אני לא אשכח את המשימה שניתנה לי בבי"ס ללימודי קאוצ'ינג.
מטרת המשימה הייתה לבדוק: איך אני מקבלת החלטה עם מי לצאת לדייט.
בחור טלפן אליי, פטפטנו, צחקנו וקבענו להיפגש באותו הערב.
אחרי המשימה, המאמן שאל אותי:
מאמן: ואיך הרגשת?
אני: הוא הצחיק אותי
מאמן: אבל איך את הרגשת?
אני: מה זאת אומרת? נו..הוא גרם לי לצחוק
מאמן: "אבל, אורלי, את, מה את הרגשת?
בום, אאוצ'
קלטתי כמה דברים בעקבות המשימה והשאלות של המאמן, אבל לעניינינו, הבנתי שאני לא יודעת לבטא את הרגשות שלי ואני פועלת בעיקר מהשכל וכדאי ורצוי שאלמד לשלב בין השניים.
לשמחתי גיליתי שאני לא היחידה שנופלת בזה ונשמתי לרווחה (:
גיליתי זאת אצל מתאמנים שלי, הנה כמה תשובות שקבלתי לשאלה - ו"איך הרגשת"?
"אני חושבת ש....", "הוא גרם לי לחייך", "אני מרגישה פראיירית", "לא יודעת איך אני מרגישה"
אלו תשובות שבאות מהשכל ומתחמקות מהשאלה.
בינינו, זה אפילו קורה לשלמה ארצי ששר: "יש לו דרכים משונות, לומר לך שהוא אוהב" (מתוך, "גבר הולך לאיבוד") "ושואל תרצי קפה, ומתכוון לומר אני אוהב" (מתוך, "איסלנד")
בואו נודה שלכולנו יש קושי לדבר על רגשות ולחשוף אותן, איזו הקלה!
הרגש לא בא מהשכל הוא בא מהלב. תשובה רגשית היא: "אני מרגיש עצב", ולא "אני מרגיש שבא לי לבכות".
פעמים רבות, אנחנו נותנים לרגשות "לעבור לידינו". רגשות הם אינפורמציה, חשובה לא פחות מזו הקוגניטיבית. רובנו לא ממש מבחינים בהם או מתייחסים אליהם. אבל הרגשות הם חלק חשוב מאיתנו, הם מגלים לנו דברים על הסיטואציה, על קשיים והרבה על עצמנו - ואם אנחנו לא מבינים את עצמנו, איך נוכל להתנהל באופן נכון, שלא לדבר על להבין אחרים?
הפחד מלהרגיש הוא אחד הפחדים הגדולים ביותר
רבים מפחדים שחשיפת רגשותיהם תתפרש לצד השני כחולשה.
"אנשים רבים גדלו וחונכו מבלי להכיר את רגשותיהם. כאשר שנאו, נאמר להם כי אינם אוהבים, כאשר פחדו נאמר להם כי אין ממה לפחד, כאשר כאבו, ייעצו להם לחייך", כך כתב הפסיכולוג חיים גינות, בספרו "בין הורים לילדים". גינות ממליץ לומר לילדים את האמת - שנאה היא שנאה, פחד הוא פחד, כאב הוא כאב.
רגש הוא האמת שלנו.
רגש הוא ממש אנרגיה. לפעמים אנחנו מרגישים משהו אבל לא יודעים לפרש זאת במילים. ואם אנחנו לא משחררים את האנרגיה אז היא נתקעת וגורמת לנו סבל.
על ג'קי מנחם, זוכה "האח הגדול 3" אפשר להגיד הרבה דברים, אבל היכולת שלו להביע את הרגש שלו במילים בשיחותיו עם נופר בצורה כל כך אותנטית, אמיתית ומהלב, בעיני ראוי להערכה. כשאנחנו לא נותנים ביטוי לרגש שלנו אנחנו בעצם דוחים את עצמינו וכאשר אנחנו חושפים את רגשותינו, אנחנו מביאים את עצמינו, את מי שאנחנו, זה יוצר קרבה, אינטימיות והרבה פעמים הזדהות.
יש לי הרגל לעשות גוגל כמעט על כל דבר, אחרי המשימה ההיא, חיפשתי קצת אינפורמציה ומצאתי את הטבלה שלפניכם המחולקת לרגשות נעימים ורגשות לא נעימים. הטבלה ממש עזרה למתאמנים שלי ולי, לבטא את הרגשות טוב יותר, להבין מה אני באמת מרגישה ואף, איך אני רוצה להרגיש בעבודה שלי, במערכות היחסים שלי וכדומה.
אז למה שלא נקל על עצמנו קצת וניתן לעצמנו להרגיש פחד, קנאה, עצב, כעס...
פשוט ניתן לעצמנו להיות אנושיים.
שמחה
אושר
הנאה
ביטחון
תקווה
התלהבות
גאווה
הפתעה
אהבה
חמימות
חיבה
קרבה
רגישות
התרגשות
שלווה
רגיעה
הקלה
סיפוק
נעימות
בלבול
מבוכה
היסוס
אי-נוחות
תדהמה
עייפות
חוסר סבלנות
שעמום
פחד
אשמה
בושה
דאגה
מתח
רוגז
עצבנות
כעס
לחץ
עצבות
בדידות
אכזבה
כאב
געגוע
אורלי אוזר - מאמנת צעירים אחרי צבא ומעלה לבחירות נכונות בחייםאורלי חברה בלשכת המאמנים בישראל. בעבר, מנהלת משאבי אנוש. בעלת תואר ראשון במדעי התנהגות התמחות במשאבי אנוש ותואר שני בייעוץ ופיתוח ארגוני. מתנדבת בעמותת "קו הזינוק" העוסקת ביצירת דור המנהיגות הבא של מדינת ישראל, דרך הכשרת צעירים איכותיים מהפריפריה הגאוגרפית והחברתית. אתר http://orlyozer.mypages.co.il/pages/662 לפרטים נוספים מוזמנים לפנות ישירות דרך מייל ozer.orly@gmail.com או טלפון 0522-445087
