עצות שימושיות לטיפול בכוויות על פי הרפואה הסינית 

1. כוויה דרגה ראשונה:
מדובר בכוויה שטחית לגמרי. ניתן לטפל בגרד או בגירוי העור בעזרת משחות כמו, קלנדולה, אלו-וורה, ארניקה וטראומיל. במקרים רבים ניתן להסתפק בשמירת הניקיון בלבד. באם הגרד מציק לאדם אפשר להוסיף משחות המכילות אבץ . מקלחת מים קרים גם היא עוזרת בחלק לא מבוטל של המקרים.

2. כוויה דרגה שנייה:
שטחית: הכוויה לרוב שטחית למדי ואינה מהווה בעיה רפואית ולרוב לא צפויים סיבוכים. הטיפול המומלץ כולל: משחות במו קלנדולה, אלו-וורה,ארניקה וטראומיל, מצליחות למנוע את רוב תופעות הלוואי המוכרות- גרד, שינוי בפיגמנטציה. לרוב אין צורך בטיפול נוסף. חשוב לדעת כי ברגע בו אנו פורצים את השלפוחית, המקום יכול להזדהם. המשחות דלעיל מונעות את הסיבוך הזה.

עמוקה: בכוויה דרגה שנייה עמוקה יתכנו שינויי פיגמנטציה ו/או זיהומים. המשחות דלעיל מונעות את הצורך בטיפולים נוספים, ברוב המקרים. מקרים אשר נוטים להסתבך בזיהומים או אנשים להם נטייה לפיגמנטציה, אצלם יתכן וכדאי לשקול תוספת טיפולית כמו, מי-אוזון, טיפולי לייזר בעל עוצמה נמוכה, טיפולי ביו-תהודה.

3. כוויה דרגה שלישית:
שטחית: מרבית המקרים הללו מגיעים לעזרה רפואית כזו או אחרת. מרבית המקרים נחבשים עם סילברול ואף עם לידוקאין בכדי למנוע כאבים וזיהומים וכן גם מוצעות משחות סטרואידיות על מנת להקטין את נזקי ההצטלקות. הטיפול אולי מפחית את אותם הסיבוכים אך יכול לעורר הצטלקויות ועד כדי תגובה קלואידית ( צלקת עבה ביותר). ההמלצות הטיפוליות כוללות: מי-אוזון, לייזר או ביו-תהודה. ניתן לעבוד על הגוף בשלב הכרוני בעזרת אוזון על הגוף וביו-תהודה, טיפול בדיקור יעיל ביותר לזרז ההחלמה ולמנוע סיבוכים.
עמוקה: מקרים אלה נמצאים באשפוז זמן ארוך יחסית. בין ההמלצות הטיפוליות הרגילות הם גם שומעים על הצורך בשתלי עור. הנטייה לזיהומים היא גדולה והיכולת החיסונית של הגוף קטנה משמעותית. יכולת שמירת חום הגוף פחותה משמעותית, מאזן הנוזלים והמלחים בגוף מתערער, יש אובדן חלבונים ניכר ביותר, אספקת הדם המקומית נפגמת וכך גם יכולת הניקוז. כושר ההחלמה ירוד בשל כל הבעיות דלעיל. הטיפול הרגיל כולל - השתלה לפי הצורך, כריתת רקמות נמקיות, רחצה, משחות המכילות סילברול ולידוקאין ובשלב מאוחר יותר גם משחות סטרואידיות עם אנטיביוטיקה. בשל עומק הפגיעה משך ההחלמה ארוך ומלווה במקרים לא מעטים בצלקות קלואידיות. ההצעה שלנו כוללת: טיפול באוזון תוך ורידי, מי-אוזון, לייזר, דיקור ואולי גם צמחי-מרפא וביו-תהודה. בהמשך ניתן להשתמש במשחת טראומיל. כל זה יכול לקצר משמעותית את משך האשפוז, יכול למנוע צורך בהשתלות, הרבה פחות צורך בכריתת רקמות נמקיות, ההחלמה מלאה יותר וכמעט ללא סיבוכי זיהומים או הצטלקויות גסות. סכנת החיים של החולה פוחתת משמעותית עם הטיפולים האלה. הבעיה כאן, שחייבים להיות תלויים במטפל מוסמך ובעל יכולת לטפל בשלל המרכיבים אותם ציינתי.