מהי קצבת נכות כללית ולמי היא ניתנת 

קצבת נכות כללית נועדה להוות עזרה מינימלית לנכים שאינם זכאים לקצבה מכל מקור אחר.
נפגעים רבים זכאים לפיצוי ממקורות שונים - כך, מי שנפגע בתאונת דרכים ונגרמה לו נכות יוכל לפנות ולתבוע בגינה את חברת הביטוח של הרכב המעורב ולקבל פיצוי על נזקיו. מי שנפגע בתאונה בעבודה יוכל לפנות למחלקת נכות בעבודה במוסד לביטוח לאומי בתביעה לקבלת גמלה, ובמקביל, אם יוכח כי היתה רשלנות מצד מעבידו אשר גרמה לתאונה, יוכל לתבוע אף את המעביד ולקבל פיצוי. אדם שנפגע כתוצאה ממעשה עוולה (מעשה שארע בשל רשלנות של גורם אחר) - רשלנות רפואית, נפילה ברחוב בשל מדרכה שבורה ועוד) יוכל לתבוע את המזיק ולקבל פיצוי על נזקיו.
לגבי מי שאין לו מקור אחר לפנות אליו, כמו מי שסובל מנכות מלידה (שאינה נובעת מרשלנות רפואית בלידה) או כתוצאה ממחלה או תאונה (שאין גורם מזיק שגרם להן), יוכל לפנות למסלול הנכות הכללית של המוסד לביטוח לאומי.
מטרת הקצבה היא לפצות את הנכה על אובדן כושרו לתפקד ולא על עצם קיום הנכות.
קצבת נכות כללית ניתנת לתושבי ישראל מגיל 18 ועד גיל פרישה מעבודה (שנקבע לפי חוק פרישה מעבודה). עד גיל 18 ניתנת במקרים המתאימים גמלת ילד נכה. ומעבר לגיל פרישה ניתנת קצבת זקנה. נכה שקבל קצבת נכות עובר להגיעו לגיל פרישה, קצבת הזקנה שיקבל לא תפחת מקצבת הנכות שקיבל קודם לכן.
בנוסף ישנו בחוק הסדר מיוחד לגבי עקרות בית נכות, הסדר שבא לפצותן על כך שאיבדו כושרן לתפקד במשק ביתן.
לצורך קבלת גמלת נכות כללית יש צורך לעמוד בשני תנאים מצטברים: שיעורי הנכות הרפואית ודרגת אי כושר. כך, נפגע ששיעורי הנכות הרפואית שלו גבוהים ועומדים בדרישות התקנות, יכול ולא יקבל גמלת נכות כיוון שלא איבד כושרו להשתכר ועל כן אינו מקיים את תנאי המבחן השני.
שיעור הנכות הרפואית
כדי להיות זכאי לגמלת נכות צריך המבוטח להיות בעל 60% נכות רפואית בגין כל הליקויים הרפואיים מהם הוא סובל (ליקויים גופניים או נפשיים, כתוצאה מלידה מחלה או תאונה)
או אם לפחות אחד מהליקוייים הרפואיים מהם הוא סובל הנו בשיעור 25% , צריך הפונה להיות בעל 40% נכות רפואית
נפגע ששיעור נכותו אינו מגיע לסף זה אינו עובר את מבחן הנכות הרפואית ולכן תדחה תביעתו לנכות כללית כבר בשלב זה.
את הנכות קובע רופא היושב בועדה רפואית שליד המוסד לביטוח לאומי (יצויין כי הרופא אינו עובד של המוסד אלא עצמאי ואינו תלוי במוסד). הנכות נקבעת ע"י הרופא לפי חוק המוסד לביטוח לאומי ותקנותיו. שיעורי הנכות נמצאים ?בתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה) תשט"ז - 1956? ?תוספת.
חישוב הנכות הרפואית הוא משוקלל ולא חשבונאי.
כך לדוג' נפגע שיש לו שני ליקויים - הראשון ביד, מלידה, מעניק לו, עפ"י קביעת רופא, 20% נכות. הליקוי השני כתוצאה ממחלה הנו ברגל ומעניק לנכה 30% נכות. החישוב לגביו יהיה:
20% מתוך 100% בגין הפגימה הראשונה, ועוד 30% מתוך (20% - 100%) בגין הפגימה השניה ובסה"כ נכותו המשוקללת תעמוד על 44%.
נכה שכזה אינו מקיים את התנאי של 60% נכות. אך כיוון שנכותו ברגל הנה בשיעור גבוה מ 25% (30%) וסך כל נכותו הנו מעל 40% (44%) - הוא עובר את מבחן הנכות הרפואית ויוזמן ע"י המוסד לביטוח לאומי לעמוד בפני ועדת אי כושר.
דרגת אי כושר
כאמור, רק אם עמד הפונה בתנאי של שיעור נכות רפואית מתאים, יעבור לבדיקת התנאי השני והוא קביעת דרגת אי כושר.
גמלת נכות תשולם למי שעקב הליקוי הרפואי אין לו כושר להשתכר למחייתו או שכושרו להשתכר פחת בשיעור 50% ומעלה.
כך איש מכירות, שבעקבות מחלה נאלץ להקטין את שעות עבודתו במידה רבה וכתוצאה שכרו ירד ב60% לעומת השכר שהיה לו בטרם חלה, מקיים את התנאי שצומצם כושרו להשתכר ב50% ומעלה וכל כן מקיים את מבחן דרגת אי כושר.
לגבי מי שלא עבד מעולם ישנו הסדר מיוחד לפיו מיייחסים לו כושר השתכרות מסויים (התלוי בהשכלתו) הנגזר ממודד המושפע מהשכר הממוצע המשק ובהתאם בודקים אובדן כושר השתכרות.
נכה שלגביו יקבע רופא כי הוא אינו מסוגל לעבוד - יסתיים לגביו התהליך והוא יקבל גמלת נכות.
נכה, שלגביו יקבע הרופא הבודק כי הוא מסוגל לעבוד בעבודה חלקית או מלאה, יועבר לבדיקה אצל רופא נוסף שיבדוק אי כושר וכן אצל פקיד שיקום, עובד סוציאלי. לאור תוצאות הבדיקות ובהתחשב בנתוני ההשתכרות של הנכה, יוחלט מהי דרגת אי כושרו של הנכה.
כלומר, מי שיקבע לגביו כי לא איבד כושרו לעבוד לא יקבל גמלת נכות גם אם נכותו הרפואית גבוהה.
הזכאות לשיקום
גם נכה שאינו מקבל גמלת נכות כללית שכן לא עמד באחד משני המבחנים שבחוק (שיעור הנכות הרפואית ודרגת אי כושר) יכול להיות זכאי לשיקום במסגרת המוסד לביטוח לאומי.
נכה שועדה רפואית קבעה כי נכותו הנה מ- 20% ומעלה זכאי לפנות בבקשה לשיקום.
הנכה יבדק ע"י פקיד שיקום, ולעיתים עובדת סוציאלית, מומחה תעסוקתי ואם ימצא ע"י המוסד כמתאים לשיקום יוכל לקבל עזרה בהשתלבות מחדש בשוק העבודה, הכשרה מקצועית או לימודי מקצוע חדש שמתאים לנכותו, ישולמו שכר הלימוד שלו ובמקרים מסויימים אם אינו מקבל גמלה יוכל לקבל גם דמי שיקום ועוד.
הגמלה - סכום הגמלת של נכות כללית יקבל הנכה אינו תלוי בסכומים שהשתכר בפועל לפני שהתרחשה הירידה בכושר השתכרותו. סכום גמלת הנכות נגזר מהשכר הממוצע במשק והוא תלוי בשיעור הנכות, במספר התלויים של הפונה (אשה, ילדים), הכנסות שיש לפונה ועוד.
כך קיצבה ליחיד הנה בשיעור של 26.75% מתוך מודד הדומה לשכר הממוצע במשק, התוספת בעד בן/ת זוג הנה בשיעור של 13.375% והתוספת בעד כל ילד הנה בשיעור של 10.7% (כאשר משולמת תוספת עבור 2 ילדים לכל היותר).
ערר
על החלטת ועדה רפואית בעניין שיעור הנכות: למי שבקשתו לגמלה נדחתה בשל שיעור נכות נמוך מידי או למי שנקבע לו שיעור הנכות שמזכה בגמלה אך מבקש להגדיל את שיעור הנכות (ובהתאם להגדיל את סכום הגמלה) - ניתן להגיש ערר לועדת עררים. בועדת עררים ישבו 2-3 רופאים שהתמחותם בנושאי הפגיעה של הנפגע. הועדה רשאית לשנות כל החלטה שנקבעה ע"י הועדה מדרג ראשון, בין אם הערעור נגע בהחלטה זו ובין אם לאו. הועדה רשאית לדון בכל החלטה שהתקבלה בועדה מדרג ראשון, בין אם המערער הוא המוסד לביטוח לאומי ובין אם הוא הנכה. אך אם יש ברצון הועדה לתת החלטה שתפגע בנכה, עליה להזהירו מראש.
בהתאם על החלטת ועדת אי כושר ניתן לערער לועדת ערר לקביעת דרגת אי כושר בה ישבו 2-3 מומחים - רופא, מומחה שיקום, מומחה תעסוקה.
דרך נוספת להשיג על החלטת ועדות מדרג ראשון של המוסד לביטוח לאומי הנה במסגרת ערעור בשאלה משפטית בלבד אותו ניתן להגיש לבית הדין האזורי לעבודה באזור מגוריו של הנכה. בית הדין דן כאמור אך ורק בשאלות משפטיות כגון התעלמות הועדה מחוות דעת רפואית שהציג לה הנכה, חוסר התייחסות לתלונותיו של הנכה.
יש לזכור כי המועדים להגשת ערר, בשאלה משפטית או רפואית או דרגת אי כושר, הנם קצובים. ובמקביל, כתב הערעור צריך לכלול בתוכו את נימוקי הערעור. ועל כן יש חשיבות רבה להיוועצות בעורך דין עובר להגשת ערר. היוועצות שכזו, תבהיר לנפגע האם מדובר בערר בשאלה רפואית או משפטית, מהם סיכויי הערר ומהם הנימוקים שצריכים לבוא בכתב הערעור.
גם החלטה בועדת ערערים או בבית דין לעבודה אינה תמיד סוגרת את הדלת בפני הנכה. קיימת לנכה הזכות להגיש תביעה מחודשת בגין החמרת מצב. כך נכה שלגביו חלפו שישה חודשים מאז נקבעה לאחרונה דרגת הנכות בידי המוסד לביטוח לאומי יוכל לפנות למוסד בבקשה לקיים דיון חדש בעינינו. גם מוסד לביטוח לאומי יכול לפנות בבקשה לבדיקה מחדש של הנכה. רצוי להיוועץ בעורך דין וברופא לגבי הסיכויים והסיכונים שבהגשת בקשה להחמרת מצב. שכן בבדיקה כאמור של הועדה יכול ויקבע כי מצבו של הנפגע דווקא הוטב ולא החמיר ועל כן הועדה תקטין את שיעור נכותו (לאחר מתן אזהרה). באם נקבעה לנפגע דרגת נכות גבוהה יותר, היא תחשב ממועד הגשת הבקשה לדיון מחדש.

כל האמור במאמר זה הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה יעוץ משפטי, כל הסתמכות על האמור הינה באחריות המסתמך ועל דעתו בלבד. בכל מקרה מומלץ לקבל יעוץ אישי ופרטני מעורך דין המתמחה בתחום הרלוונטי.