מאמנים שימו לב: גם בספורט - בנים ממארס, בנות מוונוס 

המאמנים מבולבלים לעיתים קרובות כאשר עליהם לעבוד עם הבנות. עם כל הניסיון שלהם בספורט, לעתים קרובות אין להם מושג מה הבנות רוצות מהם.

 זהו נושא חשוב עבור אימון יעיל וצריך להיות מובן: הבנות שונות מן הבנים, ורוצות דברים שונים מהמאמן שלהן. הדבר נכון גם לגבי אנשים המלמדים מוסיקה, מחול, אמנויות הבמה, וכדומה.

תחילה, והכי חשוב, הבנות רוצות שתבין מי הן כאדם, לא רק כספורטאיות. הן צריכות לפתח ולקיים מערכת יחסים איתך. מערכת זו יכולה להיות מושגת בקלות בכך שתשאל אותן על תחומים אחרים בחיים שלהם, כמו בית ספר, טיולים, משפחה ...

בנות מעדיפות שיטת אימון דמוקרטית יותר. מה שקורה לעתים קרובות הוא שילדה מוכשרת המובילה את הדירוג בענף הספורט שלה, יכולה לעזוב את הספורט כי היה לה מאמן שאין לו מושג שהיא אומללה. בגלל שכיום עדיין מלמדים בנות כי הן צריכות להיות נחמדות, לחייך ולעבוד על מערכת היחסים, קשה להן לחלוק על דעת המאמן בגלוי. בנות רוצות לדעת ולהבין מדוע הן נדרשות לבצע פעולות מסוימות. ככל שהספורטאית יכולה להיות חלק בהליך קבלת ההחלטות בקבוצה וככל שהמאמן מבין איך היא חושבת, הוא יכול לענות טוב יותר לצרכים הספציפיים שלה.

לבנות יש לעיתים בעיה להבחין בין ביקורת אובייקטיבית וביקורת אישית. אתה יכול לבקר את חבטת גב היד של ילד והוא יידע שאתה מדבר על חבטת גב היד שלו. אם אתה מבקר חבטת גב היד של ילדה יש סיכוי טוב שהיא תחשוב, "המאמן לא אוהב אותי." אז אתה חייב להיות זהיר מאוד באופן מתן המשוב. זכור, הבנות בדרך כלל הן המבקרות הגדולות ביותר של עצמן, משוב יותר מדי שלילי יכול לפגוע בביטחון העצמי שלהן.

אם המאמנים יכולים להבין טוב יותר את הצרכים הספציפיים של בנות ולהבין שהן באמת באות מוונוס, הבנות יגשימו את עצמן יותר ותפחת נטייתן לנשור מן הספורט.

נכתב על ידי ד''ר אלן כ''ץ