ענני מחשבות קודחי מחות,
ערים אנשים – ישנים המה.
דאגות לבם עגות, לופתות נפשם.
הבינו!
דאגותיכם כצליפת שוט, באחורי הסוס הדוהר אל תהום חייכם...
הי אתה בן אדם, מה לך כי תעגום? מה לך כי תעצב נפשך על הבלים? מהלכים על האדמה, המות אורב. רצים, חשים – בורחים מעצמם.
מסמר ועוד מסמר – דאגה ועוד דאגה, בארון המתים שלכם.
נערו חוצנכם מן האין והיש, מן הפחד, החלי ואי שם בעתיד, ואולי, ומה יהיה...
הבינו!
דאגותיכם כצליפת שוט באחורי הסוס הדוהר אל תהום חייכם...
הסירו כבלים, השליכו נחשתים, חיו היום ולא מחרתיים. אין אתמול, אין מחר, יש היום. אין אתמול, אין מחר, יש עכשו.
הבינו!
דאגותיכם כצליפת שוט באחורי הסוס הדוהר אל תהום חייכם...
חיו פשוט, חיו בחיוך. הניחו לדואגים לאמלל את עולמם, לבכות את קיומם החולף כחץ מבעד לחלון הזמן.
שובר זה ה"חץ" אשלית חייהם וממשיך הלאה, בלא שום מודעות ובלא שום אכפתיות.
הבינו!
דאגותיכם כצליפת שוט באחורי הסוס הדוהר אל תהום חייכם...
דאגותיכם למחר, הורסות את היום. תסכולי העבר הורסים את לילותיכם. הניחו וינח לכם, שחררו ותשחררו. הניחו למחר לדאג לעצמו, דיו ליום צרתו.
שי וייסברג - קריאה אינה עוד פעולה, אלא דרך חיים 0523302660