הברית החדשה עוסקת בקורות חייו של ישו. הספר נכתב במקור ביוונית עתיקה ולכן לפעמים מכונה הספר כברית החדשה ביוונית או ככתבים היווניים. כתיבתו של הספר הראשון מתוארך למאה הראשונה לספירה, בסביבות שנת 45, לאחר הספירה. ויכוחים רבים בין ראשי הכנסיות והזרמים השונים התנהלו באשר לאילו ספרים יכללו בברית החדשה, רובם הסכימו על 27 ספרים שנכללו בסוף. ישנן גרסאות שונות של הספר. הספר עבר מספר גלגולים ותורגם לשפות שונות כאשר שרמים שונים ביצעו אדפטציות שונות להתאים לרוח המקום והתקופה. הגרסה של המלך ג'יימס היא הגרסה הנפוצה ביותר בשפה האנגלית. כמו כן, ישנן קהילות שונות שמקבלות ספרים מסוימים בתנ"ך כספי קודש בעוד אחרות דוחות זאת. הברית החדשה תורגמה ללמעלה מ2400 שפות וזאת כחלק מהמאמץ להפיץ את הנצרות בעולם כולו. גם היום נעשים מאמצים לתרגם את הספר לשפות נוספות כדי להנגיש את הספר לאוכלוסיות שונות ברחבי העולם.
ארבעת הספרים שנחשבים לספרים העיקריים ומוזכרים באופן תדיר יותר כאשר מזכירים את הברית החדשה הם ארבע הבשורות.הבשורות מתארות את קורות חייו של ישו הנוצרי בדגש על הוראתו כפי שרואים זאת שליחיו, בין אם תלמידיו הישירים ובין אם התלמידים של התלמידים הישירים שלו. הבשורות נקראות על שם כותביהם: הבשורה על פי מתי, מרקוס, לוקאס ויוחנן כאשר יש חפיפה ביניהן וחלק שואבות את התיאורים מהבשורות האחרות. הבעיה הסינופטית מתייחסת לאתגר של החוקרים לזהות ולהבין את יחסי הגומלין בין הבשורות.
החלק הנוסף של הברית החדשה עוסק באגרות של פאולין שכן מייחסים את האגרות לפול. אגרות נוספות מיוחסות לסיימון, ג'ון ואחרים.
אחד מהויכוחים הלוהטים סובב סביב החלק האחרון של הברית החדשה, ספר ההתגלות. הספר עוסק באפוקליפסה, באחרית הימים. יש הסוברים כי הספר נכתב על ידי יוחנן השליח, אך זאת אחת הנקודות שהחוקרים ואנשי הדת חלוקים ביניהם.
ישנם ספרים נוספים שהתנהל סביבם ויכוח באשר לתוקפם ולקדושתם. חלק מהזרמים מתייחסים אליהם כחלק מהטקסט הקנוני וחלק דוחים אותם מכל וכל. יחד עם זאת, גם אלו שלא מייחסים להם תוקף דתי, מאמינים כי הם שופכים אור מסוים על התהוות הנוצרית ועל חייו של ישו.
