יחד עם זאת, רובנו נמצאים במסגרת חיים מסוימת ולא תמיד אנו יכולים לשנותה באופן מיידי או לא תמיד רוצים לאבד את מה שיש לנו כי אנו רואים את ההשגים בצד הכשלונות. המציאות שלנו היא התוצאה שאיתה עלינו להתמודד. הרבה פעמים אנו נאלצים לעשות דברים בניגוד לרצוננו החופשי למשל, בעבודה כאשר מטילים עלינו משימה שלא לרוחנו, בזוגיות כשעלינו לוותר על חלום וכד'. נראה שהמציאות מכילה טוב ורע. רע וטוב. אם כך, איך נרגיש חופשיים?
חוק הבחירה מלמד אותנו להגיע להחלטה מתוך הכרה וידיעה שלכל החלטה יש תוצאה כלשהי. לא תמיד אנו יודעים מה תהייה התוצאה אך, ככל שנחזיק באמונות תומכות ומעודדות כוח הבחירה שלנו יגדל וישרת אותנו לטובתנו כלומר, כאשר אנו מגיעים להחלטה מתוך כבוד לחלקים השונים שבנו, אנו מסוגלים להתמודד עם הבעיות שתתעוררנה כי החלטנו בצורה מודעת ושלמה וכאשר האמונות תומכות ומעודדות אפשר להפיק תועלת מכל מצב. זו לקיחת אחריות אישית המעצימה אותי ואת סביבתי.
בצורה הזו, הנסיבות שעד כה "נכפו" עלינו מקבלות משמעות אחרת ובמקום לחיות בספק המתמיד האם אנו עושים נכון, האם בחרנו נכון, האם יש לי הרס עצמי או האם אני שונה ולכן, לא הולך לי, אנו מבינים שיש לנו את יכולת הבחירה ועל ידיה אנו יכולים לשנות את תחושת חוסר האונים. כלומר, להגיב.
לכל אחד מאיתנו אנרגיה יצירתית ואפשרות לבטא את עצמנו. איך אנו עושים זאת, בדרך חיובית או שלילית, זה תלוי בנו. כאשר האדם לא מודע לאפשרות הבחירה הוא נתון תחת פחדים, חששות, ספקות ותחושה שהנסיבות נכפות עליו. ככל שנעריך את יכולת הבחירה נוכל לשלוט באנרגיה היצירתית ובאופן בו אנו מבטאים את עצמנו בכל רגע ומצב וכך, על ידי ביטוי עצמי, תחושת חוסר האונים הופכת ללקיחת אחריות אישית.
אנרגיה יצירתית שלא באה לידי ביטוי יוצרת לחצים שאנו מרגישים כמכאובים פיזיים, רגשיים ורוחניים. האנרגיה היצירתית באה לידי ביטוי בכישורים שלנו בדרך החיובית או השלילית.
למשל, אדם עם כושר ביטוי יכול להיהפך לנוכל או איש מכירות. זריזות ידיים יכולה להתאים לקוסם או לכייס. דימיון מבורך יכול להמציא פטנטים או לתכנן שוד מורכב.
כאשר מבינים את יכולת הבחירה והדרך בה אנו מתעלים את האנרגיה היצירתית אנו יכולים לסייע לעצמנו ולאחרים ולקבל תגמולים במקום עונשים. לתת כי נהנים מהנתינה עצמה. להיות חופשיים במסגרת הפיזית.
חוק הבחירה מלמד אותנו שהבחירה שלנו נותנת את הטון והצורה של המשכיות הנסיבות.
אנו מבטאים את האנרגיה הרגשית שלנו על ידי מגוון הרגשות שקיימים בנו. כאשר יש חסימה בביטוי הרגשות עלולים לסבול מבעיות שונות בגרון, בקיבה ובמערכת העיכול, הגב התחתון, כאבי ראש, מתח ונוקשות בשרירים ועוד. רכישת הרגלים חדשים לביטוי עצמי יביאו לריפוי הגוף ושחרורו ממעצורים ומכאובים.
חשוב לבטא את עצמנו בפני אנשים ולא רק בדרך של אומנות או יצירה פיזית אלא במלל, דיבור. ביטוי והקשבה ללא שיפוט והאשמה נותנים הרגשה של תמיכה והבנה. ביטוי חיובי כמו עידוד, תמיכה או אפילו שירה, מעשיר מלהיב ומעניק השראה. לקיחת אחריות אישית, חשיפה עצמית והודאה באמת הרגשית מעצימה ותומכת בנו ואילו ביטוי שלילי כמו קללות, תלונות ללא סוף והעברת ביקורת על האחרים, פוגע והורס כי אנו מרגישים חסרי אונים.
יש לבטא את כל הרגשות ללא שיפוט מחושב, האם הרגש שלילי או חיובי. לפעמים אנו כועסים וזה בסדר. הכעס כשלעצמו לא יכול להרוס. אם מדחיקים אותו אז הוא הופך להיות אנרגיה חסומה שעלולה להתפרץ והכעס הופך להיות לזעם בלתי ניתן לריסון. כלומר, כשאנו מבטאים את הרגשות השליליים שלנו אנו לא פוגעים באחרים. כשאנו מספרים לאחרים שנפגענו אנו לא הופכים לחלשים יותר. כשאנו מבטאים את עצמנו, אנו מאירים. נותנים מקום של כבוד לחלק שהיה "אסור". כלוא ואסור לביטוי.
ככל שנבטא את רגשותנו בצורה חופשית נלמד גם לומר אותם בצורה אסרטיבית ואף נגיע למצב שבו לא ניקח את הדברים באופן אישי, דבר שיביא לשיפור כל מערכות היחסים. וזה לא אומר שלא נרגיש יותר. זה אומר שנאמין בעצמנו, נדאג לעצמנו ונכבד את עצמנו ועל ידי כך נוכל גם להתנהג אל האחרים באותו היחס.
יש לנו אפשרות לבחור כיצד נגיב ונבטא את עצמנו וחוק הבחירה מלמד אותנו שהדרך בה אנו שופטים, כלומר מרשים או אוסרים על עצמנו להגיב, היא הנותנת את כוח החיים לדברים ואת הצורה בה הם יופיעו לנו בעתיד.
כאשר מרגישים מצוברחים, חשוב לתת ביטוי לרגש ולחוש אותו עד סופו, גם אם לא מבטאים אותו במפורש בפני אחרים בשלב ראשון, אלא ביני לבין עצמי, פשוט להניח להרגשה הרעה לשלוט בגוף ובמחשבות, לרחם על עצמי, להרגיש אבוד, חסר אונים ואפילו מסכן. זהו חלק השייך לבטוי הרגשי ללא שיפוט. כי אנחנו מחונכים לא לכעוס, לא לרחם על עצמנו ואפילו לא לבכות אלא להיות חזקים. להיות גיבורים. מה שאומר, שהחלש "אסור". לא טוב. החינוך הזה יוצר חסימות עצומות והכחשה של חלק ניכר מהרגשות שלנו.
לא ניתן להסביר רגש בצורה הגיונית. לכן, זה חסר טעם לשפוט את הרגשות. זה גם שולל את הזכות הבסיסית של האדם, להיות מי שהוא. לבטא את עצמו כמו שהוא וללא חשש מפגיעה.
כאשר אנו חווים את הרגש ונותנים לו ביטוי הוא מתפוגג, בדיוק כפי שאנו חשים התלהבות ממשהו ואחר כך חוזרים לשיגרה.
כל רגש שלילי או חיובי, מוביל אותנו לרגש שמכיל את כל הרגשות, האהבה הנובעת מהענקה.
לאחר שאנו מבטאים את עצמנו בצורה אסרטיבית אנו מגלים שהעולם לא התמוטט ואין חדש תחת השמש אך, יש חדש מעליה...
אביה הבר, מדריכה לפיתוח המודעות העצמית - לחיות של(ו)ם באמצעות יש מעין.
