הצורך הבסיסי שלנו בפרטיות
מהי פרטיות - אנו מסכימים כי ראוי להגן על מעשיו של אדם הנמצא בביתו, על תוכנן של שיחות טלפון שאדם מנהל או על מעטפות חתומות וסוגי מידע מסוימים, כגון מצבנו הרפואי, חיינו האינטימיים ועל מצבנו הכלכלי. הפרטיות הינה צורך פסיכולוגי חיוני ובסיסי, המאפשר לנו לשמור על תחושת הזהות שלנו, בתוך מרחבים שבבעלותנו ו/או בשליטתנו. תמציתה של פרטיות בא לביטוי במשפט: "ביתו של אדם – מבצרו". מקום מוגן, ומכאן שמי שחודר לתוכו ללא רשות – הינו פולש הפוגע ומפר את הפרטיות. לכן, כאשר גורם זר מתערב ללא רשותנו, אנו מרגישים שפרטיותנו נפגעה ומגיבים באופן רגשי במגוון תגובות מעוצמות של כעס, עלבון, פגיעות וחוסר-אונים. מטרתן של התגובות הראשוניות, האינסטינקטיבית שלנו, נועדו להרחיק את הגורם המתערב (אם הדבר ביכולתנו).
במשך שנים, פילוסופים, סוציולוגים ועורכי דין, הציעו רפסודה של הצדקות לפרטיות. בישראל, רק בשנת 1981 (חוק הגנת הפרטיות, התשמ"א- 1981), באה לידי מימוש משפטי הזכות לפרטיות, בעקבות המעבר לחברה שמקדשת את הפרט. השינוי החוקתי התרחש בצמידות לנורמות חברתיות של החברה, ששינתה את האידיאולוגיה שלה מחברה סוציאליסטית במאה הקודמת, לחברה אינדיווידואליסטית, ליברלית-דמוקרטית. הזכות לפרטיות היא זכות-יסוד, חלק מזכויות האדם הטבעיות, להן זכאי כל אדם באשר הוא. הפירוש המעשי של פרטיות, מאפשר לאדם לחיות את חייו ללא חשיפה, התערבות וחדירה לפרטיותו.
במערכת יחסים, כמו נישואין, משפחה, קבוצה – מתקיימת הזכות לפרטיות - הזכות לשמור על חלקים מסוימים מהחיים שלנו בפרטיות ובצנעה ואין זה משנה כמה טריוויאלי או חשוב המידע, אלא רק בגלל שהאדם בוחר שכך יהיה. לכל אדם ישנה זכות להיות לבדו בחלק מהיום, השבוע, השנה, בכדי לבלות זמן עם עצמו לצורך בריאות נפשית ובניית תחושת מרחב.
האם היום אבדה לנו הפרטיות בסביבה הטכנולוגית המתקדמת ? הבהלה המואצת של טכנולוגיות חדשות החודרות לתוך חיינו, מודלים עסקיים מורכבים יותר ויותר המאפשרים איסוף נתונים מדויקים, מכסים כיום כמעט את כל היבטי חיינו – ניתן למצוא בקלות מידע על מה שאנחנו עושים, היכן אנו נמצאים, נתונים אישיים על זהותנו ועוד. הטכנולוגיה אינה עשויה מקשה אחת, ולכן באופן כוללני, ישנן טכנולוגיות שמאיימות על פרטיותנו, ויש כאלה שמגינות עלינו. באינטרנט, ישנם אתרים המתייחסים בכבוד לפרטיות המשתמש, ופועלות על פי הוראת כל דין בנוגע לחומר האישי שנאסף במאגרן. הן מפעילות מערכות ונהלים לאבטחת מידע. ישנם אתרים שבהם המידע שלנו ניתן לגישה רק באמצעות שם המשתמש שלנו, מספר הזיהוי והסיסמא הפרטית שלנו. טכנולוגיה זו מוודאת שכל התקשורת בין המחשב שלנו ובין השרת שלנו היא מוצפנת, כך שאחרים לא יוכלו לקרוא אותה ללא אישורנו. מצד שני, טכנולוגיות מתקדמות כרוכות בזרימת מידע שעובר דרך צדדים שלישיים, ובהשארת עקבות דיגיטליים עלולה להיפגע הפרטיות שלנו. במילים אחרות, שליטה של צד שלישי במידע אודותינו, שקולה לשליטה שלנו על עצמנו. במקרה כזה של הפרת פרטיות , אנו מאבדים את עצמאותנו במעשינו, וכפופים להחלטות שאחרים מקבלים לגבינו על בסיס המידע שיש בידיהם על-אודותינו. אדם שאינו שולט במידע על-אודותיו, אינו עוד ריבון לעצמו; הוא מסווג ומתויג על-ידי אחרים, מבלי שנשאל, מבלי שיש לו השפעה על הסיווג וללא זכות ערעור. במקומות עבודה רבים, מתקיים מעקב של מעסיקים אחר עובדיהם ככלי בקרה ניהולית שוטפת על תפקודו של כל עובד מבלי שלעובד תהייה כל יכול התנגדות לכך.
מדוע חשובה לנו פרטיות - הפרטיות מבטיחה לנו שליטה שלנו על עצמנו. היא מאפשרת לנו לפתח אוטונומיה, חיים של יצירתיות ומימוש עצמי. אנחנו צריכים להיות מסוגלים להחליט מתי, מה, ואיך לספק מידע אישי לאחרים. אנו אחראים לגורלנו, להחלטותינו, ובעיקר – לעצמנו. הפרטיות היא צורך פסיכולוגי שנותן שלווה, ובמידה מסוימת הוא צורך בשליטה שלנו במרחב של עצמנו. הניתוק מהסביבה מאפשר לנו לנסות ולהתנסות, ללמוד, לתהות, לטעות, לחפש, לבדוק, לחשוב. אנו זקוקים למרחב האישי הפרטי הזה שלאחרים לא תהיה גישה אליו, בעוד אנחנו יכולים לפרוץ אותו כשאנו מעוניינים להיפתח לאחרים. קשה לנו לפתח דעות, אם אנחנו חשופים כל העת ונתונים למעקב ולביקורת.
ליאורה צ'אפל
M.A עבודה סוציאלית
פסיכותראפיסטית
מגשרת