הפרעות חרדה וכיצד ניתן לטפל בהן 

הפרעות חרדה עלולות להישמע כמאיימות ומרתיעות לכל אדם אבל למעשה אין היום כמעט אדם באוכלוסיה אשר סובל מהפרעת חרדה כזאת או אחרת. כיצד ניתן להגדיר הפרעות חרדה? מדובר בקבוצה של הפרעות נפש אשר גורמות לתחושה חזקה של חרדה מצד אותו אדם. בנוסף חשוב להדגיש שמאפיין נוסף של הפרעות החרדה הוא שהן מפריעות בחיי היום יום וגורמות לקשיים רבים לסובל מהן.

כדאי להפריד בין שני סוגים של הפרעות חרדה: הפרעות חרדה כלליות והפרעות חרדה מצביות. כאשר מדובר בהפרעות חרדה כלליות הכוונה היא לחרדה אשר אינה תלויה בגורם ספציפי, כלומר לא נוצרת מכורח הנסיבות. לעומת זאת, הפרעת חרדה מצבית חייבת לנבוע ממצב שכל אחד יכול להבין בצורה רציונאלית כי הוא יכול להיות מאיים, רק שבפועל לא כולם חשים בחרדה או בתסמינים שלה. דוגמא טובה להפרעה מצבית היא פחד קהל-אשר אחוז גדול מאד של האוכלוסייה סובל ממנו.

הפרעת חרדה חברתית שייכת לקבוצת חרדות מצביות. למעשה מדובר בחרדה מפני סיטואציות חברתיות מלחיצות-כאשר פחד קהל שהוזכר מקודם גם הוא תת קבוצה של חרדה חברתית. כמו כן, קיימות מספר רב של סיטואציות אשר בהן אדם הסובל מחרדה חברתית עשוי לחוש סימפטומים של חרדה: פגישה רומנטית, ראיון עבודה חשוב, ויכוח עם אדם זר ואף מקרים יותר קיצוניים כגון פחד לאכול בציבור או לכתוב בפני אדם זר.

חלק נכבד מהפרעת חרדה חברתית הוא ההימנעות. מדובר במעגל קסמים אשר מנציח את עצמו-ככל שאותו אדם יימנע מפעילות אשר הוא מפחד ממנה-כך גם תגדל בצורה ישירה החרדה שלו מפני אותה סיטואציה. לכן על אותו אדם להיחשף ככל היותר דווקא למצבים אשר מלחיצים אותו.

שוב, חשוב להדגיש כי לקחנו במקרה זה את החרדה חברתית כמקרה בוחן, ולכן היא יכולה גם לשמש דוגמא להפרעות חרדה רבות אחרות (בעיקר הפרעות חרדה מצביות).

ראשית, הוכח כי תרופות נגד דיכאון (בעיקר מסוג ה-SSRI) אפקטיביות מאד בטיפול בהפרעת חרדה חברתית. עם זאת, יש לקחת בחשבון כי לתרופות אלו עלולים להיות תופעות לוואי קלות ולכן יש לקחת טיפול תרופתי בהשגחת פסיכיאטר מומחה בלבד.

טיפול נוסף שהוכח כאפקטיבי הוא טיפול קוגניטיבי התנהגותי אשר לפי הגדרה מוגדר כטיפול קצר מועד. המטופל למעשה פותח מודעות למחשבות שלו אשר משפיעות על רגשותיו (ולהיפך). על ידי שליטה, אפילו חלקית, בשני גורמים אלו-ניתן גם לשנות דפוסי התנהגות.