גם חצופה וגם פועלת בניגוד להנחיות המפקח 

לפני יותר מעשר שנים, הוציא המפקח על הביטוח הנחיה, האוסרת על חברות הביטוח לחדש אוטומטית פוליסות ביטוח.

ההנחיה פורסמה באתר משרדנו תחת הכותרת חידוש אוטומטי של פוליסת ביטוח.

"האופציה של הארכת חוזה הביטוח", הדגישה ההנחיה, "נתונה אך ורק למבוטח ועל כן אסור למבטחת או לסוכן הביטוח לחדש למבוטח את חוזה הביטוח באופן "אוטומטי"... אשר על כן, "כל הארכה של תקופת הביטוח טעונה הסכמה בכתב של המבטח".

חברות הביטוח התבקשו להפיץ את ההנחיה בקרב עובדיהן ובקרב סוכני הביטוח.

מפסק דין שנתנה השופטת כוכבה לוי מבית משפט השלום בתל אביב מתברר כי הנחיות לחוד ומציאות לחוד.
לשולחנה של השופטת, הגיעה תביעה שהגישה חברת הביטוח הפניקס נגד אופיר סולימן חייט.

חייט, טענה הפניקס, נותר חייב פרמיית ביטוח עבור פוליסת ביטוח רכב.

אומנם ביטחתי את רכבי אצל הפניקס שנה קודם לכן, הודה חייט, אך עבור תקופה זו שילמתי את מלוא הפרמיה ולא נותרתי חייב להפניקס מאומה.

חוב הפרמיה הנטען, חזר חייט והדגיש, הינו עבור פוליסה לשנת ביטוח נוספת, שחודשה על ידי הפניקס ללא הסכמתי ומבלי שביקשתי.

לא רק שלא ביקשתי מהפניקס לחדש את פוליסת הביטוח לעוד שנה, הוסיף חייט, אלא שעבור אותה תקופה בדיוק ערכתי פוליסה בחברה אחרת.

הוא שקרן, הוא שקרן, טענה הפניקס וניסתה לערער את מהימנות גרסתו של חייט.

אולם השופטת לוי מצאה כי דווקא גרסתו של חייט אמינה.

מנגד ודווקא ביחס לעדה מטעם הפניקס, רונית אשר, פקידה בסוכנות הביטוח א. מרחבי, קובעת השופטת כי גרסתה "אינה אמינה עליי מכל וכל".

השופטת מדגישה כי הגם שחייט טרח והמציא לבקשת הפניקס אסמכתא על עריכת פוליסה אחרת לרכבו לתקופה זהה בחברת הביטוח הראל, לא נתקררה דעתה של הפניקס.

הפניקס, כותבת השופטת בפסק הדין, "ראתה לעצמה את החוצפה להמשיך ולנסות ולהוליך את התובע בדרך חתחתים בדרישה שימציא לה קבלות בגין תשלום מלוא הפרמיות לחברת הביטוח הראל כתנאי למחיקת החוב".
דרישה זו של הפניקס, קובעת השופטת, הייתה שלא בדין ושלא בזכות.

הפניקס, מוסיפה השופטת וקובעת, ערכה חידוש אוטומטי של פוליסת הביטוח בניגוד להנחיית המפקח על הביטוח האוסרות חידוש אוטומטי של פוליסת ביטוח.

תביעתה של הפניקס נדחתה אפוא והיא חויבה לשלם לחייט הוצאות משפט בסך 1,000 ש"ח.

התוצאה נכונה, אולם בעצם, למה שחברות הביטוח לא ינסו את מזלן בבית המשפט תמורת סכום הוצאות כל כך זניח?

7.7.2011 מסמך 877