אוטוטו בת ארבעים - רשימת מה עליי להספיק 

רוצה לכתוב אותי כנה והגון. הוגן וישר.
רוצה להעביר אותי דרך מילים כך שכל מי שיקרא אותי ירגיש את עוצמת האותיות המצטרפות למילים ההופכות למשפטים נפלאים.

בדצמבר הקרוב ימלאו לי ארבעים ויש לי תוכניות שקורמות עור וגידים. אני נרגשת נורא, כאילו ולרגע חזרתי להיות הילדה ההיא הג'ינג'ית עם הנמשים שרק לפני שבוע ספרה את הימים מתי יגיע גיל עשרים..

אומרים שאם אתה מתכנן בלב עדיף שתגיד בקול רם, אם אתה אומר בקול רם עדיף כבר שתרשום, ברגע שאתה מעביר את רחשי הלב וכותב את התוכניות זה כאילו ויצרת הסכם שלך מול עצמך לקיים/לבצע את הכתוב.

אז אוזרת אומץ והנה הרשימה מה אני רוצה להספיק לפני שימלאו לי ארבעים השנה.

רוצה לרקוד בגשם עירומה - סתם...זה ישאר בגדר חלום עד עשרים שנה..:))

רוצה לצנוח בחוף הבונים, להרגיש איך זה להיות בנסיקה , לתת לו ללב לפרפר בתוך החדרים לעצור את הנשימה להרגיש את העור נצמד לעצמות להקשיב לשקט צורב בך זכרון בכל המקומות.
רוצה להרשם ללימודים, נרשמתי לקורס קצר אבל זה לא מספיק, אני רוצה משהו ארוך טווח, משהו שקשור בטיפול באנשים.
רוצה להאריך ציפורנים, לדעת פעם אחת בחיים מה מרגישים כשמורחים לק ולקנות לעצמי פצירה בפעם הראשונה.
רוצה לקנות אדניות לאדני החלונות במטבח שלי, יש לי חלונות גדולים ובכל פעם שאני עוברת ליד המשתלה אני מספקת לעצמי אינספור תירוצים למה לא כדאי לבצע עצירה...
רוצה לשתול בערוגה שלי עגבניות שרי, בזיליקום ואתרוגים ולהיות שם כשהכל צומח (!)
רוצה לעשות משהו עם הכתיבה. לאגד את כל הרישומים לחלק אותם לקטגוריות ונושאים ולשלוח לעורכים
רוצה לאכול גלידה ב- 14 טעמים !
רוצה לנסוע לניו-יורק בנובמבר מתנת יומולדת שלי לעצמי.
רוצה לבכות. דמעות אמיתיות כאלה. רטובות. דמעות מביכות אותי, אני שומרת אותן לשע"ח אבל בא לי נורא להוציא ממני בכי נקי מעמקי הנשמה.
רוצה להגיד "אני אוהבת אותך" בלי לפחד שהנה משהו רע קורה ולוקח ממני את כל הטוב הזה, (כשרע לפחות לא צריך לפחד).

רוצה שבדצמבר מישהו ישאל "בת את כמה?" ואני אחייך ואשיב א-ר-ב-ע-י-ם
ואח"כ אסמן וי על אחרון הסעיפים , אקפל את הדף ואכניס אותו אל הכיס האחורי בגי'נס
שלי המשופשפים וארגיש כאילו ברחם שלי פורחים אלפיי פרחים!!