מי שיודע להפוך השקעה של 60,000 ש"ח להון של כ 2,500,000 ש"ח (ריאלי - ללא התייחסות למדד!) בתקופה של 40 שנה, לא צריך להמשיך לקרוא את המאמר הבא.
ע"פ מחקר שפורסם באתר בנק ישראל (02/2007) נמצא ששכרו הממוצע של בעל תואר ראשון גבוה בכ 30% משכרו הממוצע של בוגר תיכון. הדוגמא מוצגת בסכומים "עגולים" לשם הפשטות והבנת העיקרון. שכר בוגר תיכון - 7,000 ש"ח, שכר בוגר תואר ראשון ש"ח 9,100, הפער - 2,100 ש"ח לחודש.
בהנחה ושנות העבודה הן מגיל 25 עד גיל 65 (40 שנה) הפער בשכר הוא כמיליון ש"ח. (2,100*12*40)
אם נחשב את הפער תוך התייחסות לנושא הריבית (ריבית דריבית) נמצא שהפער האמיתי הוא כ 2.5 מיליון ש"ח בריבית של 4% ריאלית לשנה. אם נשנה את הריבית ל 5% או 3% נמצא שהפער עולה ל 3 מיליון ש"ח או יורד ל 2 מיליון ש"ח בהתאמה.
עלות שנת לימודים לתואר ראשון היא כ 15,000 ש"ח ומשך הלימודים הסטנדרטי הוא 3-4 שנים. העלות הנדרשת היא 45,000-60,000 ש"ח. כיצד מכינים סכום כזה לילד ?
אפשרות א' : ביום הלידה מפקידים בחיסכון יעודי 10,000 ש"ח (מתנות ברית/ה?) ובנוסף מפקידים כל חודש 100 ש"ח נוספים עד גיל 21. בגיל 21 יש לילד כ- 60,000 ש"ח.
אפשרות ב' : לא מפקידים סכום חד פעמי, אבל מגדילים את סכום ההפקדה החודשית ל 150 ש"ח. גם באפשרות זו מגיעים לכ- 60,000 בגיל 21 של הילד.
ניתן כמובן לשחק עם המספרים וגם במקרה של התחלה מאוחרת יותר, ניתן להגיע ליעד ע"י הפרשות מתאימות. בחישוב מתמטי קר ניתן להגיע למסקנה שאפילו הלוואה למטרת לימודים - הופכת לכדאית...
הערה : הפער בין בוגר תיכון לבוגר תואר ראשון אפילו גבוה בהרבה מכיוון שההפרשות הפנסיוניות לבוגר תואר ראשון, גבוהות בהרבה מאשר ההפרשות לבוגר תיכון. כל עוד אין פנסיית חובה אחידה, לחלק גדול מבוגרי התיכון אין פנסיה (או לא מלאה) בעוד שאצל בוגרי תואר ראשון המצב טוב בהרבה.
הערה : הדוגמא מתייחסת להבדל בין בוגר תיכון לבוגר תואר ראשון. כמובן שיש הבדלים נוספים בין בוגר תיכון לחסר השכלה ובין בוגר תואר ראשון לבוגר תארים מתקדמים...
מסקנה : אם משהו עדין לא דאג לחיסכון להשכלה גבוהה לילדיו,
זה הזמן למחשבה שנייה...
ע"פ מחקר שפורסם באתר בנק ישראל (02/2007) נמצא ששכרו הממוצע של בעל תואר ראשון גבוה בכ 30% משכרו הממוצע של בוגר תיכון. הדוגמא מוצגת בסכומים "עגולים" לשם הפשטות והבנת העיקרון. שכר בוגר תיכון - 7,000 ש"ח, שכר בוגר תואר ראשון ש"ח 9,100, הפער - 2,100 ש"ח לחודש.
בהנחה ושנות העבודה הן מגיל 25 עד גיל 65 (40 שנה) הפער בשכר הוא כמיליון ש"ח. (2,100*12*40)
אם נחשב את הפער תוך התייחסות לנושא הריבית (ריבית דריבית) נמצא שהפער האמיתי הוא כ 2.5 מיליון ש"ח בריבית של 4% ריאלית לשנה. אם נשנה את הריבית ל 5% או 3% נמצא שהפער עולה ל 3 מיליון ש"ח או יורד ל 2 מיליון ש"ח בהתאמה.
עלות שנת לימודים לתואר ראשון היא כ 15,000 ש"ח ומשך הלימודים הסטנדרטי הוא 3-4 שנים. העלות הנדרשת היא 45,000-60,000 ש"ח. כיצד מכינים סכום כזה לילד ?
אפשרות א' : ביום הלידה מפקידים בחיסכון יעודי 10,000 ש"ח (מתנות ברית/ה?) ובנוסף מפקידים כל חודש 100 ש"ח נוספים עד גיל 21. בגיל 21 יש לילד כ- 60,000 ש"ח.
אפשרות ב' : לא מפקידים סכום חד פעמי, אבל מגדילים את סכום ההפקדה החודשית ל 150 ש"ח. גם באפשרות זו מגיעים לכ- 60,000 בגיל 21 של הילד.
ניתן כמובן לשחק עם המספרים וגם במקרה של התחלה מאוחרת יותר, ניתן להגיע ליעד ע"י הפרשות מתאימות. בחישוב מתמטי קר ניתן להגיע למסקנה שאפילו הלוואה למטרת לימודים - הופכת לכדאית...
הערה : הפער בין בוגר תיכון לבוגר תואר ראשון אפילו גבוה בהרבה מכיוון שההפרשות הפנסיוניות לבוגר תואר ראשון, גבוהות בהרבה מאשר ההפרשות לבוגר תיכון. כל עוד אין פנסיית חובה אחידה, לחלק גדול מבוגרי התיכון אין פנסיה (או לא מלאה) בעוד שאצל בוגרי תואר ראשון המצב טוב בהרבה.
הערה : הדוגמא מתייחסת להבדל בין בוגר תיכון לבוגר תואר ראשון. כמובן שיש הבדלים נוספים בין בוגר תיכון לחסר השכלה ובין בוגר תואר ראשון לבוגר תארים מתקדמים...
מסקנה : אם משהו עדין לא דאג לחיסכון להשכלה גבוהה לילדיו,
זה הזמן למחשבה שנייה...
דורון גילשטרום הינו יועץ לכלכלת המשפחה.
