כשהעלתי את השאלה הזו בפורום מדע, טכנולוגיה וטבע בפרש, קיבלתי המון תשובות: זה ידע, זה מציאת ביטויים מתמטיים לתיאור תופעות, ועוד. חלקן של התשובות קולעות יותר וחלקן קצת פחות.
דבר נפוץ הוא שהמדע נתפס אצל אנשים שונים בדרכים שונות, אולם הרבה פעמים אין לאנשים את הידע הבסיסי והמדוייק של "מה זה מדע".
אני מאמין, באופן כללי, שחשוב שאנשים לא ייחסו למדע יותר או פחות מהראוי (על כל ההצלחות אך גם המגבלות), אלא ידעו להתייחס נכון למדע ולעוסקים בו. לדעתי הידע "מה זה מדע" קריטי לכל אחד מאיתנו החפץ להפעיל חשיבה ביקורתית ואובייקטיבית ככל האפשר, במקרים בהם המדע מעורב.
לאחר שיצא לי להתקל עוד בטעויות בנושא, ומושם שהבנת הנושא נראית לי כ"כ חשובה, הגעתי למסקנה שראוי להבהיר את הנושא גם כאן:
מדע היא שיטה.
השיטה המדעית היא שיטה בעלת מספר שלבים, שחוזרים על עצמם:
-ביצוע תצפיות.
-העלאת השערה.
-בחינת ההשערה.
-בחינה חוזרת של התצפיות, התיאוריה*, וכל דבר אחר שקשור לשלבים הקודמים, כל הזמן.
*במינוח המדעי המקובל, רק אם וכאשר ההשערה עברה את הבחינה היא מכונה תיאוריה.
אפשר לכתוב אנציקלופדיות על כל אחד מהשלבים האלו (ואגב, יש אנשים שמחלקים את השלבים הללו לתתי-שלבים), דרכים שונות לבצע אותם, ודרכים לא נכונות לבצע אותן, מידת הוודאות הכרוכה בהם, כמה נידרש להשקיע בכל שלב, טרמינולוגיה (למשל במתמטיקה, בחינת ההשערה, שאפילו לא קוראים לה השערה, נעשית בצורה שונה מאד מאשר בפיזיקה), ועוד דברים רבים אחרים. אפשר גם להרחיב על השיטה ומטרתה (בכוונה כתבתי רק מה זה, ולא הרחבתי להגדרות מהסוג הקיים באנציקלופדיות).
אבל זה המדע. זה הכל.
לא פחות ולא יותר.
דבר נפוץ הוא שהמדע נתפס אצל אנשים שונים בדרכים שונות, אולם הרבה פעמים אין לאנשים את הידע הבסיסי והמדוייק של "מה זה מדע".
אני מאמין, באופן כללי, שחשוב שאנשים לא ייחסו למדע יותר או פחות מהראוי (על כל ההצלחות אך גם המגבלות), אלא ידעו להתייחס נכון למדע ולעוסקים בו. לדעתי הידע "מה זה מדע" קריטי לכל אחד מאיתנו החפץ להפעיל חשיבה ביקורתית ואובייקטיבית ככל האפשר, במקרים בהם המדע מעורב.
לאחר שיצא לי להתקל עוד בטעויות בנושא, ומושם שהבנת הנושא נראית לי כ"כ חשובה, הגעתי למסקנה שראוי להבהיר את הנושא גם כאן:
מדע היא שיטה.
השיטה המדעית היא שיטה בעלת מספר שלבים, שחוזרים על עצמם:
-ביצוע תצפיות.
-העלאת השערה.
-בחינת ההשערה.
-בחינה חוזרת של התצפיות, התיאוריה*, וכל דבר אחר שקשור לשלבים הקודמים, כל הזמן.
*במינוח המדעי המקובל, רק אם וכאשר ההשערה עברה את הבחינה היא מכונה תיאוריה.
אפשר לכתוב אנציקלופדיות על כל אחד מהשלבים האלו (ואגב, יש אנשים שמחלקים את השלבים הללו לתתי-שלבים), דרכים שונות לבצע אותם, ודרכים לא נכונות לבצע אותן, מידת הוודאות הכרוכה בהם, כמה נידרש להשקיע בכל שלב, טרמינולוגיה (למשל במתמטיקה, בחינת ההשערה, שאפילו לא קוראים לה השערה, נעשית בצורה שונה מאד מאשר בפיזיקה), ועוד דברים רבים אחרים. אפשר גם להרחיב על השיטה ומטרתה (בכוונה כתבתי רק מה זה, ולא הרחבתי להגדרות מהסוג הקיים באנציקלופדיות).
אבל זה המדע. זה הכל.
לא פחות ולא יותר.
הכותב בעל תואר ראשון במדע כללי מאוניברסיטת ת"א. כותב על נושאים מדעיים בבלוג לנושאי מדע ובפורום מדע, טכנולוגיה וטבע במערכת הפורומים "פרש" מאז אוגוסט 2002. מספר דברים שכתב הופיעו גם במקומות נוספים, בהם גם מדור מדע וטבע באתר ynet.