4 יולי 2011
אזרחות כהלכתה
התזה מבית מדרשם של אנשי אקדמיה "מסוימים" בנינו, כי במדה ונלמד ילדי ישראל את ה"נכבה", "הנחסה" וה"שנכבה" הפלשתינית הרי כי שערי השמים יפתחו, זאב ירבץ עם כבש וילדי ישראל יהפכו לפלשתינים כשרים בעוד הפלשתינים יהפכו לציונים טובים, הנחה זו אין מופרכת ואווילית הימנה.
דבר מאלו לא יקרה כמובן. אומות חיות בשלום האחת עם רעותה משום שני גורמים עיקרים והללו הם, זהות אינטרסים לאומיים, ו / או זהות תרבותית ואידאולוגית. כל השאר, כל פיטפוטי ההבל האקדמים הינם כזריית מוץ ברוח וחול בעינים. הגורם הנוסף להשכנת הבנה בין העמים בנוסף לזהות האינטרכסים והתרבויות (אם כי משני לשני הנזכרים לעיל), הוא כמובן שפה משותפת. בענין זה, מי החפץ באמת ובתמים ליצור קרוב לבבות בין הפלשתינים ויהודים חייב ללמד את היהודים גם את השפה הערבית ואת הערבים גם את העיברית. מאידך-גיסא, השגת זהות אינטרסים ותרבויות בנינו לבין הפלשתינים הינו חלום רחוק אשר אפשר שיתגשם אך בעתיד, אם בכלל.
וה-ראיה, לנוער הקנדי לדוגמא אין מושג ירוק באשר להסטוריה האמריקנית, כפי שכך המצב גם בקרב הנוער האמריקני לגבי קנדה. אך הפלא ופלא הללו חיים בשלום ובשלווה צד בצד מפאת זהות אינטרסים ותרבויות. כך המצב גם ביחסי אנגליה-אמריקה (אנטרסים ותרבות), צרפת-גרמניה (זהות אינטרסים), סין ויפן (זהות אינטרסים), הודו ואינדונזיה (זהות אנטרסים ותרבות) וניתן להמשיך בכך ללא סוף.
מכאן כי הנוסחה להשכנת שלום במזרח התיכון היא ברורה, אך זו גם הסיבה כי לא ייכון שלום אמת בנינו לבין הפלשתינים בדורנו וגם למצער לא בדורות הספורים הבאים, משום תהום האינטרסים והתרבות הכרוי בנינו (שלא להזכיר את האידאולוגיה החצויה), הפעורה בנינו.
אין הכוונה לומר כאן כי כלל חוגי החינוך באוניברסיטאות זוממים לעקם את שכלם של ילדי ישראל הרכים, לא מני ולא מקצתי (למרות כי ישנם חוגים מסוימים שזו אכן כוונם הברורה והללו הם הנידונים כאן). הכוונה להזכיר לקורא כי רובם של אקדמאינו שלנו הינם אווילים-משרישים.
הנה אף הגבורה בכבודה ובעצמה כבר עמדה על כך:
"טיפשות היא לאדם לחשוב שהוא יודע את אשר איננו יודע" ~ סוקרטס
"צריך להיות אינטלקטואל כדי להאמין בזה, אדם רגיל לא מסוגל להיות כה טיפש" ~ ג'ורג' אורוול
מירב מקצועות ההתמחות באוניברסיטה מחייבים התמקצעות ספציפית וצרה. ואכן אקדמאינו (במדעי הרוח יש לציין) שוחים כהלכה ומוערכים (ללא מרכאות), בנושאי התמחותם. ובכן היכן כאן טיפשותם? פשיטא, כמאמרי סוקרטס וג'ורג' אורוול לעיל, אדם המומחה בתחום עיוני צר, המשווה בנפשו, ומביע זאת כדעת מומחה, כי הינו מבין גדול ביחסי החוץ הלאומים והבינלאומים של ישראל למשל או ביחסים הסבוכים בנינו לבין הפלשתינים ולבין הערבים, וכאשר אותו אדם בשכנוע עצמי מדהים פושק שפתיו, באשר משווה בנפשו כי מכיוון שמבין גדול הוא ב"חיי המין של הדבורים" הרי שמאליו ברור לו כי הפך למומחה גדל להשכנת שלום באזורנו. הרי כאן היא טיפשותם ואווילותם של "האינטליגנטים"" שלנו מהאקדמיה. הנאמר לעיל יפה גם לגבי אמנים, סופרים וכל אנשי "הרוח" למיניהם.
המוקש טמון בנאמר לעיל. ראייתם הצרה של המכוונים את חומר הלימוד של ילדינו בתוספת אג'נדה פוליטית צרה אף היא המעוורת את עיניהם, מביאה לפירכה גדולה באשר לנושאי הלימוד בבתי הספר.
בשקט, בחדרי חדרים, הרחק מאור הזרקורים מתנהל במדינת ישראל מסע להפיכת מדינה ישראל ל"מדינת כל אזרחיה" באמצעות אינדוקטרינציה מתוחכמת ללוש את מוחם של ילדי ישראל לתמוך בשלילת היהדות ומדינת ישראל כמדינתו של העם היהודי. מסע זה נילווה לתפיסת מוקדי השלטון הבילתי בחירים ונטולי האחריות החוקית, על ידי גורמי חוץ אנטי ישראלים, יהודים וציונים ועוזריהם הישראלים אשר הצליח ב"פוטש האזרחי" הלזה מעל המשוער, במערכות המשפט, התקשורת והפיקוד הבכיר במשטרה, הצבא, שרות הביטחון ובמשתמע, גם במוסד.
החיילים בקרב זה הינם ציברי מורים ומחנכים (לא כולם, אך רבים ורעים) העושים מלאכתם פלסתר, המטילים צל עכור על שאר ציבור המורים הנאמן למשנתו היהודית ולמדינתו. הללו הם שלוחי "הקרן לישראל חדשה" המנסה בדרכי עורמה ושלמונים לקבוע את דמותה של ישראל לדורות הבאים כ"יודן-ריין" דהיינו מדינה פלשתינית שהפכה "כנענית" בשטח ישראל (לשעבר), נקיה מיהודים וזאת דרך חינוך מהבסיס של נוער העתיד שלנו להיות סוכניהם, שלוחי האופל מטעמם לכשיתבגרו. ניתן לראות גם בזהות האינטרסים בין החינוך לשלילת היהדות והיהודים העובר על ילדי הפלשתינים ועל הכוונה הדומה (אם כי לא זהה) בידי משרתי עצמם מהמופקדים על חינוך ילדינו.
הורים רבים אשר רוצים כמובן כי ילדיהם ימשיכו דרכם בעבור מדינת ישראל כמדינתו של העם היהודי אינם מודעים כי ממש מבין אצבעותיהם נישמטים להם ילדיהם לטובת אידאולוגיה מרכסיסטית-איסלמיסטית-פלשתינית. חלקם עומדים על כך לעיתים, אך במקרים רבים מאחרים את הרכבת, מח ילדיהם נישטף ואין מזור לכך.
אותם מורים מאררי מדינת היהודים נידמים בעינינו כ"משרתי ציבור" לכאורה אך הינם כל דבר חוץ ממשרתי הציבור. הללו משרתים את האידאולוגיה הפרטית, האישית שלהם המשותפת לסקטורים זניחים בקירבנו ומדביקים בה את נפשם הרכה של תלמידיהם. חלקם של אותם מורים ממשיכים לאחר מכן לאקדמיה ומזים ארסם שם בדיוק באותה המתכונת דהיינו, החדרת אידאולוגיה מרכסיסטית, פרו-איסלמיסטית כנגד מדינת ישראל היהודית.
חבורות המורים שוללי לימודי ציונות ולאום יהודי ותגבור לימודי "הדמוקרטיה" אינם ישרים עמנו, למעשה הינם מאחזים עינינו. זה אינו מאבק על הוראת הדמוקרטיה אלא מאבק על דמותה של מדינת ישראל. "הדמוקרטים הגדולים" למעשה מכוונים לחינוך דור אשר ישא את אידאולוגיית "מדינת כל אזרחיה" על פני מדינה הלאום היהודית בארץ ישראל. הללו בשם הדמוקרטיה-לשוא מכוונים למעשה לתמיכה בשאיפות הלאומיות של ערביי ישראל לגבי ישראל דהיינו, שוב ב"מדינת כל אזרחיה" עסקינן.
הללו הם שלוחי "הקרן לישראל חדשה" אשר שלחה גרורות סרטניות לאיגודי המורים ולמשרד החינוך ואף מהטלוויזיה החינוכית לא משכה ידה. חלקים ממורי ישראל, בעיקר החלק הצעקני בהם מחייבי תגבור לימודי "הדמוקרטיה", הם שלוחי ושכירי "הקרן לישראל חדשה" דהיינו, משוחדים באמצעות אתננים כספיים ללמד את ילדי ישראל לבוז ליהדות וללאום היהודי ולשאת על כפים את מדינת כל אזרחיה הפלשתינים.
הקרן מממנת כבר כנסים ועצומות על מנת לתגבר את לימודי "הדמוקרטיה" בשעורי האזרחות, שהפכה לשם קוד ליצירת לאום פלשתיני בתחום מדינת ישראל, ממש כפי ש"שלום" ו"זכויות אזרח" הפכו שם הקוד להשמדת ישראל והלאום היהודי בה. ראה את סיסמת הקרב של השמאל המטורלל לאמור: "דמוקרטיה סוציאליסטית" דהינו סוציאליזם ופלשתיניזם בארץ ישראל תוך חיסול הזהות היהודית והלאום היהודי (כן גב' יחימוביץ, הכוונה אליך ולמשובטיך מתחריך (לכאורה) עמיר פרץ ובוז' הרצוג).
נושא חינוך ילדי ישראל הפך ליעד הנבחר הבא של שלוחי הקרן לישראל חדשה במסעם להשתלט על אושיותיה האידאולוגים של מדינת ישראל. מסע זה מתוזמן יחדיו עם מסע מקביל להשתלט על הפוליטיקה הישראלית. "שמועות" עקשניות גורסות כי עמיר פרץ מועמד העבודה לראשות המפלגה שקוע לכאורה עד צוואר בהררי מזומנים המושפעים עליו מכספי השוחד של "הקרן לישראל חדשה. בוז'י הרצוג צועד לכאורה בעקבותיו עם שלמוני ואתנני עמותות שתיל והקרן לישראל חדשה. דהיינו ניראית כאן תנועת מלקחיים לכבוש את ראשות העבודה על ידי שוטמי ישראל מובהקים. אם האחד לא יצליח, הרי וודאי השני יקח את הבכורה. מכיוון כי אנו כבר מכירים את שיטות הפעולה של גרורות אגף הסרטן של "הקר"ן הרי שהללו לא יעצרו בכך, הדבר יהווה אך קרש קפיצה להשתלטות על סקטורים ומפלגות נוספות (מר"צ למשל ואלמנטים מקדימה). פגישותיהם ותמיכתם הבילתי מסוייגת של הגב' ציפק'ה שפיצר ומספר לא מבוטל של חברי כנסת עקומי מחשבה מקדימה בארועים של ג'יי-סטרייט מלמדים כי לכאורה מאותננים חברי כנסת ממפלגת קדימה כולל הראש גם הם בידי שלמוני "הקרן לישראל חדשה" (קל"ח), יחד עם בעיטת הצד הממונית של שוטם ישראל עם קבלות, הוא ג'ורג' סורוס.
"אנשי החינוך הדגולים" , מנסים לעוור עינינו במנטרות כגון "רבים מבני הנוער חשים ניכור לערכי הדמוקרטיה" כן באמת? בחינה בייעף של מזללות הסושי בשיינקין, משתמטי שרות החובה, הנוער שלוח קל"ח להכפשת ישראל ועידוד חרמות עלינו ומפגיני "בלעין" ו"שמעון הצדיק" מלמדת כי דווקא "בני הנוער שלנו חשים ניכור לגבי ערכי הלאום היהודי". כל שעדיין נוטף חלב משפתיו יודע לדקלם מתוך שנתו את זכויותיו הדמוקרטיות, להפגין, להשתמט, לקלל ולארר את מדינתו בשם חופש הביטוי וזכויותיו האזרחיות. כמה מבני הנוער שלנו ובוגרינו יודעים לדקלם את חובותיהם האזרחיות, לא זכויותיהם, זה קל, את חובותיהם למדינתם, לסובבים אותם, לחברה. חובותיהם לאחדות האומה העומדת על נפשה....כמה מהם? ומי אשם בכך? ללא ספק, האשם המידי הינם אותם מ"המחנכים" שלוחי קל"ח והחינוך ל"דמוקרטיה" אשר הפכוהו לנתיב "אינדוקטרינציה סובייטית" לחיסול יישותנו היהודית בארץ ישראל.
ראו את הטלויזיה החינוכית, היא הפכה לקן צרעות שמאלני פשיסטי המשתלט ובולס כל חלקה אזרחית יהודית טובה, בעוד אנו ברוב טפשוטנו מממנים את הבדיחה העצובה הזו. אנו מממנים את שוטמי ישראל ומסעם לשמוט את הקרקע מתחת לרגלינו. האם ניתבלעה עלינו דעתנו? ראו מי מאכלס את קן הצרעות הזה של הטלויזיה החינוכית: טלי ליפקין שחק, רינו צרור, מאיה בן-גל. אלו הם נותני הטון במסדרונות קן הצפעונים הזה. הללו מוכרים כמאררי היהדות, היהודים וזכותנו על ארץ ישראל. הללו מקדמים בגלוי ובאין מכהה את הפיכתה של מדינת ישראל למדינת כל אזרחיה הפלשתינים. מי לעזאזל אחראי על הבושה והחרפה המכונה "הטלויזיה החינוכית"? מדוע עדיין שוטמים אלו שורצים ומשריצים במוסד ישראלי ממלכתי. מי יתן את הדין על כך?
גם אם נישפוך על ראש ילדינו דליי "נכבה" ו"שנכבה" הדבר לא יקדם את השלום וההבנה בנינו לבין שכנינו ולו כזרת. כל זמן שהפלשתינים לשים את מוחם של ילדיהם לשינאת ישראל תהומית, לא ייסתיע דבר.
ולכן, ברי כי אל לנו לחנך את ילדינו לשנאת ערבים ופלשתינים, באשר זה הינו חינוך על דרך השלילה , נטול כוונה אנושית חיובית. אך עלינו ראש וראשון לחנך ולהשכיל ילדינו החילונים והדתיים בערכינו שלנו, ערכי היהדות ומוסרה המהווים דוגמא, סמל ומופת בכל רחבי העולם, אך אוי לבושתנו, רק לא במדינת היהודים. עלינו לחנך לאנושיות, למוסר ופתיחות, לחנך לידיעת ההסטוריה שלנו העתיקה והחדשה, לחנך לאהבת הארץ והעם (לפני חינוך לדמוקרטיה הנוטל ספסל אחורי למול נושאים כה חיונים אלו).
בעובדה היא כי ככל שאנו מחצרצים יותר "דמוקרטיה" כך גובר הפילוג בעם והדבר הרי ברור. חופש הביטוי במדינת ישראל הפך לחופש השיסוי ומכאן מזרז ומעצים את הדם הרע הזורם בין הפלגים בעם. אין הכוונה כאן להטיף לסתימת פיות, אך בהחלט קיימת כאן כוונה להעצים שום שכל ומדתיות. גם לחופש הביטוי ישנם גבולות ואנו במדינת ישראל כבר חצינו אותם מזה זמן רב. לדאבוננו, תסמונות "חופש השיסוי", "כל ממזר מלך", "כל דאלים גבר" באמצעות "זכויות אזרח" עודפות ומעוקמות, כבר זלג לתוך מערכת החינוך שלנו וניטמע היטב במוחותיהם של ילדינו.
יותר מכל, מהווה "האביב הערבי" משל ואות אזהרה. רצון לדמוקרטיה של עמי ערב (ניראה כי הינם צופים נאמנים בטלוויזיה וקלטו את המילה אך לא את משמעותה עבורם), הינו כעורבא פרח, ללא חינוך של עמי מזרח שלמים החל מהעריסה, לערכי מוסר, אנושיות, השלמה עם דעות אחרות, פתיחות לדעות מגוונות, זכויות לנשים, הגנה על החלשים והמיעוטים בחברה ועוד ועוד. ההמונים הערבים אפשר שיקבלו אי-מתי דמוקרטיה אמיתית, כהלכתה, אך קודם לכן עליהם לשנות מן היסוד את חינוכם של ילדיהם, עליהם לשנות חלקים נירחבים בקוראן שלהם וזאת לא עומד לקרות במהרה ובוודאי לא בימי חיינו.
לכן "דמוקרטיה" הינה בשלב זה מלה ריקה במזרח התיכון ותהיה כזו עוד לדורות עתיד נוספים. לעומתם, אנו, בני העם היהודי, אנו כבר הלכה ולמעשה מוכנים מזה אלפי שנים לעקרונות הדמוקרטיה. החינוך והמוסר היהודי הינו הבסיס הקדום ביותר (בד בבד עם יסודות יוונים ושומרים) לתהליכי הדמוקרטיה השוררים בעולמנו בימינו אלה. לחייב ילדינו ללימודי "נכבה-שנכבה" באמצעות מילת המפתח הנכלולית "לימודי דמוקרטיה" כמוהו כאומר כי הערבים כבר מוכנים לדמוקרטיה וכעת כל שנותר הוא ללמד ילדי העיברים את עקרונות הדמוקרטיה ואזי תרד נירוונה על העולם.
טוב, נאות ונכון עשה משרד החינוך כי בעט את הפרופ' שטרן מהמכון הישראלי לדמוקרטיה (אותו נחש תחת התבן היורק ארסו כנגד מדינת ישראל כביתו הלאומי של העם היהודי בארץ ישראל) ואת מאחזת העינים המדופלמת פרופ' סוזי נבות, מראשות הגדרת נושאי לימוד האזרחות במדינת ישראל. הצמד לא חמד הללו היוו הסמן השמאלני קיצוני להנחלת והטמעת נושא "מדינת כל אזרחיה" (הפלשתינית) בנפש ילדינו באמצעות שיכתובה של הוריית והוראת האזרחות. נזכיר לממונים על החינוך כי עדיין נותרו במחילות חשוכות עקבות ארסיים רבים מדי, בעלי מסה קריטית, שיש להדבירם על מנת להשלים המלאכה.
אנשים אלו (נזכיר בהקשר זה שרי חינוך משרתי עצמם ואג'נדתם האישית כיוסי שריד, שולמית אלוני ויולו תמיר כולם שייכים לאותה החונטה "הרחבייתית-הלבנה"), פועלים בנוסח "המדינה זה אני" דהיינו, הללו אינם רואים פסול להכפיף (כעובדי ומשרתי ציבור, נזכיר) את כלל ילדי ישראל למאוויהם הפוליטים האישיים המייצגים אך נתח זעיר ומשני בעם. הללו אינם יכולים להתגדר מאחורי "טעות בשיקול" האפשרית ומובנת בעשיה הפוליטית. הללו ומשובטיהם מודעים היטב לאשר הם מעוללים ובהתנשאות וזילזול בכולנו, נגד רצוננו, בכוונת מכוון, אונסים את הציבור לדעותיהם הבזויות על מרביתנו. ולכן הזמן הגיע לאמנה ציבורית אשר בה יוגדרו קווי התנהלות של עובדי ציבור או מממומני ציבור (בכל מערכות השלטון, משטרה, משפט, תקשורת, אקדמיה והשרות הציבורי ככלל) והמפר אותה אמנה ישלם , אם בפיטורין או במקרים חמורים, בחרותו.
אהרון רול
המחבר הינו יועץ אירגוני ודירקטור ניהול פרויקטים בכיר לחברות ואירגונים בענף המחשבים http://www.aaronroll.com http://www.global-report.net/aroll/>
