בקבוק אחד של דשן ודי
ד"ר איילין מלאווי
חקלאים ואגרונומים, שקיבלו את הכשרתם המקצועית בדרך המקובלת, מורגלים מן הסתם לחשוב ולדבר על דשנים במושגים של מסות. שכן דשן מגיע לשדה, בדרך כלל, כמטען גדול הגודש את המשאית כולה והחקלאים כבר מורגלים למטענים הללו, אותם מפזרים אחר כך על פני השטח ביד רחבה.
לכן, אם יבוא אדם ויציע לחקלאי מספר בקבוקים קטנים ויאמר, כי לפניו דשן חדשני המספיק למטע שלם, נחשוב, במקרה הטוב, שהאיש מתלוצץ ובמקרה הפחות מוצלח נחשוב, כי מדובר בשרלטן המנסה למכור לנו מקסם שווא.
עד כמה שהדבר עלול להישמע דמיוני, הרי שנעז ונאמר, כי על אף העובדה שקשה להאמין, הרי שבקרוב תתבצע כל פעולת הדישון... בכפית, או בטפטפת.
אני יודעת, שצריך לראות במו עיניים כדי להאמין. לראשונה השתמשתי בדשן הביולוגי, KF-20, בצמחים ביתיים, שגדלו בחממה. לאחר מכן הרחבתי את השימוש בו לעצים נדירים במטע הניסויי של קטורה, שרובם סבלו מחום, ממליחות ומיובש השוררים באזור הערבה. הצמחים הפגית באופן קבוע סדרה שלמה של סימנים, שמקורם במחסור בחומרים שונים והסימפטומים נראו לעין.
התחלתי לדשן את העצים הנדירים במנות קבועות מהחומר בפברואר 2003 והמשכתי עד לחודש יוני 2003. אני מרוצה מאוד מהתוצאה וכבר מתכננת להרחיב את השימוש בחומר לעוד כעשרה זנים נוספים, וכן להמשיך בסבב טיפול נוסף בעצים הנדירים.
מין הראוי להסביר מעט יותר מהו בעצם ה--KF20 , אותו קיבלתי מהחברה המשווקת V.G.I. מקיבוץ אייל. החומר הוא בעצם מעין דשן ביולוגי המיוצר על בסיס טבעי. בין היתר החומרים הוא עשוי גם מאצות ים. ה--KF20 פועל דרך מיקרו אלמנטים, ויטמינים ואנזימים. הוא נועד להפחית את השימוש המסיבי בדשנים כימיים. כך יחסוך החקלאי כסף רב.
כל מגדל מכיר בוודאי את הרוטינה על פיה נוהגים בחקלאות המקובלת, כשהגידול מקבל מנות גדושות של חנקן, זרחן ואשלגן. מה שלא כל כך ידוע הוא שהחקלאות המקובלת מזניחה מאוד את האלמנטים האחרים להם זקוק הצמח. ואם הדשנים הרגילים לא מספקים את הסחורה נהוג פשוט... לתת עוד דשן.
ולכן לא פעם אפשר לפגוש צמחים שאינם נראים בריאים על אף שדושנו כהלכה. שכן כל שיח זקוק בין 20-14 אלמנטים, שהוא לא מקבל אף פעם בדישון הרגיל וכן מקבל אותם KF - 20.
אוסף העצים הנדירים של קיבוץ קטורה נטוע על פני שטח של כשני דונם והוא רק חלק מחלקת ניסוי גדולה יותר המשתרעת על פני כמאה דונם. מקור רוב הצמחים מאיים במזרח הרחוק והם ניזונים שם ממקורות מים שהם למעשה רק מעטה דק של מים מתוקים הצף מעל מי תהום מלוחים. העצים גדלים בשטח שחמישים אחוז ממנו מוצל והאדמה וגם המים הם מלוחים עם רמת חומציות גבוהה.
דוגמה מעניינת לטיפול מוצלח היא בעץ מסוג סנטו, פרי אקזוטי שמקורו בפיליפינים. העץ הגדל אצלנו סבל מאוד בקיץ, כשעליו הפכו ללבנים כמעט. אחרי הטיפול בחומר אפשר היה להבחין בשינוי דרסטי, העלים החדשים שיצאו היו ירוקים יותר ועץ שהיה נתון בתרדמה עד אז החל לגדול. על העלים אובחנה תסמונת, שהיא תוצאה של מחסור באבץ ואחרי הטיפול גם היא נעלמה. את החומר ניסיתי על כחמישים מיני עצים והתוצאות היו יפות מאוד.
אני מתכננת להמשיך ולהשתמש ב-20KF - כתרסיס עלווה וכן לספק אותו בדרך ההשקיה כהספקה של מיקרו-אלמנטים לצמחים בצורה נוחה ושימושית.
לספקנים אני מציעה להתנסות בעצמם. ההשפעה של הדשן הביולוגי החדש הזה על הצמחים שלי הייתה מיידית וברורה.
חלקה הניסיונית של קיבוץ קטורה מתקיימת במסגרת מכון הערבה ללימודי הסביבה ומגדלים בה זנים חדשים של צמחי פרי, צמחי מרפה וצמחים נדירים. אנחנו בחלקת הניסיונות של קטורה היינו מוכנים לטעת פטאיה כשאיש כאן לא שמע עדיין על פרי המעניין הזה.
הכותבת: חברת קיבוץ קטורה ומנהל המטע הניסויי של מכון הערבה ללימודי הסביבה (AIES)
-סוף-
ד"ר איילין מלאווי
חקלאים ואגרונומים, שקיבלו את הכשרתם המקצועית בדרך המקובלת, מורגלים מן הסתם לחשוב ולדבר על דשנים במושגים של מסות. שכן דשן מגיע לשדה, בדרך כלל, כמטען גדול הגודש את המשאית כולה והחקלאים כבר מורגלים למטענים הללו, אותם מפזרים אחר כך על פני השטח ביד רחבה.
לכן, אם יבוא אדם ויציע לחקלאי מספר בקבוקים קטנים ויאמר, כי לפניו דשן חדשני המספיק למטע שלם, נחשוב, במקרה הטוב, שהאיש מתלוצץ ובמקרה הפחות מוצלח נחשוב, כי מדובר בשרלטן המנסה למכור לנו מקסם שווא.
עד כמה שהדבר עלול להישמע דמיוני, הרי שנעז ונאמר, כי על אף העובדה שקשה להאמין, הרי שבקרוב תתבצע כל פעולת הדישון... בכפית, או בטפטפת.
אני יודעת, שצריך לראות במו עיניים כדי להאמין. לראשונה השתמשתי בדשן הביולוגי, KF-20, בצמחים ביתיים, שגדלו בחממה. לאחר מכן הרחבתי את השימוש בו לעצים נדירים במטע הניסויי של קטורה, שרובם סבלו מחום, ממליחות ומיובש השוררים באזור הערבה. הצמחים הפגית באופן קבוע סדרה שלמה של סימנים, שמקורם במחסור בחומרים שונים והסימפטומים נראו לעין.
התחלתי לדשן את העצים הנדירים במנות קבועות מהחומר בפברואר 2003 והמשכתי עד לחודש יוני 2003. אני מרוצה מאוד מהתוצאה וכבר מתכננת להרחיב את השימוש בחומר לעוד כעשרה זנים נוספים, וכן להמשיך בסבב טיפול נוסף בעצים הנדירים.
מין הראוי להסביר מעט יותר מהו בעצם ה--KF20 , אותו קיבלתי מהחברה המשווקת V.G.I. מקיבוץ אייל. החומר הוא בעצם מעין דשן ביולוגי המיוצר על בסיס טבעי. בין היתר החומרים הוא עשוי גם מאצות ים. ה--KF20 פועל דרך מיקרו אלמנטים, ויטמינים ואנזימים. הוא נועד להפחית את השימוש המסיבי בדשנים כימיים. כך יחסוך החקלאי כסף רב.
כל מגדל מכיר בוודאי את הרוטינה על פיה נוהגים בחקלאות המקובלת, כשהגידול מקבל מנות גדושות של חנקן, זרחן ואשלגן. מה שלא כל כך ידוע הוא שהחקלאות המקובלת מזניחה מאוד את האלמנטים האחרים להם זקוק הצמח. ואם הדשנים הרגילים לא מספקים את הסחורה נהוג פשוט... לתת עוד דשן.
ולכן לא פעם אפשר לפגוש צמחים שאינם נראים בריאים על אף שדושנו כהלכה. שכן כל שיח זקוק בין 20-14 אלמנטים, שהוא לא מקבל אף פעם בדישון הרגיל וכן מקבל אותם KF - 20.
אוסף העצים הנדירים של קיבוץ קטורה נטוע על פני שטח של כשני דונם והוא רק חלק מחלקת ניסוי גדולה יותר המשתרעת על פני כמאה דונם. מקור רוב הצמחים מאיים במזרח הרחוק והם ניזונים שם ממקורות מים שהם למעשה רק מעטה דק של מים מתוקים הצף מעל מי תהום מלוחים. העצים גדלים בשטח שחמישים אחוז ממנו מוצל והאדמה וגם המים הם מלוחים עם רמת חומציות גבוהה.
דוגמה מעניינת לטיפול מוצלח היא בעץ מסוג סנטו, פרי אקזוטי שמקורו בפיליפינים. העץ הגדל אצלנו סבל מאוד בקיץ, כשעליו הפכו ללבנים כמעט. אחרי הטיפול בחומר אפשר היה להבחין בשינוי דרסטי, העלים החדשים שיצאו היו ירוקים יותר ועץ שהיה נתון בתרדמה עד אז החל לגדול. על העלים אובחנה תסמונת, שהיא תוצאה של מחסור באבץ ואחרי הטיפול גם היא נעלמה. את החומר ניסיתי על כחמישים מיני עצים והתוצאות היו יפות מאוד.
אני מתכננת להמשיך ולהשתמש ב-20KF - כתרסיס עלווה וכן לספק אותו בדרך ההשקיה כהספקה של מיקרו-אלמנטים לצמחים בצורה נוחה ושימושית.
לספקנים אני מציעה להתנסות בעצמם. ההשפעה של הדשן הביולוגי החדש הזה על הצמחים שלי הייתה מיידית וברורה.
חלקה הניסיונית של קיבוץ קטורה מתקיימת במסגרת מכון הערבה ללימודי הסביבה ומגדלים בה זנים חדשים של צמחי פרי, צמחי מרפה וצמחים נדירים. אנחנו בחלקת הניסיונות של קטורה היינו מוכנים לטעת פטאיה כשאיש כאן לא שמע עדיין על פרי המעניין הזה.
הכותבת: חברת קיבוץ קטורה ומנהל המטע הניסויי של מכון הערבה ללימודי הסביבה (AIES)
-סוף-
ד"ר איילין מלאווי- חברת קיבוץ קטורה ומנהל המטע הניסויי של מכון הערבה ללימודי הסביבה (AIES)
