הורה יוזם ומוביל:
הורה לילד ראשון מתמודד עם נושאים רבים שלא התנסה בהם קודם. הורה מוביל, הורה יוזם, שלא רק מגיב ומכבה שרפות, הוא הורה שגם בתהליך הגמילה התנהל באותו האופן. כאשר ילדו יגיע לגיל המתאים לא יפעל באופן ספונטני אלא יגלה אחריות כלפי התהליך, הוא יקרא חומר בנושא, התעניין וידע לתכנן את התנהלותו מתוך למידה, הבנה, ובחינת אחת הגישות בתחום, על מנת שיוכל להעביר לילד מסר ברור ולא מזגזג. ולכן כאשר ילדו יפנה אליו בנושא הוא כבר ידע איך להגיב. חשוב שהורה יבין שיש לו תפקיד מרכזי באופן שבו יחווה הילד את תהליך הגמילה, העצמאות, הדימוי העצמי והיחס של הילד לנקיון.
תיאום ציפיות ושיתוף והתייעצות עם מטפלת או גננת:
כדאי לשתף ולהתייעץ ולתאם ציפיות עם המעורבים בחיי הילד ולבדוק יחד את מידת הבשלות של הילד לגמילה:
האם הילד בשל מבחינה מוטורית (יודע ללכת לבד, להוריד מכנס לבד, לפתוח חיתול..)
האם הילד בשל מבחינה קונטיבית (מודעות לעשיית צרכים בעת המעשה, יכולת להבין את התהליך, בעל יכולת לקבל הוראות?)
האם הילד בשל מבחינה מילולית: יכול לתאר את מה שהוא מרגיש (רטוב לי) , מביע רצון לעשות פיפי בשירותים?
האם הילד בשל מבחינה רגשית: מידת היכולת של הילד להתמודד עם תסכולים בהתאם לגילו, האם הילד מבקש לעשות דברים לבד? ומראה סימני עצמאות? רוצה לאכול לבד, להתלבש לבד?, האם הילד מסוגל לחלוק דברים לאחרים? עד כמה הוא רכושני לדבריו (ישפיע עד כמה יוכל להיפרד מצרכיו)?עד כמה יוכל להתמודד עם כישלון? ?
לאחר השיתוף וההתייעצות עם הגננת או המטפלת חשוב לתאם ציפיות על האופן שבו התנהל תהליך הגמילה. שיתוף פעולה בין הגורמים הנמצאים במגע עם הילד חשוב להצלחת תהליך הגמילה.
שיתוף התייעצות ותאום צפיות עם הילד:
במידה והילד לא מביע רצון להיגמל וההורה חושב כי הילד בשל לתהליך, הוא יכול לשתף את הילד במחשבה " אני חושב שאתה כבר בוגר ויכול להיפרד מהחיתול ולעשות פיפי וקקי כמו אבא ואימא", חשוב לשמוע מה הילד חושב על הנושא ובמידה והילד מתנגד בתוקף לתהליך כדאי לחכות ולהמתין עם הגמילה עד שלב שבו הילד יהיה מוכן לשתף פעולה. זכרו, ככל שהילד בשל יותר וגדול יותר סביר להניח שהתהליך יעבור ביתר קלות.
למרות שגיל הגמילה הוא תלוי תרבות, גיל הגמילה המקובל בארץ נע בין שנה וחצי לשלוש. כדאי להכין את הילד מראש מה עומד לקרות בתהליך, מתי מתחילים, כיצד התנהל, ולהכין אותו לכך שהוא עלול לפספס. תאום הצפיות יוצר ביטחון וודאות אצל הילד ויכול לתרום להצלחת תהליך הגמילה. באופן כללי ילד שמשתפים אותו, מתייעצים ומתאמים איתו צפיות מרגיש חשוב, אהוב, בעל ערך וכל אלו יחד מחזקים את תחושת השייכות שלו למשפחה, מעלים את הדימוי העצמי שלו ותורמים ליחסים טובים עם ההורים.
בחירה:
הבחירה היא עוד כלי שימושי שבאמצעותו הילד ירגיש משמעותי, חשוב, עצמאי, ויחד עם זאת חשוב לזכור שהבחירה היא בתוך גבולות שקובע אותם ההורה האחראי והבוגר.
לדוגמא: אפשר ללכת עם הילד לבחור יחד את הסיר לפי הצבע שהוא רוצה.
דוגמא נוספת: את תהליך הגמילה כדאי להתחיל בקיץ בסוף שבוע או ברצף אחר של ימים שבו ההורים יכולים לשהות עם הילד למשך זמן ארוך. לכן אפשר לשאול את הילד האם אתה רוצה להתחיל את התהליך בבוקר או בצהרים? אני מזכירה כי גמילה היא תהליך של שליטה על הצרכים, וככל שהילד יגלה שליטה בתהליך כך התמודד טוב יותר עם תהליך השליטה ביציאותיו.
עידוד:
העידוד הוא כל דבר שמעלה את הערך העצמי של הילד בעיני עצמו וגורם לו להרגיש בעל יכולת. העידוד הוא כלי מרכזי בדרכי החינוך המועילים על פי התיאוריה האדלרינית, הוא כלי מרכזי התומך בבניית דימוי עצמי חיובי של ילד.
ילד זקוק לעידוד בכל עת, אך בעיקר ברגעים בהם הוא נכשל. לכן בתהליך הגמילה שבמהלכו ישנם הרבה פספוסים ונסיגות, תפקיד ההורים הוא לעודד את ילדם, לחבר אותו לכוחות שלו, להראות לו את ההצלחות שלו, את הדרך שהוא עשה.למרות שהילד לכלך את המכנסים בקקי, למרות שהשטיח נרטב, למרות שבדיוק הם יצאו מהבית בלי בגדים להחלפה, או למרות שהם אמרו לילד שנייה קודם שילך לשירותים. דווקא ברגעים אלו שהילד לא יצליח להתאפק, שהוא נכשל שהוא יודע שההורים מאוכזבים ממנו, חשוב לחזק אותו ולעודד אותו, על מנת שיחזור להאמין ביכולת שלו להצליח בתהליך, היחס והתגובה של ההורים לכישלונות ישפיעו מאוד על הדימוי העצמי של הילד. בנוסף כדאי לחזק את הילד גם כאשר הוא מצליח בתהליך.
לקריאת המאמר המלא ולמאמרים נוספים היכנסו לאתר מכון אדלר פסיכולוגיה חיובית, הומניסטית, חברתית .
