משלוח הודעת צד ג' בתובענה בבית הדין לעבודה 

משלוח הודעת צד ג' בתובענה בבית הדין לעבודה

מאת: אלון אבלה, עו"ד

א.   פתח דבר

1.       הליך משלוח הודעת צד ג' הינו פרקטיקה מוכרת וידועה בתביעה אזרחית בבית המשפט. במסגרת משלוח הודעת צד ג', נוצר מצב בפועל כי צד ג' "נשאב ונקרא" לתוך ההליך המשפטי והופך להיות לצד לו ולמעשה לאחד מבעלי הדין בהליך עצמו.

2.       משמעותה המעשית של משלוח הודעת צד ג' הינה כי צד כלשהו להליך, תובע, נתבע ולעיתים גם צד אחר, טוען כי על בסיס העילות המשפטיות והעובדתיות שישנן בהליך השיפוטי, הוא זכאי לקבל את הסעד מאותו צד ג', וכי ראוי ומוצדק שההכרעה בתיק הנידון בפני בית המשפט תהיה בין צד ג' לבין הצד האחר בתביעה.

3.       יחד עם זאת, ובשונה מהליך הדיון האזרחי ה"רגיל" הנהוג בבית המשפט, בו ישנה וקיימת האפשרות למשלוח הודעת צד ג' באופן אוטומטי (בתביעות אזרחיות רגילות), בהליך תביעה הנידון בבית הדין האזורי לעבודה יש צורך בקבלת רשותו של בית הדין למשלוח הודעת צד ג', וישנם תנאים שונים שרק בהתקיימם תותר משלוח הודעה זו. עיון בתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), תשנ"ב-1991 (להלן: "תקנות בית הדין לעבודה") מעלה כי אין כל התייחסות בתקנות אלה למשלוח הודעת צד ג', זאת בשונה לקבוע בתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984 (להלן: "תקנות סדר הדין האזרחי").

ב.    הייחודיות במשלוח הודעת צד ג' במשפט העבודה

4.       יובהר, כי בשל העובדה שאין בתקנות בית הדין לעבודה התייחסות למשלוח הודעת צד ג', הלכה למעשה אין לצד בהליך השיפוטי זכות קנויה למשלוח הודעה זו לצד הרלבנטי. מכאן עולה, שאם צד מסוים עושה דין לעצמו ובפועל מגיש הודעת צד ג' לבית הדין לעבודה וממציא אותה ישירות לצד ג' ישנה סבירות גבוהה שבקשתו תמחק מייד, מן הטעם שכלל לא ביקש את רשותו של בית הדין לעבודה.

5.       תקנה 216 לתקנות סדר הדין אזרחי קובעת כי:

"בתובענה שנפתחה במסירת כתב תביעה והוגש בה כתב הגנה, רשאי נתבע ליתן לכל אדם, לרבות אדם שהוא בעל דין בתובענה, הודעה לצד שלישי במקרים אלה:

(1)    כשהנתבע טוען נגד הצד השלישי שהוא זכאי להשתתפות או לשיפוי ממנו בשל כל סעד שייפסק נגדו בתובענה;

(2)    כשהנתבע טוען נגד הצד השלישי שהוא זכאי כלפיו לסעד הכרוך בנושא התובענה והוא בעיקרו כסעד שמבקש התובע;

(3)    כששאלה או פלוגתה בין הנתבע לצד השלישי הכרוכה בנושא התובענה היא בעיקרה כזו השנויה במחלוקת בין התובע לנתבע, ומן הראוי שתיפתר גם ביניהם לבין הצד השלישי".

מנוסח התקנה עולה, כי ניתן ליתן הודעת לצד שלישי אם עילת ההודעה, ועילת התביעה נובעות ממערכת עובדתית אחת, ומתעוררת שאלה או פלוגתא משותפת, שמן הראוי להכריע בה גם כלפי הצד השלישי.

6.       כנטען לעיל, למרות שאין כל התייחסות למשלוח הודעה לצד שלישי בתקנות בית הדין לעבודה, אימץ זה את תקנה 216 לתקנות סדר הדין האזרחי בהתאם לסעיף 33 לחוק בית הדין לעבודה, תשכ"ט-1969 (להלן: "חוק בית הדין לעבודה") הקובע כי:

"בכל עניין של סדר דין שאין עליו הוראה אחרת בחוק זה או בתקנות לפיו, ינהג בית הדין בדרך הנראית לו טובה ביותר לעשיית משפט צדק".

לאור נוסחו הרחב של סעיף 33 לחוק בית הדין לעבודה נתקבלה בפועל הפרקטיקה של משלוח הודעת צד ג' בהליך הנידון בפני בית הדין לעבודה, אולם בכך לא סגי. (ראו: דב"ע לא 19-0 שלמה בלנגה – המוסד לביטוח לאומי, פד"ע ב' 14; דב"ע נב/3-3 סרבניק – הוכמן, פד"ע כד 188; דב"ע נב/60-3 ההסתדרות הכללית – יורם ברזילי, פד"ע כ"ג 475, 427; בש"א (ת"א) 3635/07 ארבל הנדסה וקבלנות בע"מ נ' זכריה כלפיא (13.03.07)).

7.       עוד נקבע בפסיקה, כי תנאי הכרחי להיעתר לבקשה למשלוחה הודעה לצד ג' בבית הדין לעבודה, הינו שהמחלוקת בין הצדדים (הנתבע וצד השלישי) תהא מצויה בסמכותו של בית הדין לעבודה. משלוח הודעת צד ג' אפשרי בבית הדין לעבודה אך מקום בו לבית הדין יש סמכות לדון בתביעה כלפי אותו צד שלשלי. המבחן לקיום הסמכות כאמור הוא האם היתה לבין הדין סמכות לדון בתביעה שבין הצד המבקש משלוח ההודעה לבין הצד השלישי, לו הוגשה היא במישרין כלפי אותו צד שלישי כנתבע. מכאן שרק אם יש לבית הדין לעבודה סמכות עניינית לדון בתביעה בין צדדים אלה, אילו היתה מוגשת כתביעה נפרדת בפני עצמה, תותר מהגשת הודעת צד ג'. (ראו: בר"ע (ארצי) 206/07 קדם הדרכות (2002) בע"מ – יואל שי (07.06.07); ע"ע (ארצי) 1229/01 מכבי שירותי בריאות – וקסלר, פד"ע לז 241, 247 (להלן: "וקסלר") ע"ע (ארצי) 755/05 סעיד עבד אל חאק – ועדה מקומית לתכנון ובניה "גליל מזרחי" (18.10.06)).

8.       בנוסף, נקבע בפסק דין וקסלר כי בכל מקרה יש לבדוק האם התרת ההודעה לצד ג' אינה מרחיקה לכת אל המעגל החיצוני שמעבר לגבולות סמכותו העניינית של בית הדין לעבודה, שאם אכן הדבר לא תותר משלוח ההודעה.

9.       לפיכך, בטרם הגשת בקשה למשלוח הודעת צד ג' לבית הדין לעבודה, יש לבחון היטב האם טיב הטענות והעילות המשפטיות בין מבקש משלוח ההודעה לבין צד ג' עצמו נמצאים בסמכותו של בית הדין לעבודה לפי סעיף 24 לחוק בית הדין לעבודה, שאם לא כך הדבר, יהיה על מבקש ההודעה להגיש בסוף התביעה הנידונה בפני בית הדין לעבודה, תביעה אזרחית רגילה כנגד אותו צד ג' ממנו הוא דורש להיפרע ולקבל פיצויים, ושאותו כאמור לא יכל לצרף כצד שלישי להליך הדיוני בפני בית הדין לעבודה. (ראו בעניין: בש"א (י-ם) 1084/07 הסניגוריה הציבורית-מדינת ישראל נ' חברת כח אדם כפיר (07.02.08); בש"א (י-ם) 1963/06 נידר חברה לבניין ולפיתוח בע"מ נ' ERBASI LEVENT ואח' (07.09.06)).

10.   פעמים רבות מוגשת בקשה למשלוח הודעה לצד ג' לבית הדין לעבודה כאשר מתעוררת מחלוקת בדבר זהות המעביד או בדבר מהות העסקה המשותפת. במצב זה ניתן כאמור להגיש בקשה למשלוח הודעת צד ג' אך ניתן בנוסף או אף במקום, להגיש בקשה לצירוף בעל דין להליך לפי סעיף 18 לחוק בית הדין לעבודה. יודגש, כי לבית הדין עצמו ישנה גם הזכות להורות על דעת עצמו ובלא הגשת בקשה מסוימת מטעם הצדדים על צירוף בעל דין נדרש להליך. (ראו: דב"ע נג/200 מועצת פועלי רמת השרון – יצחק בן דוד (20.02.95); בש"א (י-ם) 1011/08 אילנה רווה נ' חג'יר מג'די (12.03.08)). יוצא אפוא, שניתן גם לצרף את בעל הדין להליך וגם לבקש רשות ואישור למשלוח הודעת צד ג' כנגדו.

ג.   סוף דבר

11.   מן המקובץ לעיל, עולה ברורות השוני בין משלוח הודעת צד ג' בהליך אזרחי בבית המשפט לבין משלוח הודעת צד ג' בהליך המתנהל בבית הדין לעבודה. בעוד שבהליך האזרחי אין צורך בבקשת רשות כלשהי לגבי משלוח הודעת צד ג', בכפוף למועדים הקבועים בתקנות סדר הדין האזרחי וסוג ההליך, בהליך דיוני הנידון בפני בית הדין לעבודה ישנו צורך לקבל רשות מבית הדין טרם משלוח הבקשה לצד השלישי.

12.   לכן, מומלץ תמיד לבדוק האם ישנו מקום להגשת בקשה למשלוח הודעת צד ג' כנגד מאן דהוא בתביעה הנידונה בפני בית הדין לעבודה, והאם לבית הדין ישנה סמכות עניינית לדון בטענות שיועלו כנגד צד ג'. הגשת בקשה למשלוח הודעת צד ג' שממנה עולה שאין סמכות לדון בעניין לבית הדין לעבודה ו/או משלוח הודעת צד ג' ללא אישורו של בית הדין, יתכן ויביאו לחיוב המבקש או השולח בהוצאות על ידי בית הדין, אם למשיבים לבקשה ואם לאוצר המדינה, ככל שלא נתבקשה כלל תגובת המשיבים.

13.   בנוסף, מומלץ מבחינה מעשית לצרף לבקשה למשלוח הודעת צד ג' את הודעת צד ה-ג' עצמה, כך יהיה בידי בית הדין להתרשם מן הטענות לגופן בהודעה עצמה, וייתכן וטענות אלה יצודדו במסקנתו להתיר את משלוח ההודעה, אך אין חובה לנהוג כך וניתן להמתין להוראותיו של בית הדין.

האמור במאמר זה אינו מהווה תחליף לקבלת ייעוץ משפטי פרטני ומתאים או חוות דעת משפטית. האחריות בשימוש על הנאמר במאמר הינה על המשתמש בלבד.