מחשבות על מאבק יושבי האוהלים 

קודם כל חשוב לומר בצורה ברורה שהמחאה המבוטאת על ידי יושבי האוהלים ברחבי הארץ היא מחאה עממית המבטאת מצוקה כלכלית-חברתית אמיתית. שכבה רחבה של אנשים נושאת בנטל יום-יומי קשה מבלי שהם רואים תקוה לשיפור המצב. אנשים חיוביים המשולבים במעגל העבודה ואשר נושאים בעול הפרנסה אינם רואים אפילו באופק פתרון להקלת נטל הפרנסה ויותר מדי אנשים אינם רואים באופק פתרון לבעית הדיור שלהם. הנטל הכלכלי של גידול ילדים כבד מנשוא לשכבות רחבות החל ממעונות לילדים, המשך דרך גני ילדים אל בתי ספר שבהם חינוך חינם עולה כסף רב וכלה בלימודים אוניברסיטאים.

המחאה נולדה כיוון שהבעיות האלה לא טופלו כראוי במשך שנים רבות על ידי ממשלות ישראל השונות, ולכן המתח שהיה אצור אצל האנשים המוחים התפוצץ עכשיו. הבעיות המציקות לאנשים המוחים הן בעיות כבדות שהפתרון להן אינו פשוט לתכנון ואינו פשוט לבצוע אפילו בזמן לא קצר של שנתיים שלוש. מי שחושב  אחרת פשוט משלה את עצמו. מצד שני אם המחאה תיעצר ותדעך בשל הנימוקים האלה יש סבירות גבוהה שהממשלה לא תעשה צעדים של ממש שביכולתה לעשות. לפיכך כעת נשאלות השאלות: מה צריכים להיות הצעדים הבאים של יושבי האוהלים המוחים ומה צריכים להיות הצעדים הבאים של הממשלה. יושבי האוהלים דורשים להפגש עם ראש הממשלה לדיון. עם כל ההזדהות שלי עם מאבקם הצודק אני רואה בדרישתם זאת דרישה לא לגיטימית בגלל שתי סיבות:

1. הבעיות כל כך מורכבות שדיון אחד לא יביא למציאת פתרון קסם. פשוט אין כזה, ולכן אין טעם בדיון שכל מטרתו לפגוע בראש הממשלה. למשל לו הממשלה היתה מחליטה מחר להקציב למשל 20 מיליארד שקל לפתרון הבעיות שהועלו לא היה ניתן לנצל את הכסף בצורה מועילה למוחים, וקודם היה נדרש תכנון והתארגנות לצעדים ממשיים.

2. אני כאזרח רוצה שראש הממשלה שלי יעסוק בתכנון פתרונות לבעיות לאומיות ולא יבזבז את זמנו בדיונים שאין להם סיכוי ליצור משהו מועיל. ולשם הפגנת סימפטיה עם המוחים יש דרכים אחרות מאשר דיון עם אנשים טעונים רגשית. דיון הוא יעיל רק אם הוא מבוסס של חשיבה מסודרת.

 אז מה כן?

א. משימות לראש הממשלה:

קודם כל אני מצפה מראש הממשלה שיביע אהדה למחאה. מצידי זה יכול להיות בצורה של נאום לאומה בטלביזיה. בנאום כזה ראש הממשלה יכול בצדק לומר שהבעיות נוצרו בגלל חוסר מעש של כל הממשלות שהיו קודם לכן אבל עליו גם להודות בכך שממשלתו במשך שנתיים לא קידמה כראוי פתרונות לבעיות אלה ולקחת על כך אחריות. האחריות לא צריכה להיות רק בדיבור אלא בהבטחות ברורות על הצעדים שהממשלה תנקוט בהם. הצעדים המובטחים צריכים להיות כאלה שיבטיחו לוח זמנים לצעדים, כך שיהיה ניתן לעקוב בשקיפות ציבורית מלאה אחרי קצב מילוי ההבטחות. חשוב מאוד להבטיח שבנוסף לאנשי השירות הציבורי ישותפו גם נציגים של יושבי האוהלים בבישול הפתרונות ובמעקב אחרי ביצועם. כמו כן חשוב שהיעדים ינוסחו בצורה כזאת שהצלחה/כשלון שלהם יוכל לשמש מדד ברור להצלחת/כשלון ראש הממשלה באופן אישי . לדעתי ראש הממשלה חייב להציג לציבור דיווח מידי חצי שנה על ההתקדמות בפתרון הבעיות שהועלו. כאשר יהיו דיוני ועדות אז חשוב שדיונים אלה יהיו שקופים לציבור בצורה שוטפת.

ב. משימות ליושבי האוהלים

על יושבי האוהלים לדעתי להמשיך במאבק ואפילו להגביר אותו עד אשר יהיה ברור כי הצעדים שראש הממשלה מציע נראים סבירים ( כולל לוח הזמנים ), נציגיהם אכן שותפים בבישול הפתרונות והתחיבות ראש הממשלה לדיווח שקוף תקופתי נראים מספקים. כאשר הם יראו כי העגלה נוסעת בכיוון הרצוי, אז ורק אז, יהיה עליהם לאזור סבלנות ולחכות שנתיים שלוש עד שפתרונות ייראו בשטח.

מתוך מה שנכתב בדוח מבקר המדינה 61ב על מינהל מקרקעי ישראל ברור שהמינהל אינו מתפקד כראוי ולכן ראוי שראש הממשלה יקח את האחריות על ביצועי מינהל מקרקעי ישראל ויביא לשם מנהל טוב, ויצייד אותו בהחלטת ממשלה מתאימה על תפקידי המינהל בתקופה הזאת. נדרשת רפורמה במינהל והתנהלות המינהל משפיעה חזק על מחירי דירות. לפיכך כדאי שראש הממשלה יוודא בדווח חדשי ישיר אליו מראש המינהל, כי המינהל מתקדם ברפורמה הנדרשת ממנו ופועל למימוש היעדים שהוכתבו לו. הצלחת הרפורמה במינהל יכולה להיות אחת מאמות המידה למדידת הצלחתו האישית של ראש הממשלה בפתרון בעיות.