מעמד המורה בכיתה 

 (מעמד המורה בחברה הוא בעיה כאובה ורבת שנים וזה נושא אחר לדון בו).

 מעמד המורה בכיתה מגדיר בעצם מי מנהל את השיעור: המורה או התלמידים. על מנת שהמורה ינהל את השיעור נדרש מהפך בתחום המשמעת בכיתה ובחצר בית הספר. לא שינוי, לא שיפור, דרוש מהפך. הציבור עומד מאחורי המורים לא בגלל שחיקה בשכר ולא בגלל
שחיקה מנטאלית של המורים ולא בגלל מעמד המורה ואפילו לא בגלל צמצום מס' התלמידים בכיתה. (זכור לכולם שבשנים קודמות בעיות אלה היו שרירות וקיימות, ולא רק שהציבור לא תמך במורים אלא תקף אותם מכל הכיוונים על החופשות, העיצומים והשביתות). 

הציבור עומד היום מאחורי המורים אך ורק בגלל התדרדרות הנוער והחברה. אובדן שליטה של ההורים והישגים הירודים במבחנים בינלאומיים. רק כשההורים הבינו שאם הם בעצמם מאבדים שליטה על ילד אחד או שניים, הם אינם יכולים לצפות מהמורה שיעשה את העבודה החינוכית על 40 תלמידים.רק אז הבינו ההורים שחוסר האונים של המורים הוא בעוכריהם והפסיקו להאשים את המורים בכל תחלואי החינוך.

"המורה=מקור הסמכות בכיתה" מושג הולך ונעלם. המצב הנוכחי במרבית הכיתות הוא שמורה נאבק, ממש נאבק  על תשומת הלב של התלמידים, נאבק להשמיע 2-3 משפטים רצופים ללא הפרעה. תלמידים יודעים שהם יכולים לשקר במצח נחושה להוריהם ולהנהלה ולהאשים את המורה, וזאת המילה שלהם כנגד המילה של המורה, וחבריהם לכיתה הרי לא ילשינו. וידוע שתלמידים הם שחקנים יותר טובים מהמורים ויודעים לשחק את הנעלב, המושפל והמופלה לרעה. אין בושה לשקר ואין בושה להעליל על המורה כמו שאין בושה להשתמט מהצבא או למעול בכספי הציבור. מורה שצריך להתעמת עם תלמיד אין לו סיכוי אם אין לו גבוי של ההנהלה ומערכת החינוך.                                                                                            

כמות החומר שמורה יכול להעביר לתלמידו בתנאים אלה היא רחוק ממה שצריך ואפשרי בתנאים נורמאליים. בזבוז הזמן הזה על אירועי משמעת יוצר אובדן סמוי של שעות הוראה יקרות. כולנו יודעים שבזבוז הזמן ואובדן השעות לא מסתיים במסגרת השעור הפרונטאלי. בעיות של משמעת ואי הכנת שעורים רבות מוזנחות עקב כמותן הבלתי הגיונית. בעבר יכולת בהערה ובנזיפה לתלמיד לגרום לו להתבייש במעשיו ולחזור לתלם. היום יכולים לצפצף עליך: "למה מי אתה?", "תרדי ממני" "למה מה תעשי לי". ועוד כהנה וכהנה פנינות לשוניות, הס מלהזכיר איומים ואלימות ברוטלית כלפי מורות וכלפי תלמידים אחרים. תלמיד שמסרב להפסיק להפריע ומסרב לצאת מהכיתה למורה אין מה לעשות, אסור להוציאו בכוח, המורה תואשם באלימות והכיתה כך או כך הפסידה שיעור.                                                                                          

אני מאד חושש שאם לא תחזור המשמעת וכבוד המורה לכתלי בית הספר לא יועילו תוספות השכר ולא הקטנת מס' התלמידים. אם בעוד שנתיים או שלוש לא יהיה שיפור במבחנים הבינלאומיים. כולם יאמרו זאת ההוכחה שהמורים אשמים, "קיבלתם הכל ולא סיפקתם את הסחורה".