ישנה התכללות של דמויות מקראיות בדמותו של משיח.
משיח עתיד לתקן את חטא אדם הראשון [נזר הבריאה]
ולהחזיר את העולם למצבו הנשגב כפי שהיה קודם החטא
בו השכינה היתה בגילוי בארץ, בגן העדן, בסוד "ונהר
יצא מעדן להשקות את הגן".
במעמד הר סיני העולם היגיע לשלימות התקון של חטא עץ הדעת
ועקב חטא העגל ושבירת לוחות ראשונים היתה הסתלקות
השכינה והרע התערב בטוב.
משיח כולל באישיותו את דמויות האבות ובהם אברהם
ועובר כמוהו עשרה נסיונות [לך לך מארצך,כבשן האש, העקידה]
כאשר קרבן הפסח הוא למעשה משל למשיח בן יוסף שנעקד
בעוונות העם [בראשית אותיות ברא- תיש הוא אילו של יצחק
ע"פ תיקוני זהר] ובא למעשה לכפר ע"י ייסוריו על עם ישראל.
משיח בן יוסף נהרג במלחמות על קדוש ה' [ברית בין הבתרים
כמובא "ויהי השמש לבוא ותרדמה נפלה על אברם והנה אימה
חשכה גדלה נפלת עליו"], קם לתחייה זוכה לגילויים מן העולם
הבא כאמור באבות "שהטעימן הקב"ה מעין עולם הבא",
כמובא בתהילים "נפשי ישובב ינחני במעגלי צדק למען שמו"
ואז מתגלה כמשיח בן דוד [משה שבדור] ומביא את הגאולה השלימה.
בתקופתו של משיח בן יוסף מתעורר הרצון העליון כיוון שהגיעה
עת הגאולה, אבל אז אין השעה כשירה מצד המקבלים ולכן מידת
הדין מתגברת בעולם, ואז כל אחד מישראל מחויב לדבוק בצדיק
הדור על מנת להחדיר ולהעצים כוחו ועבודתו, כמובא תנו עוז
לאלהים, ורק כאשר הוא מתגלה כמשיח בן דוד מתממש הרצון העליון
ובאה הגאולה בכח רזי תורתו כאמור "תורה חדשה מאתי תצא".
שמעון טל רז
