השפעת התזונה על הישגיות בלמודים 

הגישה הסינית נתנה את דעתה על ההיבטים הללו של התלמיד הממוצע ומה נדרש ממנו בכל רגע נתון. ההסכמה ללמוד באה לתינוק באופן עצמוני ואיננו מודעים כלל עד כמה התינוק רוצה ללמוד ומנצל את התכונות הטובות עמן בא לעולם. כאשר הבינה גדלה עם הגיל, דרושה הסכמה של הילד ללמוד ולהשקיע כי הפיתויים הסביבתיים כה רבים שלא תמיד הוא חפץ לבזבז את זמנו על למודים. ההסכמה עצמה היא ברמה של מודעות על כן היא שייכת ללב. הלב הוא מרכז הרגשות והמודעות, מרכז החשיבה והאינטגרציה של המידע כמו גם הזיכרון. בשל האחריות הרבה של הלב, מוטב לנו לשמור על תקינות תפקוד הלב בהיבט הרחב ולא רק בראייה של לב חולה כפי שאנו מכירים ברפואה המערבית. הלב אחראי בין היתר גם על זרימת הדם ולכן הוא תלוי בדם וזקוק לו. יתר הדרישות הן אינטלקטואליות. מי שאחראי על האינטלקט בגישה הסינית זה הטחול. הטחול הוא גם היצרן של הדם על חלקיקיו השונים. כלומר, פגיעה תפקודית או באנרגיה של הטחול יכולה לגרום בין היתר לפגיעה בייצור הדם כמו גם באינטלקט. ממה הטחול מייצר את הדם? כמובן שמן המזון אשר מגיע לפינו ואותו אנו מעכלים. גם כל תהליך העיכול הוא באחריותו של הטחול. כאשר הטחול נפגע יתכנו בעיות של עיכול, בעיות ביכולת ייצור הדם, הפרעות באינטלקט ואף יתכנו הפרעות נפשיות כמו אובססיה. מאידך, באם אנו משתמשים יותר מדי באנרגיה של הטחול, כמו לימוד מוגזם, אזי הטחול נחלש ואנו מתחילים בבעיות גופניות כנפשיות.

מה לתזונה וליכולת הלמוד? הבינונו קודם לכן כי ייצור הדם נעשה בעזרת הטחול. תזונה לקויה תספק "דלק" ירוד ולכן התוצאה הסופית של ייצור הדם תיפגם. הלב יסבול למעשה מחוסר בדם. אשר הסינים מכנים כתת-תזונה. מכאן שהלב האחראי על תפקידים כה רבים ושהוא גם הקיסר של כל המסלולים בגישה הסינית, נפגע. הלב עצמו יזכה לפחות דם אותו הוא מחלק לרקמות והאיברים השונים. כך שהגוף כולו יסבול מייצור דם מופחת של הטחול. הטחול עצמו יקבל פחות דם ואף תפקודו בכושר האינטלקטואלי יפחת. שלא לדבר על ההיבטים הנפשיים הנגזרים מהפגיעה בשני איברים אלו בגין תזונה לקויה. הטחול הוא זה אשר מטעין את האנרגיה של הכליות. הכליות מלאות במטען מלא אשר נוטה להתרוקן במידה ואיננו נטען כל הזמן. דומה הדבר למצבר של מכונית. למצבר יש מטען בסיסי היכול להניע את המכונית אך הוא יתרוקן במידה ולא יטען כל הזמן. המטען כאמור הוא הטחול ומכאן החשיבות הרבה שלו לגבי הרצון וההתמדה ועצם היכולת ללמוד. האנרגיה הזו באה לנו מן הכליות ולכן חשוב ביותר לשמור על הכליות ולדאוג להטעינן כל העת. אין כמו לאכול בריא וטוב כדי לטפל בטחול אשר במקרה דנן, משפיע על הלב, הטחול והכליות ובכך מאפשר לנו לנצל את היכולת שאלוהים העניק לנו בטובו. האל נתן אך הותיר את השמירה בידנו. זכות הבחירה היא שלנו ואנו יכולים לנצלה ולהפיק מכסימום תועלת או, להסכים לתפוקה חלקית בלבד. בל נשכח כי תפוקה חלקית אומרת גם חולשה של האיברים השונים, דבר אשר יכול להיות מלווה בבעיות נפשיות כאלו ואחרות ובמיוחד כאשר מדובר בבעיה כרונית משולבת.

התזונה המדוברת היא זו הרגילה ולאורך שנים. זה פועל כבמטה קסמים על התלמידים בכל שלב של הלמודים. כיום מוכרים אין סוף מחקרים המצביעים על הצורך בתזונה נכונה טרם מבחנים ו/או בכלל בהישגיות של התלמידים. הבה ונאמץ את הראייה הזו לטובת ילדינו ולטובת הציבור בכלל. כאשר היינו שומעים בעבר כי מומלץ לאכול מתוק בזמן מבחנים, יש בכך אמת. אנו מכניסים לטחול את הטעם הנחוץ לו והוא כבר מבצע את העבודה כנדרש וכפי שציינו לעיל. באשר למוח, בגישה הסינית, המוח הוא איבר חיצוני ולא כחלק מחמשת היסודות. המסלולים השונים של האיברים חוצים אותו ולפיכך הוא פועל ומבצע את התפקודים השונים. המוח הוא מעין מחשב, נמצא בו מידע רב והאיברים השונים מפעילים אותו לאן שנדרש. גם לכך דרושה תזונה מתאימה הכוללת בשלבי התפתחות המוח, שומן. אי לזאת כדאי להזין את הילדים בחמאה ולא במרגרינה, בשומן צמחי טוב כמו שמן זית מכבישה קרה, אגוזי-מלך ופקנים וכן גם שמן דגים. שמן דגים מומלץ עוד בשלב העוברי שם האם נוטלת את שמן הדגים כמו גם בשלב ההנקה. אז ראו ודעו כי התזונה מתחילה לפני ההריון של האם, בכל מהלך ההריון ומאז הלידה ועד ליומנו האחרון. בכך נתפקד שכלתנית טוב יותר ונהיה בריאים יותר נפשית. בתיאבון ובהצלחה בלמודים ובחיים בכלל.