על הצעת החוק והדיון בערוץ 1 בנושא: חזקת הגיל הרך 

ביום שלישי האחרון, 12.07.2011, התקיים במסגרת התוכנית "פוליטיקה" בערוץ הראשון, דיון בנושא הצעת החוק של ח"כ יוליה שמאלוב ברקוביץ' לביטול חזקת הגיל הרך.

בכל שנה, כ-10,000 זוגות בישראל מתגרשים וכתוצאה מכך מתפרקות המשפחות שהקימו בני הזוג הנפרדים. בשל פירוק התא המשפחתי מתעורר הצורך להסדיר נושאים שונים, בין היתר, שאלת המשמורת על ילדיהם המשותפים של בני הזוג הנפרדים. חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות תשכ"ב 1962 (להלן: "חוק הכשרות"), קובע את חזקת הגיל הרך, היינו, שילדים עד גיל 6 יהיו אצל אמם ככל שאין סיבות מיוחדות הסותרות את החזקה. הלכה למעשה הורחבה החזקה באמצעות פסיקת בתי המשפט אשר נוטים להקנות את המשמורת על הילדים המשותפים של בני הזוג הנפרדים, לאם.

מציאות משפטית זו, איננה נותנת בהכרח מענה לשינויים חברתיים – תרבותיים בכלל ולאלה שמתרחשים ביחסיהם של אבות וילדיהם, בפרט, בהיות אבות רבים מעורבים כיום בכל תג ותו בחיי ילדיהם, תוך תרומה מלאה לגידולם וחינוכם של הילדים.

על רקע זה, הוקמה בשנת 2006 ועדה ציבורית אשר נועדה לבחון מחדש את הכללים הקבועים בחוק הכשרות בכל הקשור לשיתוף ולחלוקה של האחריות ההורית בעת הגירושין של ההורים ולאחריהם, דגש הושם על בחינת הצידוק להמשך תחולתה של חזקת הגיל הרך. המלצת הביניים של הועדה היתה שיש לבטל את חזקת הגיל הרך ולקבוע את משמורת הילדים באופן פרטני בהתאם לנסיבותיו של כל מקרה ומקרה. ארגוני נשים ביקרו המלצה זו, בין היתר בטענה, כי בכך מוקנה כלי מיקוח נוסף בידי הגברים לשיפור עמדות ולסחטנות בהליך הגירושין ובהסכם גירושין.

מנגד, נטען, כי עקרון טובת הילד מחייב דווקא בחינה עניינית של שאלת המשמורת, בכל מקרה ומקרה וכי הכרעת מחלוקות בשאלה זו, תחת חזקה, חזקת הגיל הרך, הינה לא שוויונית וחסרת אחריות.
כעו"ד ותיק המתמחה בתחום המעמד האישי, אני נוטה להסכים עם עמדתה של פרופ' פנינה קליין, כלת פרס ישראל לחינוך וראש הועדה לגיל הרך, אשר לקחה חלק בדיון שנערך בתוכנית, לפיה, לא ניתן להחליט בהכללה כי רק האם או רק האב הם הנכונים לגידול ילדים. כל מקרה צריך להבחן לגופו. מעורבותם של שני ההורים בחייהם של הילדים היא נדרשת והכרחית וההחלטה למי מהם תימסר המשמורת על הילדים צריכה להתקבל בהתבסס על חוות דעתם של גורמים מקצועיים. בנוסף, אני מאמין כי באמצעות הליך של גישור, יוכלו בני הזוג הנפרדים להגיע להבנות ולהסכמות, בשאלת המשמורת, בהתאם לאורח החיים שניהלה המשפחה לפני המשבר והפרידה, באופן שהקשיים והטלטלה שעוברים ילדי בני הזוג הנפרדים בעטיים של הגירושין, ימוזערו עד כמה שניתן.

הכותב הוא עו"ד לגירושין, עורך דין לדיני משפחה