מי מאיתנו לא מכיר/זוכר את תקופת השידוכים, ישנם כאלה שהתקופה הזו נסחבה להם כמה שנים כמו שרות צבאי, יש גם כאלה שזכו שההכרזה של ארבעים יום קודם יצירת הוולד, תפסה אותם מוכנים ליום המיוחל, ולא היו צריכים לעבור את כל דרך הייסורים, הוייא דה לרוזה הזאת, שלפעמים במקום ארבעים יום נהפכה לאחרים לארבעים אובייקטים, אני אישית זכיתי לקפיצת הדרך, זה הלך במידי, חלק מנוהל השידוכים הוא, שהפגישות המתקדמות נערכות בלובי של בתי מלון, הזוג עדיין לא מכיר אחד את השני, לא רגילים, היא מהסמינר, הוא מעולמה של ישיבה, המלצר ניגש, שואל מה תזמינו, יצביע הבחור בג'נטלמניות מעושה, אם יש לו, לעבר המיועדת, וימליץ לשאול אותה קודם, ברוב המקרים היא תבקש קולה דאייט, הוא קולה רגיל, כי מי סופר קלוריות בישיבה, החשבון שיגיע יעמוד על סך ממוצע של שלושים וחמש שקלים לא כולל טיפ,
כשאני הייתי בתקופה המביכה הזאת, ברוך השם היא הייתה אצלי קצרה מאד, לפני שיצאתי לפגישה מבית הורי, הייתי עובר את בדיקתה המדוקדקת של אימי, שהקפידה על זווית העניבה, והאם הקנייט'ש בכובע לא מוגזם, היה אבא מלווה אותי במדרגות עד למטה, היה מתקרב אלי לטווח אפס כממתיק סוד, לוחש לי בהצלחה, ושתזכה להקים בית נאמן בישראל, תוחב לכיס חליפתי, אלף ש"ח !!! תמיד אמרתי אבא זה מוגזם, העלות היא שלושים וחמש ש"ח , מספיק לי מאה, היה משיב אבא בטון של מרצה לפיננסים "כשיש כסף בכיס מדברים אחרת"
חלפו להם שנים רבות מאז, ילדיי כבר בפתחו של עולם השידוכים, אני את המשפט הזה זוכר, חרות לי במוח, אבל תמיד מנקרת בי השאלה, מאיפה הייתה לו את התובנה הזאת, הרי הוא לא איש עסקים, לא הבין במדדי בורסה, ולא ברצועות אלכסון, בשבילו הנגיד פישר, זה איזה פקיד אפור באוצר, הוא היה נגד קפיטליזם, לעולם לא הלך למסעדה, תמיד אמר, מה רע באוכל שלא אמא, שצריך לבזבז כל כך הרבה זמן, בהלוך חזור, בהמתנה בתור למנה, כל עולמו היה תורה, תלמידיו, חיבוריו, ספריו, אז לכל הרוחות מאיפה באה לו היציאה הזאת, איך הוא ידע, איך הוא הבין לנפש הרווק שלו, אבל עם תוצאות לא מתווכחים, כולנו חמישה ילדים, התחתנו במסלול המהיר, כנראה שהשיטה נכונה, אני רוצה במאמר המוסגר להעמיד דברים על דיוקם, אבא לא היה איש עשיר, משכורת של שכיר, עם השלמות שונות, ואלף שקלים בשבילו, לפני למעלה מעשרים שנה, היו הון עתק, אבל מה לא עושים בשביל שהילדים יתחתנו, ולזכות בנכדים .
כל דרשן המכובד לדבר בסעודת שבע ברכות, אחרי פתיח כמו שלי, היה שואל, מה זה קשור לחתן ולכלה, כאילו דא, למה הבאתי את נושא השידוכים לכאן, הרי אין עשן בלי אש, אני אולי לא נביא, אבל בטוח גם לא טיפש, אז כך, איש מכירות שיוצא לפגישה עם לקוח חשוב מאד שיגיע מצוייד כהלכה, עם כל הערכה, דהיינו, אם הפגישה על חידוש עסקה, תגיע עם דו"ח גיול מהנהלת חשבונות על מצבו הנוכחי, צילום של ההזמנה הקודמת שהלקוח חתם עליה בעבר, חשבונית מס/קבלה על כמה תשלומים הוא שילם את העסקה הקודמת, דוגמת מוצר, פרופיל חברה הנמצא בתוך פולדר, אם לחברה שלך יש מתנות לחלוקה, תביא איתך, כלי כתיבה, כל זה צריך להיות מוכן אצלך, לפני שאתה יוצא מהרכב שים לב שהכל איתך בצמוד, שלא תרוץ לי באמצע הפגישה, להביא את זה או את זה מהרכב,
בהרבה פגישות שהייתי נוכח, אני חש את הברוך, כשאיש מכירות שואל את הלקוח, סליחה יש לך עט - כדי שאמלא את ההזמנה, תגיד אתה חייב לנו כסף, או שסגרת את התשלום של השוטף שישים, ו/או באמצע הפגישה, הוא נזכר ששכח את פנקס ההזמנות ברכב, יתכן והפסדת את המומנט, בתרבות העסקית של האמריקאיים, הלקוח היה מסוגל להפסיק את הפגישה ולומר לך, אם לחברה שלך אין עט לתת לך, אני מאד חושש שהם גם לא יספקו את הסחורה שאני משלם עליה עכשיו, אני לא מעוניין לעבוד איתכם,
נכון אנחנו לא באמריקה, אנחנו במזרח תיכון חדש, מעורבב, אבל עם הצלחות לא מתווכחים, כבר אמרנו למעלה, אם המשק שלהם כזה מוצלח, כנראה שהניאונסים האלה חשובים להצלחה, חסידים הראשונים היו שוהים שעה אחת לפני התפילה, אני מצפה שאיש מכירות, יכין עצמו לפגישה חמש דקות קודם, כדי שכל המסמכים יהיו אצלו, מתוייקים בצורה מכובדת.
כשיש את כל חומר ביד, וכל המידע אצלך בראש, אתה מדבר אחרת, השליטה בפרזנטציה תזרום לך והדרך לעסקה קצרה יותר, אם אתם מטילים ספק במה שאני אומר, תשאלו את אבא שלי, בהבנתו העסקית "הרחבה" הוא גילה רק לי בסוד "כשיש כסף בכיס מדברים אחרת"
אבי בנטוב - סמנכ"ל רשת קו עיתונות דתית הכותב הינו סמנכ"ל ברשת העיתונים הגדולה בציבור החרדי המונה למעלה מעשרה עיתונים בתפוצה ארצית של למעלה מ-200 אלף עותקים! הכותב מתמחה בתחום השיווק כעשרים שנה, מרצה במכללות לפרסום ושיווק, בעל טור במוסף "ביזנס" ומגיש פינה ברדיו קול ברמה, בתוכנית פרסום ושיווק, ומופיע ברשימת כותבי המאמרים של אתר האינטרנט , "כיכר השבת"