צילום אנלוגי - צילום דיגיטאלי 

בתחילת שנות התשעים, החלה המהפכה הדיגיטאלית. נראה שכל החיים מתנהלים במחשב הביתי, ולאדם אין זמן לחכות יותר לפיתוח הסרט ועוד יותר להמתין עד לקבלת התמונות המודפסות. ובאשר האם כדאי לצלם בסרט או בקובץ דיגיטאלי כנראה יהיה הויכוח לעוד שנים רבות. מה שבטוח, זה שהאיכות והמהירות חייבות להגיע לעמק השווה. וביחד. בדרישות של היום, אין זה נכון לוותר על אחת לטובת השנייה, כי ניתן להנאות משתי העולמות ובו זמנית. בסופו של תהליך, איכות, מטרה ותקציב, הם הסעיפים שיקבעו מה להחליט.

בצילום אנלוגי הלוגי הכסף הם אלה שמרכיבים את התמונה. מיליוני הלוגי הכסף בצפיפות כזאת שמאפשרת תמונה לטנטית מייד לאחר הצילום. תמונה קיימת אך בלתי נראית לעין אלא לאחר תהליך הפיתוח. ככל שכמות הלוגי הכסף המרכיבים את הסרט גדולה יותר, הסרט יהיה איכותי יותר, איטי יותר וקונטראסטי יותר.

בצילום דיגיטאלי, התמונה מורכבת ונבנית על חיישן הבנוי מכמות מוגדרת של תאים הרגישים לאור, כפי שבסרט היו הלוגי הכסף. התאים הללו נקראים פיקסלים, והחיישן עצמו נקרא סנסור. במילים אחרות, תמונה דיגיטאלית בנויה מפסיפס של אלפי אותם פיקסלים שנשאים את המידע שמאוחר יותר תהפוך לתמונה הנצפית לעין. כל פיקסל למעשה, מייצג נקודה מצולמת. לכן לכמות הפיקסלים במצלמה יש חשיבות רבה לא רק על גודל התמונה שניתן להדפיס, אלא גם על תמונה בגודל בינוני שכמות הפיקסלים שלה מאפשרת איכות טובה יותר עקב צפיפות אותם פיקסלים.

אנחנו בצילום מתמודדים עם קליטת קרני אור המגיעות למצלמה דרך העדשה. אותן קרני אור הן הקרינה המגיעה למצלמה מהדמות או הנוף המצולם. לכן, אפשר בהחלט להגדיר שכל ההבדל בין מצלמה אנלוגית לדיגיטאלית הוא למעשה החומר הרגיש לאור, שתפקידו היחיד ללכוד את קרני האור שמאוחר יותר יהיו התמונה בעצמה. כאמור, במצלמה אנלוגית התפקיד הוא בידי סרט הצילום ובציוד הדיגיטאלי, האור נלכד ע"י הפיקסלים. אותם פיקסלים לא מפוזרים בגב המצלמה: הפיקסלים מונחים אחד ליד השני על גבי הסנסור.

אם תחום הצילום מעניין אתכם ואתם מעוניינים להתקדם שלב בנושא צילום, כדאי לבחון אפשרות להצטרף אל קורס צילום למתחילים המציע מגוון שיעורים עיוניים ותאורתיים אודות צילום מקצועי ושיפור טכניקות הצילום. גוסטבו הוכמן מנהל בית הספר המרכז לצילום אומנותי מקיים בכל שנה מחזורי לימודי צילום עבור מתחילים ומתקדמים.