ילדים וכוכבים
לפעמים מה שקורה כואב, מזעזע, וחודר מעבר לשריון היישר לתוך המערכת הרגשית שלך ועושה בה שמות, שאתה רוצה לצעוק ולא יוצאת צעקה, לעצור את העולם כי הוא ממשיך להסתובב, כי אנשים ממשיכים כרגיל כאילו לא קרה כלום.
התסכול והצער מרקיעים שחקים, ונוחתים על הראשון שמגיע, שיוצר קשר, שנקרה בדרך, ללא קשר תמיד אליו, פשוט כי היה שם.
זה בערך מה שקרה אני משערת לפני מספר ימים כששלחתי פוסט, מבלי לדעת על נגיעה אישית של אחד החברים באסון בו נדרס ילד בנתניה בכביש המהיר.
תגובתו באינסטינקט ראשון הממה אותי.....כאילו בלי מילים מאשים את העולם ואותי כחלק ממנו שמסתובב כרגיל, חי, נוהג כאילו לא קרה דבר – כי עבורו, באותו רגע, הכאב כה גדול שהוא אינו רואה דבר חוץ ממנו, הכול מתגמד.
זה גם מפחיד ומלחיץ עד מוות. לכל אחד יש אסונות שמאיימים עליו יותר בשל דאגה ליקיריו שלו, ומערערים עליו את עולמו. לאבד ילד זה אכן דבר נורא ובלתי נתפש, אסון שאינני מאחלת לאף אחד גם לא לאויביי.
ילדים ככוכבים
ילדים הם יצורים חדשים,
לבנים נקיים טהורים,
ניתנים לנו כמשמורת,
מנצנצים זוהרים ככוכבים.
לפעמים יש מקרים,
אסונות נוראים וקשים,
חלק מהכוכבים נופלים,
השמיים אותם חזרה לוקחים.
ואין אסון מזה גדול ותנחומים,
לאוהבים, למשפחות האבלים,
זו לא דרך טבע, מהלך רגיל בחיים,
להורים לשכול ילדים.
זכרו זאת בערכאות שופטים,
כשאתם פוסקים לגבי מתעללים,
אבות מכים ורוצחים, הקלות בעונשים,
עבירות תנועה, ונהיגה פרועה בכבישים.
זכרו אל תשכחו את הדברים,
שאב-סב מצהיר לגבי ילדה,
שכמו שקית חלב פירק אותה,
ואם שראתה בה בעיה שיש לפתרה.
יש אסונות שנורא שקורים,
אך ניתן למנוע דברים מכוונים,
לא לשכוח את גילויי האלימות,
עוד כשהם מקרים קלים וקטנים.
הילדים כחסרי ישע אחרים,
לשלם את המחיר ראשונים,
זכרו זאת לפני שהפכו למקרים קשים,
חייהם, כן, גם בידיכם שלכם מופקדים.
אל תתנו בשל אי זהירות,
יותר מדי בקלות או מקריות,
לשמים להחזיר לעצמו כוכבים,
תנו להם לגדול קצת יותר בטוחים.
הופיע במקור כולל תמונות ולינקים בבלוג שלי כאן
http://cafe.themarker.com/post/2265603/
התחברות אל בע"ח במקום לשלוט בהם מרוממת אותנו לכוכבים (ברברה קלו הנד) http://cafe.themarker.com/user/114149/ bonbonyetta@walla.co.il