'משמעותה של השבת'' לפרשת ואתחנן. 

קיים הבדל מהותי בין עשרת הדיברות שניתנו בהר סיני בחומש שמות  וחזרה עליהם בפרשת ואתחנן- בעיקר במצוות השבת. בחומש שמות כתוב "זכור" את יום השבת לקדשו לעומת פרשתנו בו כתוב "שמור", קיים הבדל מהותי בין שני המושגים זכור-ושמור.

ההבדל הוא בתוכן- המבהיר מהי שבת ?

בפרשת יתרו- בו מצוין שמור- הנימוק לשבת הוא ?"כי ששת ימים עשה ד' את השמיים ואת הארץ"

לעומת פרשת ואתחנן בו מודגשת המילה "זכור"-"וזכרת כי עבד היית בארץ מצרים".

קיים הבדל נוסף ביתרו-מוזכרת הבהמה ללא תוספת, ובפרשת ואתחנן מודגש היטב על הבהמות למען ינוח שורך וחמורך כמוך.

ראוי להבהיר שפרשת יתרו נאמרה לדור יוצאי מצרים בתחילת דרכם, דור המדבר- שקיבלו הלחם מהשמיים, מים מהסלע, ללא שדות וכרמים. לעומת המצב לאחר 40 שנות נדודים במדבר- בארצנו שלנו לאדם בעבודתו בשדות , או אז המנוחה בשבת חשובה ומורגשת וחשובה לאדם, ואף לשור ולחמור.

אך, בעיקר המנוחה מעמל השבוע חשובה לאדם,

במהלך ארבעים שנות נדודים ?במדבר- השבת הייתה חשובה כדי לזכור, זכירת בריאת העולם בשישה ימים ע"י הקב"ה, המילוי החומרי נברא ע"י "רוחניות" ע"י בורא עולם , לכן "הרוח" היא המשמעות לעולם ולנו - בני האדם. לכן עלינו לזכור תמיד את עברנו- את בריאת העולם, את משמעות השבת יום שכולו שבת לחיי העולמים, השבת לשחרר את האדם מעמלו בעבודתו במהלך השבוע ולהחדיר בו בשבת רוחניות ואמונה- הכל כדי "לשמור" את השבת , תמיד תמיד... עלינו לזכור את יום השבת מאז יציאת מצרים, מאז קבלת התורה, חובה עלינו תמיד "לזכור" את החוויה של יציאת מצרים וקבלת תורה ומצוות בהם מצוות זכירת השבת.השבת משמשת כבנין לכל המצוות לכן זכתה לכתיבה של זכור-ושמור, אדם בכל דור יצטרך לראות את השבת מאספקט אחד, זכור או שמור, כך נוצרת למידה, עשייה , וידיעה מתוך חוויה, למידה ומעשה,חזון ומציאות, עבר ועתיד.

ה"זכור" וה"שמור" משלימים זה את זה - כפי שמציין הרב יעקב אריאל "שמירת" שבת מכל מלאכה- חייבת להיות משולבת ב"זכירה", שמירה ללא זכירה- היא כגוף ללא נשמה , אף זכירה ללא שמירת השבת על כל ההלכות- אינה יעילה.

לכן חשיבות השילוב של שמירה מעשית על השבת וזכירה והכל משולב כחוויות רוחניות בשבת. השבת בה לא עובדים מאפשרת להקצות זמן לחשיבה רוחנית ולהגברת האמונה וקדושת השבת