הפסיכולוגיה החיובית חשובה למי שרוצה להיות אופטימי 

אתם יודעים מי זה מרטין סליגמן?

הוא מרטין סליגמן דוקטור לפסיכולוגיה ופסיכולוג אמריקאי שהופתע מאוד שבחרו בו לראשות ארגון הפסיכולוגים האמריקאי.
(הוא קצת פסימיסט, ולא האמין שזה יכול לקרות).
השינוי שחולל מרטין סליגמן בפסיכולוגיה היה המעבר מהתמקדות בפתולוגיות הפסיכולוגיות של בני האדם, להתמקדות ביכולות ובחוזקות שבאדם.
ד"ר מרטין סליגמן הפסיכולוג שהצליח להביא את הפסיכולוגיה החיובית לקידמת הבמה של הפסיכולוגיה בעולם.

במחקרים שהוא ביצע בתחילת הקריירה שלו, הוא גילה שאפשר ללמד כלבים להיות מיואשים, אך אפשר גם ללמד אותם לחזור ולהאמין שוב באפשרות שניתן לשנות את מצבם. הכלבים למדו שוב שפעולות שהם מבצעים יגרמו לשינוי, למשל לעבור מעל מחיצה נמוכה כדי לא להרגיש בזרם החשמלי שהיה במקום שבו הם שכבו. נכון, זה היה אכזרי גם בעיניו. הכלבים התחילו לעשות במקום לשכב בפינה מובסים. הפעולה שיזמו הכלבים הוכיחו שהיתה בהם 'אמונה' שניתן לשנות את מצבם.
ללא ראיית הסיכוי בשינוי המצב לטובתם, הכלבים לא היו טורחים אפילו לנסות.
ראיית האפשרות הטובה, גלומה בגישה האופטימית לחיים. גם בחייו של כלב.
הוא לימד אותם להיות אופטימיים.

כעבור כמה שנים חוקרים אחרים מצאו שבני אדם מתנהגים בידיוק אותו הדבר. 
גם בני-אדם יכולים ללמוד להאמין שניתן לשנות את המצב, גם אנחנו יכולים לחזור, או ללמוד, להיות אופטימיים.
הוא עבד עם ילדים שחונכו בשיטות של 'חשיבה חיובית' שלא הועילה להם, ולימד אותם להכיר, לחזק ולהשתמש בחוזקות שלהם.
כשהוא איתר את חשיבות האופטימיות הוא בחר לעבוד עם קהל שהאופטימיות חשובה מאוד לתוצאות שלו ולהמשך תיפקודו- סוכני ביטוח חיים.
אתם יכולים לתאר לעצמכם כמה קשה להיות סוכן ביטוח?
סוכן ביטוח מקבל המון  סירובים במהלך יום עבודה שלו. המון אנשים אומרם לו 'לא'. אז יש סוכנים שיכולים להמשיך-ולהמשיך לפנות ללקוחות חדשים עד שמישהו יגיד להם 'כן', גם אם עוברים חודשיים עד ל'כן' הזה. 
ויש סוכנים שקשה להם להתמודד עם יום אחד שבו שמעו רק 'לא'.

מה עושה את ההבדל הזה בין הסוכני-הביטוח?
האם אפשר ללמד אם את המתייאשים מהר, להחזיק מעמד ואפילו לפרוח עד שישמעו את ה'כן' המיוחל, ה'כן' שמשמעו הצלחה ועוד כסף בחשבון הבנק?
אתם בוודאי יכולים לתאר לעצמכם כמה חשוב לסוכן ביטוח להיות אופטימי. 
כשהוא אופטימי קל לו הרבה יותר להתמודד עם הסירובים שהוא שומע מהמון לקוחות?
אתם בוודאי מבינים שגם לחברת הביטוח חשוב שהסוכנים שלה יהיו אופטימיים.
ובוודאי שגם לסוכנים עצמם, באופן אישי זה חשוב מאוד, כי אחרי יום עבודה מתסכל הם חוזרים הביתה, והכי חשוב שהם יחזרו הביתה ויכלו 'להיות בבית', לחיות את חייהם, וגם להיטען בכוחות שיאפשרו להם לחזור מחר לעבודה, ואולי לשמוע עוד 'לא'.
ד"ר מרטין סליגמן לימד את הסוכנים הפסימיים להיות יותר אופטימיים. הוא עזר להם באופן אישי. והוא עזר גם לחברת הביטוח, אבל יותר מכל הוא עזר למי שרוצה למצוא את הדרך הכי יעילה להצלחה בכל התמודדות, להצלחה בחיים, ולהוספת איכות ואפילו כמות לחיים.

כן, מרטין סליגמן היה הראשון לקבל עמדה חשובה, לעמוד בראש ארגון הפסיכולוגים האמריקאי, עמדה שאפשרה לו להביא את האופטימיות בפרט, ואת הפסיכולוגיה החיובית בכלל, לקידמת הדיון הפסיכולוגי הרציני.
בזכותו של מרטין סליגמן עלה מאוד קרנה של החיוביות בכלל והאופטימיות בפרט, והובנו חשיבותם ותרומתם לחיים שלנו.
הוא סלל את הדרך לעוד מחקרים וחוקרים שמתמקדים בחשיבותה ובתרומתה לאיכות החיים שלנו.
כן, אופטימיות בפרט, והפסיכולוגיה החיובית בכלל, עוזרת לנו לראות ולהתמקד 'במה שיש ברשותנו' עכשיו. הוא הפך את הכיוון של כל ענף הפסיכולוגיה.

ד"ר מרטין סליגמן מצא שההבדל העיקרי בין שתי הקבוצות.
הסוכנים האופטימיים מטיבם שיכולו לקבל הרבה סירובים ועדיין להמשיך לפנות ללוקחות חדשים, ובין הסוכנים שהתייאשו בקלות, הוא בצורה שבה הם הסבירו לעצמם את הסיבה לסרוב, ל'לאו' שקיבלו, ובין הדרך שבה הם הסבירו לעצמם את התשובות החיוביות שלהן הם זכו. הדרך שבה הם הסבירו לעצמם את ההצלחות שלהם. והדרך שבה הם הסבירו לעצמם את הכישלונות ואת חוסר ההצלחה שלהם.
הנה מה שמצא מרטין סליגמן, שבעזרת חוקרים ופסיכולוגים נוספים -הגדירו ההבדל:

כשקורים דברים רעים:
הפסימי מסביר לעצמו את הכישלונות שלו, ככישלונות האישיים שתלויים רק בו, תמיד. שקרו תמיד, שימשיכו לקרות ואף פעם אין לו ולא תיהיה לו שליטה עליהם או על הסיבה שבגללה קרו. הפסימי לוקח את הכישלונות שלו מאוד אישית. את כל הכישלונות.
האופטימי רואה את הכישלונות כחולפים, מעברו הוא זוכר בעיקר את הצלחות. את הכישלונות הוא תולה בנסיבות חיצוניות לו. ובעתידו הוא צופה הצלחות. לכישלון ולחוסר ההצלחה הוא נותן משקל מועט יחסית בחייו.

כשקורים דברי טובים:
האופטימי ייקח אותם אישית. :-). הם תמיד קרו והם ימשיכו לקרות בזכותו.
הפסימי יראה אותם כפי שהאופטימי רואה את הדברים השליליים שקורים לו, כפי האופטימי רואה חוסר הצלחה: הפסימי רואה דברים טובים כחולפים וכבלתי תלויים בו ובמעשיו. אין לו שליטה על הדברים הטובים, הם לא תלויים בו, ביכולותיו ובכישרונותיו.

כמובן שבכולנו יש מהפסימי ומהאופטימי.

השאלה היא מה אנחנו יותר. אפשר למדוד את זה.
שאלונים כאלו נמצאים באתר של ד"ר מרטין סליגמן. והם יאפשרו לכם העריך את מידת האופטימיות/ פסימיות שלכם בתחומי חיים שונים.
מה שנפלא, כזכור, הוא שניתן לשנות את מידת האופטימיות שלנו.
כמובן שאני יוצאת מתוך ההנחה שאתם כמוני, רוצים לחיות את החיים שלכם כטובים.

כן, ניסויים הוכיחו את זה, וכאן מגיעה הפסיכולוגיה החיובית לחלק המעשי שלה.

למה כדאי להיות אופטימיים?

• האופטימיים חיים חיים ארוכים יותר ומהנים יותר.
• האופטימיים  מחלימים מהם יותר ובקלות רבה יותר ממחלות. ובכלל- מתמודדים בקלות וביתר הצלחה עם משברים וקשיים ואתגרים.
• כי אופטימיים נהנים יותר מהחיים, הם יודעים למצוא בהם את מה שטוב.
• אנשים אופטימיים הם אנשים נחמדים יותר, ונעים יותר להיות בחברתם.
• הנקודה הישראלית: ד"ר טל בן-שחר, שהיה המרצה המבוקש ביותר בכל תולדותיה של אוניברסטית הרוורד. חי ועובד היום בארץ.
ופרופסור אורן קפלן- שמתמקד גם הוא בתחום הפסיכולוגיה החיובית, מרצה ומלמד.  

היום קיבלתי ציטוט יפה: פסימיסט רואה בהזדמנות קושי, אופטימיסט רואה בקושי הזדמנות'- וינסטון צ'רצ'יל. 
ידעתם שוינסטון צ'רצ'יל אובחן כבעל אישיות דו-קוטבית, כלומר, הוא הכיר את שני הצדדים היטב.

אני עוזרת לאנשים להיות אופטימיים. אמנם אני מציעה את שרותי לאנשים שפגשו סרטן, אך יחד עם זאת מאמינה בכל ליבי שהאופטימיות חשובה בכל שלב בחיינו, וגם מי שלא פגש סרטן יכול למצוא באופטימיות את הכלי החשוב ביותר לחיים מלאים, מספקים ומתגמלים.