הוא מזהה את הצרכים האמיתיים החבויים בתוך תשוקה זו הוא עשוי להבין, מתוך אהבה עצמית מתגברת, את הדרך הנכונה בשבילו, באמת, להשתייך.  שייכות קשורה לאהבה, ליכולת האדם להתחבר לתחושות נעלות ולשהות עמן ומעל לכל  - ליכולתו של האדם לחוש שייכות כלפי עצמו, כלפי יצירתו, כלפי הגוף שלו, כלפי הרגשות שלו, הדחפים של וכל דבר אחר שמגדיר אותו. מכאן יכולה הדרך להוביל לשייכות אמיתית ולהרחיק ממצבי שייכות מזויפת שעלולה גם להזיק.