עכשיו כשהזומבה נהייתה חברתה הטובה של המתעמלת הממוצעת הבה וניבחן מה יש שם וכיצד אפשר לשפר את יכולתינו בשיעור. רמת המורה לזומבה: הםרמטר החשוב ביות הוא המורה. אם המורה אינו או איננה מספיק מיקצועיים וסלבניים סביר להניח שתחוו יותר תיסכול מהנאה. מאחר ומדובר בתנועות שלעיתים אינן פשוטות ומורכבותן דורשת הסבר נילווה והדגמה ברורה, לא כל מורה לזומבה יתעקש על הנקודות הללו. לא כולנו נולדנו רקדניות ורקדנים והקורדינאאציה שלנו לעיתים איננה מרקיעה שחקים, ולכן יש צורך בסבר ברור של התנועות. רצף הריקודים בשיעור זומבה: לעיתים ישנו מספר רב של ריקודים וקשה לזכור כל ריקוד וריקוד למרות החזרה על הריקודים משיעור לשיעור. לכן חשוב לבצע מספיק חזרות בכל ריקוד כך שכל תנועה ותנועה בריקודי הזומבה יחוזרו על עצמן מספיק פעמים. מנגנון ההבנה שלנו את התנועה מתחדד ככל שחוזרים עליו יותר פעמים. אין ספק שצריך לאזן בין חזרה מוגזמת של ריקוד לבין חזרה מלמדת ופורה ריכוז וקורדינאציה בשיעור זומבה: אין ספק שהזומבה מצריכה ריכוז בשיעור, ריכוז היא תכונה שניבנית ומשתפרת עם הזמן גם אם זה לא נראה כך, כמו כן, קורדינאציה. כל אחד מביא את יכולותיו לשיעור ואת רמת הקורדינאציה שלו אך גם קורדינאציה ניתנת לשיפור עם הזמן. לעיתים הזומבה יכולה להיות מעייפת ומטישה אך עם הזמן הגוף מתרגל ולומד לעמוד בעומס של השיעור. אין ספק שאם תשלבי את שיעור הזומבה עם שיעור שמייצב את הגוף תוכלי להחזיק יותר מעמד בשיעור.
המאמר נכתב על ידי סטודיו חן לפילאטיס, פילאטיס לנשים בהריון ווזומבה ברמת גן
מרכז לפילאטיס, פילאטיס לנשים בהריון, יוגה, וזומבה רמת גן, בניהולו של חן גיברשטיין
