קופות הגמל והמודל הצ'יליאני
קופות הגמל הן מכשיר פיננסי לגיוס הון בידי הציבור כאשר הוא מיועד למטרות חיסכון מונחות מטרה ספציפית אשר מעודדות על ידי הממשלה באמצעות הטבות מס בצד העמית ופטור ממס על הרווחים והריבית בצד התאגיד המפעיל . במהלך השנים התפתחו קופות הגמל ממספר מצומצם של קופות וחלופות למגוון רחב של מכשירים העונים לדרישות מגוונות והנותנים פיתרון לכל סוגי האוכלוסייה מקופות גמל לחיסכון טהור ועד לחיסכון לגיל פרישה באמצעות קצבה חודשית שהוא סכום הכנסה קבוע למשך זמן ארוך . קופות הגמל שיפרו את התנאים לחוסכים ומביטוח בסיסי המאפשר לחוסך חיסכון בלבד הן מעניקות היום ביטוח רחב מאוד הכולל הבטחת הכנסה ושאירים ומתאימות את עצמם לעמיתים . קופות הגמל הן מכשיר פיננסי מקביל לתוכניות חיסכון כאשר הן לחיסכון לטווח קצר עד בינוני באמצעות קופות הגמל להשתלמות ולטווח בינוני דרך קופות הגמל לתגמולים ובנוסף לכך לטווח ארוך כאשר מדברים על פוליסות ביטוחי מנהלים וקרנות הפנסיה.
בעקבות המשבר הכלכלי העולמי פורשים רבים, כמו חוסכים רבים אחרים, הדירו רגליהם מכל אפיק השקעה הכולל בתוכו מניות. בבואם לבחון את רמת החשיפה שלהם לתנודות בשוק ההון הם נטו להסתכל על שיעור המניות באותה קופת הגמל או באותה קרן השתלמות בהתעלם משאר נכסיהם, מה שגרם להם לקבל תמונת מצב שגויה אשר בעקבותיה קיבלו החלטות שגויות. לצורך ההמחשה, גם אם מרכיב המניות בקופת הגמל של הפורש הינו בשיעור של 50%, ייתכן שכאשר הוא יבצע חישוב פשוט של ממוצע משוקלל של שיעור המניות מכלל הנכסים שלו, לרבות חסכונות אחרים, נכסי נדל"ן ונכסים אחרים, הוא יגיע מהר מאוד למסקנה ששיעור החשיפה שלו למניות נמוך בהרבה אפילו ממה שהוא זקוק לו כמנוע צמיחה לעתיד.
המודל הצ'יליאני הושק בצ'ילה בתחילת שנות ה-,2000 במטרה להתאים את רמת הסיכון לגיל החוסך. המודל היה המשך לרפורמה הפנסיונית בצ'ילה שהחלה בשנת 1981 שעיקרה הפניית החיסכון לטווח ארוך אל גופים פרטיים , המתחרים ביניהם , המפוקחים ע"י הממשלה והמנהלים את החיסכון הפנסיוני עבור החוסך. זאת בניגוד למודלים מערביים אחרים לפיהם עיקר החיסכון הפנסיוני הוא במסגרת תנאי עבודה והקשר בין מעסיק לעובד. המודל מחלק את החיסכון הפנסיוני ל-5 מסלולים, הנבדלים זה מזה ברמות הסיכון, כלומר בשיעור האחזקה במניות ובנכסים מסוכנים, לעומת שיעור האחזקה בנכסים בעלי סיכון נמוך. כל החוסכים משויכים לאחד המסלולים הללו, המדורגים בין A ל-A) E הוא המסלול המסוכן ביותר, ו-E הוא המסלול בעל הסיכון הנמוך ביותר,( לפי החלוקה לקבוצות גיל. המודל הצ'יליאני נובע, ככל הנראה, מהדעה הרווחת כי ההשקעה במניות מניבה את התשואות הגבוהות ביותר לאורך זמן, ולכן ברירת המחדל של החוסכים הצעירים היא מסלול המאפשר חשיפה גבוהה למניות. מנגד, הצורך העיקרי של חוסכים מבוגרים - המתקרבים לגיל שבו יזדקקו לכספי החיסכון הפנסיוני - הינו שמירה על הערך הקיים. לכן הם משויכים אוטומטית למסלול בעל אחוז נמוך יותר של נכסים מסוכנים, אשר מורכב בעיקר מנכסים בעלי סיכון נמוך.
עבודה סמינריונית מלאה בנושא נמצאת באתר עבודה טובה
מאגר עבודות אקדמיות הכולל עבודות סמינריוניות מוכנות לסטודנטים
www.avodatova.co.il מאגר עבודות אקדמיות הכולל עבודות סמינריוניות מוכנות לסטודנטים
