ביום 21/6/2011 דן ביה"ד האיזורי בבאר שבע (בל 25055-07-10) בתביעתה של גברת רותם פורת (להלן-"המבוטחת") לתשלום דמי לידה, בעקבות החלטת המוסד לביטוח לאומי (להלן:"המל"ל") לשלם למבוטחת דמי לידה על בסיס שכר נמוך למרות שבפועל דווח עבורה על שכר גבוה יותר.
רקע עובדתי והחלטה
המבוטחת, חברת מושב חצבה בערבה, משנת 2007. בשנה זו הקימה עסק לגידול דגי נוי במשק השייך לאביה. בהתדיינות משפטית קודמת, נפסק כי מתקיימים ביניהם יחסי עובד מעביד. בפברואר 2010 ילדה והגישה תביעה לתשלום דמי לידה, על בסיס תלושי שכר מדווחים בסך 8,500 ש"ח לחודש. המל"ל אישר דמי לידה על בסיס שכר חודשי של 5,000 ש"ח בלבד. (ככל הנראה זו היתה רמת השכר בתקופה הקודמת). לטענת המל"ל, המבוטחת לא הוכיחה כי בפועל שולם לה הסכום הנקוב בתלושי השכר, ובשל הקשר המשפחתי הקרוב "אין לראות בתלושי השכר חזות כל ואין מקום לקבוע את זכותה של התובעת לתשלום דמי לידה על יסוד האמור בתלושי השכר בלבד".
נמצא, כי לא היה תשלום בהמחאה או בהעברה בנקאית על כל הסכום שבתלושי השכר.
לטענת המבוטחת, בשל ריחוק מגוריה ממוסד בנקאי משולם לה חלק מהשכר במזומן, מאחר ואביה עובד על בסיס מזומן ("כסף במגירה"). כך גם נעשה עם עובד תאילנדי נוסף, לטענתה.
המבוטחת הגישה דף ריכוז המפרט את כל הסכומים שקיבלה במזומן ובשיקים תמורת שכר העבודה, כאשר הסכום הכולל עולה על 5,000 ש"ח לחודש.
המבוטחת הסבירה כי שכרה עלה באוגוסט 2009 כתוצאה מגידול בעסק שבא לידי ביטוי בכמות העבודה ועלייה במכירות. יתרה מכך, בשל הגידול בעסק, נעזר אביה בעובד תאילנדי ששכרו החודשי הסתכם בסך כ- 6,000 ש"ח לחודש.
ביה"ד קיבל את עמדת המבוטחת, לפיה תלושי השכר של 8,500 ש"ח משקפים את המציאות כהוויתה, בעקבות הגידול בפעילות העסק.
מקרה זה, מעלה שוב לסדר היום את נושא העסקתם של בני משפחה בכלל וילדים בפרט בעסק המשפחתי. במקרים של העסקת בני משפחה, יש לדאוג לקיומם של מספר עקרונות מצטברים שפורסמו על ידי המל"ל:
א. שאכן מתבצעת עבודה בעסק או במפעל.
ב. שהעבודה מתבצעת באופן סדיר (ולא מידי פעם בפעם כשיש צורך).
ג. העסקת בן המשפחה מתבצעת בעבודה שאילולא עשה אותה בן המשפחה ? הייתה נעשית בידי עובד אחר.
כאמור, הן המל"ל והן בתי הדין לעבודה, בוחנים בקפידה את טיב היחסים שנוצרו בין הצדדים, האם מדובר "ביחסים וולונטריים התנדבותיים או בקשר חוזי להסדרת מערכת זכויות וחובות. יש לתת את הדעת בין היתר, לסימני היכר כגון מסגרת שעות העבודה, שכר ריאלי או "סמלי" וכד' (פס"ד פייגלשטוק ).
הדיווח למל"ל מבוצע באופן שוטף, ולעיתים אין המבוטח או מעסיקו מודעים לכך שאין התאמה בין הדיווח, כפי שהם רואים אותו, לבין המעמד במל"ל.
בעניין זה, מבוטחים שכירים, מעמדם ובסיס השכר הקובע נבחנים רק בדיעבד, בדרך כלל בעת בקשת גמלה מן המל"ל.
כאשר מוגשת תביעה לגמלה מחליפת שכר, בוחן המל"ל את המיתאם בין השכר המדווח לבין הפקדת הכספים. במידה וטרם הפסקת העבודה, כדוגמת דמי לידה, הייתה העלאת שכר לעובדת, יש להביא בפני המל"ל ראיות מתאימות המעידות כי העלאת השכר הינה אמיתית לדוגמה: כתוצאה מגידול בעבודה או גידול במכירות וכד', כפי שבא לידי ביטוי בפסק הדין הנדון.
נכתב ע"י מר חיים חיטמן
